גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנאום והשלכותיו

לא יעצור את איראן, אבל אולי יעצור את הרצוג

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

לנאום מאחורינו. כמו שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת אייפא"ק וצדק - מעולם לא נאמר כל-כך הרבה על נאום שעדיין לא ננאם (פרפרזה נוספת על האדם שהוא מעריץ, מנהיג בריטניה וינסטון צ'רצ'יל). אז אחרי שהאבק, לפחות האבק הראשוני שקע, האם הנאום הצליח? האם השיג את מטרתו?

נתחיל במה שהוא המובן מאליו - הנאום היה טוב, רהוט, הבימה מכובדת מאין כמותה, והוא שכנע את המשוכנעים. לדעתי, אין ולו אדם אחד בממשל שהנאום של ראש הממשלה שינה את דעתו הקודמת. נראה כי איש בממשל לא קם ואמר "נתניהו צודק. חייבים לצאת ולהפציץ את איראן", ובואו נעשה זאת ליתר סמליות בחג הפורים הזה. לחלופין, נראה כי גם איש מהרפובליקנים לא אמר לעצמו אחרי הנאום: ראש הממשלה של מדינה קטנה התלויה בנו מגיע לכאן, וביהירות מסביר לנשיא ארצות-הברית איפה שגה; אני מהיום מצביע בעד ברק אובמה ויצחק הרצוג.

התגובות לנאום היו על-פי חלוקה מפלגתית טהורה: הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין המשבח את הנאום, ותוקף את אובמה וחבורתו, רשת פוקס הפרו-רפובליקנית הקוראת לנתניהו "צ'רצ'יל של דורנו.

ומנגד, הממשל, כולל אובמה אישית, מתייצבים מול המצלמות ואומרים שלא שמעו שום דבר חדש, ושנתניהו לא מציע בעצם דבר. "אומר מה לא, אבל לא מה כן", ורומזים שהוא רוצה בעצם בהחלפת המשטר באיראן, דבר המזכיר לאמריקה את הפלישות לאפגניסטן ובעיקר לעיראק; וארצות-הברית לא רוצה עוד מלחמה נגד עוד מעצמה מוסלמית במזרח התיכון. ולא רק הבית הלבן: דבריה של ננסי פלוסי, מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים כי היא הייתה קרובה לדמעות דווקא בגלל שהיא תומכת בישראל, שנאומו של ראש הממשלה היה מתנשא וזלזל באינטליגנציה של ארצות-הברית - אלה דברים קשים.

אם מטרת הנאום הייתה לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, הוא היה אמור לגייס כ-15 סנאטורים דמוקרטים שיערקו לצד הרפובליקני, ויטרפדו וטו נשיאותי שיגיע בלי ספק על הצעת החלטה שלא לקבל את העסקה עם איראן - אם תיחתם. אלא שכל ההתנהלות סביב הנאום טירפדה כל אפשרות כזו.

אילו מטרות כן הושגו? - ראשית, הנושא אכן הוצף. גם אובמה, גם מחלקת המדינה אולצו להתייחס לעסקה המתרקמת, להתחייב שהם אינם בוטחים באיראן, שאמצעי הפיקוח יהיו במקומם, שהסנקציות לא יוסרו מיד. אלה דברים חשובים.

ארצות-הברית היא מדינה למודת פרנויות וקונספירציות, וכך גם, צריך להודות בצער, ישראל. אז לכל מה שקורה יש שתי סיבות - סיבה טובה וסיבה אמיתית. הסיבה הטובה לנאום - עצירת ההסכם עם איראן, לא תושג בגלל נאום נתניהו. אם היא תקרה זה בגלל שהאיראנים ייסוגו ברגע האחרון, או יציבו תנאים ששש המעצמות הנושאות-ונותנות לא יוכלו לקבל אותם. והסיבה האמיתית כנראה לנאום, ומה שבאמת השיג נתניהו הוא בזירה הפוליטית. תיקון - בזירות הפוליטיות.

בארצות-הברית הנאום הזה שירת היטב את המטרות של הרפובליקנים. ראש הממשלה נתניהו היה לאיל ניגוח בידי יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני, ג'ון ביינר וחבריו, נגד שנוא נפשם, הנשיא אובמה. ואם הנאום יעביר תמיכה יהודית ולו חלקית - מטרה שהם עצמם מודים בה בגלוי - מהדמוקרטים לרפובליקנים, וגם יתקע טריז בין המפלגה הדמוקרטית לישראל וליהדות ארצות-הברית, מה טוב. אמנם זה הרסני למדינת ישראל עצמה, מנכר אותנו מהשחורים, מההיספנים, אבל זה נזק משני לעומת המטרה הגדולה, פגיעה באובמה, פגיעה בדמוקרטים.

