דוראד / צילום: יגאל גורן
המדינה מאלצת את קצא"א הממשלתית למכור את חלקה בתחנת הכוח הפרטית בדוראד, ומקווה לקבל בתמורה סכומים נכבדים - כך נודע ל"גלובס". זאת, בעקבות כוונתה לדלל את נוכחותה בתחום ייצור החשמל, שנמצא בתהליך הפרטה. המכרז צפוי להתפרסם בעוד חודשיים, ואדלטק צפויה לממש את זכות הסירוב הראשונית ולקנות את חלקה של קצא"א. החלטות צפויות להתקבל עד סוף השנה.
תחנת הכוח הפרטית דוראד הוקמה בעקבות כוונת המדינה להוציא את סקטור ייצור החשמל מידיו של מונופול חברת החשמל, ובכך ליצור תחרות בין כמה ספקים שיתחרו על הלקוחות ויציעו להם חשמל מוזל יותר. קצא"א, באמצעות החברה בת שירותי תשתיות אילת אשקלון (שתא"א), הייתה גורם מרכזי בקבוצת היזמים שהקימה את תחנת הכוח דוראד.
התחנה הוקמה על קרקע שקיבלה קצא"א ממינהל מקרקעי ישראל בהליך פגום שזכה לביקורת חריפה בדוח מבקר המדינה. בנוסף, קצא"א השקיעה את חלקה היחסי (37.5%) בעלויות הייזום של המיזם שכללו גם תשלום דמי ייזום בסך 100 מיליון שקל לשניים משותפיה - אדלטק (אדקום בע"מ) של משפחת אדלסבורג (18.75%) וא.דורי של הקבלן אורי דורי, שנמכרה מאוחר יותר לדורי אנרגיה של אנשי העסקים חיים כצמן ורונן אשכנזי. קצא"א גם העמידה את חלקה בהון העצמי בנדרש כחלק מהמימון להקמת התחנה בהיקף 4.5 מיליארד שקל.
ואולם, היום, 10 חודשים לאחר שהחברה החלה את ההפעלה המסחרית, החליט האוצר כי קצא"א תמכור את חלקה לחברה פרטית. החלטת האוצר לממש את החזקות קצא"א בדוראד באה על רקע הביקורת של מבקר המדינה והטענה כי המדינה מצויה בניגוד עניינים בשל החזקותיה ביצרן החשמל הפרטי הגדול במדינה.
ל"גלובס" נודע כי האוצר מקווה לקבל סכומים נכבדים על מכירת החזקות קצא"א ומעריך כי התקבולים יגיעו בסופו של דבר לאוצר המדינה - זאת משום שהמבנה המשפטי של ההחזקות מבטיח הגנה מפני תביעות אפשריות של ממשלת איראן. האיראנים הטוענים לבעלות ב-50% ממניות החברה האם של קצא"א מנהלים כידוע הליך בוררות נגד ממשלת ישראל בתביעה להשבת כספים בהיקף מיליארדי שקלים. בדיקת "גלובס" העלתה כי מדובר במיזם בעל רווחיות יוצאת דופן שייצר רווח תפעולי של 166 מיליון שקל ברבעון הראשון להפעלתו (מדובר ברבעון הנחשב מסורתית בענף החשמל לחזק ביותר בשנה בגלל מכירות הקיץ, ע"ב וה"כ).
ל"גלובס" נודע כי המדינה מנהלת בדיקות היתכנות משפטיות וכלכליות בשיתוף בנקים מובילים. הכוונה היא לפרסם מכרז כבר במאי הקרוב, ולסיים את המכירה עד סוף 2015. הבדיקות המשפטיות נועדו לבדוק בין היתר קיומן של זכויות סירוב מצד השותפים לתחנה.
מה ישפיע על השווי
דוראד מתמודדת בשוק לא פשוט, אם שינויי רגולציה תכופים, קרבות מול חברת החשמל ויכולות ביצוע שמפגרות מאחורי יתר תחנות הכוח הפרטיות. על פי הערכה של בכירים במשק, כל אלה משפיעים על הערכת השווי של החברה. לטענת אותם גורמים, המציעות יבקשו תשואה של כ-12% עבור השקעתן. דוגמה לחוסר הוודאות הרגולטורי שאיתו ייאלץ הקונה להתמודד היא מודל ההפעלה של התחנה. נכון להיום, דוראד מוכרת חשמל ללקוחות פרטיים ומקבלת תשלום מחברת החשמל עבור היותה זמינה לה בשעות שיא ביקוש לחשמל. כלומר דוראד מתחייבת להיות ב"סטנד ביי", שעליו מקבלת תשלום מובטח מחברת החשמל שמגיע לעשרות מיליוני שקלים ברבעון. ואולם, רשות החשמל בודקת זה כמה חודשים את מודל ההפעלה, ולא מן הנמנע כי תבטל אותו. במציאות כזו, לא תהיה לדוראד עוד כרית ביטחון, מה שישפיע על הערכת השווי של החברה.
