מהי מורשתו של המרן עובדיה יוסף? אחדות עם ישראל. איך אני יודע? כי גם דרעי וגם ישי ורבים אחרים אומרים את זה. אבל איך אפשרי שזו המורשת, כאשר המרן בנה את הקריירה הפוליטית שלו על פילוג והפרדה בין מזרחיים לבין כל השאר? זה משהו שאנשי ש"ס היו צריכים לשאול את עצמם, אבל זה משהו שאינם עושים. זו דרכם של מאמינים, שהם לא שואלים שאלות. נפלאות דרכי האל - וגם המרן.
כסף מבטל אחדות
אבל אותו מרן השאיר לא רק "מורשת", אמיתית או מדומה, אלא גם ירושה, שהיא מאוד אמיתית. כסף, נכסים, מיליונים רבים. את הרוב הוריש יוסף לבנו הצעיר, מה שאחיו מאוד לא אוהבים. אז הם הולכים לבית המשפט עם תביעה נגד הבן הצעיר. ואני ממש עומד נדהם, שלא לומר נכלם: מה עם האחדות? אם כסף יוצר פירוד במשפחה עד כדי משפט, אז איפה פה האחדות? אם בביתו שלו לא הצליח המרן ליצור אחדות, איך זו יכולה להיות מורשתו?
לא דרך ולא מורשת
אלא שברור וידוע שזו אף פעם לא היתה דרכו של המרן, בוודאי לא מורשתו. עובדיה יוסף לא רק פילג את העם, אלא גם במפלגתו שלו סכסך בין המנהיגים, בין ישי ודרעי וכל השאר. באחדות הוא אף פעם לא הצטיין. אני חושב שהוא היה מאוד מתפלא לשמוע את שני יורשיו מדביקים לו את המורשת הזאת. "הם מדברים עלי?", הוא בוודאי היה שואל
המומחיות של המרן ושל ממשיכיו הייתה והינה העמקת הפירוד, הרחבת רגשי הקיפוח, הסתה נגד לא מאמינים. אבל דרעי וישי בשלהם: מורשת האחדות, הם מדקלמים מתוך ידיעה שאין לכך שחר, ומתוך ידיעה שיש להם קהל שאפשר לעבוד עליו, כי הוא "מאמין". בחזקת פתי מאמין לכל דבר.
למה הם עדיין שקופים?
כמו גם ה"שקופים" של דרעי. כך הוא מכנה את העניים המזרחיים שהוא חזר לפוליטיקה רק כדי לעזור להם, כדבריו. האם יש סיכוי שאותם שקופים ישאלו את עצמם למה הם עדיין שקופים? תנועת ש"ס, כולל דרעי וישי, היו שותפים לשלטון שנים רבות. אין מי שישאל: למה לא עשיתם אותנו בלתי שקופים בשנים הללו? למה שנאמין שעכשיו תעשו את זה?
שקיפותם - כוחם
הציבור הדפוק של ש"ס הוא באמת דפוק, אבל לא רק על ידי האשכנזים ושכמותם. האנשים שהכי דופקים אותם הם מנהיגיהם. משחקים בהם, מוכרים להם אמונות שווא, חותמות הכשר, מוודאים שהם ימשיכו להיות מסכנים, כי מסכנותם היא הכוח הגדול, אולי היחיד, של מנהיגיהם. כל עוד ימשיכו אנשים אלה לפעול על פי אמונות, לסרב להפעיל את מחשבתם - הם ימשיכו להיות שקופים. ודרעי וישי ימשיכו לשחק בהם.