כמו כן, נכון להיום דוראד לא רכשה מספיק גז שמאפשר לה לייצר חשמל במקרים שבהם מזניקה אותה חברת החשמל. נושא זה נבדק בימים אלו ברשות החשמל, ולא מן הנמנע שהרשות תחייב את התחנה להתקשר עם יזמי הגז ולרכוש עוד גז בעלות מאות מיליוני שקלים. עובדה זו תשפיע אף היא על הערכת השווי של החברה.
אתגר נוסף שאיתו תיאלץ הקונה להתמודד הוא יכולות הביצוע המפגרות של תחנת דוראד. הטכנולוגיה בתחנה נחשבת ישנה ולא יעילה, מה שמוביל לנצילות אנרגטית נמוכה יחסית ביחס לתחנות כוח פרטיות אחרות כמו דליה ו-OPC. בעוד נצילותה של דוראד עומדת על כ-50%, נצילותן של מתחרותיה עומדות על כ-58%. בעוד הוצאות האנרגיה השנתיות של דוראד עומדות על כ-600 מיליון שקל בשנה, הוצאותיהן של מתחרותיה נמוכות בכ-50 מיליון שקל בשנה. לכן, אם הרגולטור יחליט לבטל את מנגנון ההפעלה של התחנה, דוראד תיאלץ להתחרות מול מתחרותיה.
לבסוף, לא ניתן להתעלם מהקרבות שמנהלת דוראד מול חברת החשמל בנוגע לעלויות המערכתיות. מדובר בעלויות שבהן נושאת היום חברת החשמל שכוללות עלויות של גיבוי המערכת, איזון, אחזקה ואדמיניסטרציה. על פי הערכות, עלויות אלו מגיעות בכל שנה ל-4-5 מיליארד שקל, וכיום הן מוטלות במלואן על צרכני חברת החשמל. ואולם, באוגוסט האחרון קבעה רשות החשמל עלות של 4.56 אגורות לקילו-ואט שעה (הכולל גם את עלות ההולכה), שבהן ייאלצו לשאת גם לקוחות יצרני החשמל הפרטיים. לטענת רשות החשמל, חלקם הצפוי של צרכני החשמל הפרטיים בכלל העלויות המערכתיות החל באמצע שנת 2013 ועד לסוף שנת 2014 עומד על כ-190 מיליון שקל. דוראד הגישה עתירה בטענה כי מדובר בעלויות כבדות מדי שנסמכות על הדיווחים הלא מהימנים של חברת החשמל, וכי השתת עלויות אלו על התחנה יביאו אותה להפסדים. אם אכן תחויב דוראד בעלויות אלה, תרד הרווחיות שלה וכך גם הערכת השווי של החברה.
התחנה שהמדינה טיפחה
בשונה מרוב מדינות העולם שבהן יש מספר תחנות חשמל שמתחרות על מכירת חשמל ללקוחות, בישראל קיימת רק חברת חשמל אחת. לא רק זו, אלא שבשונה מיתר מדינות העולם, מונופול החשמל שולט גם בהולכת החשמל וגם בחלוקתו.
כידוע, מונופול כמו מונופול הוא לא יעיל, וכך לפני יותר מעשור החליטה המדינה לפתוח לפחות את סקטור ייצור החשמל לידיים פרטיות. זאת מתוך הבנה שרשת ההולכה והחלוקה היא מונופול טבעי. בעידוד תגליות הגז הגדולות שהתגלו בישראל המאפשרות ייצור חשמל זול ונקי, קמה באזור התעשייה של אשקלון תחנת הכוח הפרטית הראשונה. התחנה קמה בעלות הקמה של כ-5.3 מיליארד שקל, שמתוכם השקיעו הבעלים 1.1 מיליארד. החברה התחילה את פעילותה המסחרית במאי 2014.
התחנה פועלת במחזור משולב. כלומר פועלת על גז טבעי כדלק העיקרי, אך יכולה גם לפעול על סולר כגיבוי, והיא בעלת כושר ייצור של כ-840 מגה-ואט. יחד עם תחנות הכוח הפרטיות OPC ודליה, צפויות התחנות להוות עד סוף השנה 18% מייצור החשמל בישראל. בשלב הראשון החליטה המדינה כי תחנות הכוח הפרטיות יוכלו למכור את החשמל שלהן רק ללקוחות תעשייתיים ולא להתחרות מול חברת החשמל באספקת חשמל ללקוחות ביתיים. עם לקוחותיה העיקריים של דוראד ניתן למנות את משרד הביטחון ואת מקורות שעל פי הערכה משלמות לה כ-300 מיליון שקל בשנה כל אחת.