ועוד מטרה - כמובן, ישראל במערכת בחירות. הנאום לא נישא בפריים-טיים האמריקאי, הרי לכאורה הם הקהל, לא? הוא נישא בשעה הטובה ביותר כדי להגיע לישראלים. הנאום לא היה פוליטי במובן הצר של המילה, ודאי. אבל מראהו הממלכתי של ראש ממשלת ישראל נואם ברהיטות ובכישרון, מקבל מחיאות-כפיים סוערות בקונגרס האמריקאי, מדגיש את הנושא האיראני על פני נושאים בעייתיים יותר מבחינתו בסדר-היום הציבורי - כל אלה אולי יביאו עוד 2-3 מנדטים, שבמקרה או לא זה הפער בסקרים בין הליכוד למחנה הציוני. הנאום לא יעצור את איראן, אבל אולי יעצור את הרצוג.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

נשיא טורקיה ארדואן / צילום: ap, Richard Drew

מסלול עוקף ישראל: המהלך של ארדואן להקמת מסדרון יבשתי למפרץ

שר המסחר הטורקי הצהיר על פתיחת המסדרון היבשתי למפרץ דרך סוריה וירדן כבר בשנה הבאה ● במקביל, אנקרה פועלת לחדש את מסילת הרכבת החיג'אזית ולהוציא לפועל את "דרך הפיתוח", בניסיון להפוך למוקד הובלה אזורי מול יוזמות הסחר של הודו וישראל

האם הריבית על העו''ש משתלמת? / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כולם מציעים פתאום ריבית על העו"ש, אבל האלטרנטיבות יכולות להיות הרבה יותר משתלמות

אפליקציית התשלומים ביט של בנק הפועלים מציעה ללקוחות 4% ריבית על היתרה החיובית ומצטרפת לשורה של בנקים ופלטפורמות תשלומים עם הצעות דומות ● אבל הסכומים המוצעים מסתכמים לרוב במאות שקלים בשנה בלבד, והאלטרנטיבות נראות אטרקטיביות יותר

ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

600 מיליון שקל ל-15 שנה: בזק חתמה על הסכם חדש עם גילת טלקום

חברת גילת טלקום ממשיכה את התנופה בפעילות האינטרנט והענן, וחתמה עם בזק על הרחבת השימוש בקווי הסיבים האופטיים שלה ● ההסכם, שתקף ל-15 שנה תמורת יותר מ-600 מיליון שקל, צפוי גם להרחיב משמעותית את בסיס ההכנסות של בזק

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

עסקת הענק בסכנה: מה מעכב את יצוא הגז למצרים, והפתרונות האפשריים

עסקת הקמת צינור ניצנה בין מאגר לוויתן למצרים, שהייתה אמורה לשלש את יצוא הגז הישראלי, נעצרה ברגע האחרון בעקבות עיכוב בהיתר היצוא ● במוקד: מחלוקת על מחיר הגז לשוק המקומי ● במשק האנרגיה הישראלי חוששים, אך יש כבר פתרונות אפשריים למשבר המתהווה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "בתקציב 2026 יוטל מיסוי חדש על הבנקים", בנק ישראל: "לא מקובל"

השר בצלאל סמוטריץ' הציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 ● הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה ● בנק ישראל מתנגד לכוונה של השר למסות את הבנקים, "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם"

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למרות המשבר בכנסת: חוק השידורים של השר שלמה קרעי עבר בקריאה ראשונה

למרות התנגדות היועצים המשפטיים וחרם החקיקה של הסיעות החרדיות - הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי אושרה בקריאה ראשונה ● החוק מבקש להקים רגולטור חדש שיחליף את הרשויות הקיימות ולחייב גם חברות סטרימינג אמריקאיות בהשקעה בתוכן ישראלי

דגמים בולטים בציי הרכב / צילום: יח''צ

עודפי ליסינג, הנחות חריגות וירידת ערך מואצת: הכללים בשוק היד שנייה משתנים

השינויים התחרותיים והטכנולוגיים המואצים שחלים בשוק הרכב החדש משפיעים בצורה ישירה ומשמעותית גם על שוק המכוניות מיד שנייה ● אילו הרגלים חדשים כדאי לקונים ומוכרים לשקול לאמץ, היכן מסתתרות המציאות הזולות, ומאילו מלכודות מומלץ להיזהר?

רחוב אלנבי, תל אביב / צילום: כדיה לוי

חרף התנגדויות תושבים: תוכנית "מרחב מנורה אלנבי" אושרה על ידי הוועדה המקומית של ת"א

תוכנית "מרחב מנורה אלנבי", שכוללת הקמת מגדל בן 45 קומות בין רחובות יבנה, אלנבי ויהודה לוי, אושרה בשבוע שעבר ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בת"א ● בין ההתנגדויות שנדחו: טענות על עומסי תנועה משמעותיים ופגיעה במשכירי הדירות והעסקים באזור

קים קרדשיאן לובשת SKIMS / צילום: יח''צ

סקימס של קים קרדישיאן בדרך לישראל בשותפות עם קבוצת אירני

מותג ההלבשה התחתונה והמחטבים של קים קרדשיאן יושק ב-10 בנובמבר באתר פקטורי 54, ובמהלך דצמבר יחל להימכר גם בסניפי הרשת במתכונת "חנות בתוך חנות" ● במהלך חמש השנים הקרובות צפויות להיפתח בישראל 10-14 חנויות של SKIMS ● לפי ההערכה, ההשקעה של קבוצת אירני במהלך תגיע לכ-65 מיליון שקל

קניות בקניון / צילום: גיא חמוי

מחכים למבצעים: בכל ענפי המשק הבולטים נרשמה ירידה במכירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה בכמות העסקאות, בעיקר בפריפריה - בצפון ובדרום

הנהלת קרביין / צילום: ניר אריאלי

האמריקאים הסתערו, ושתי חברות ביטחוניות בדרך לאקזיט גדול

חברת הסטארט-אפ הישראלית קרביין, המנהלת את מרכזי השיחות וניהול מבצעי החילוץ וההצלה של כוחות ביטחון בארה"ב, מקסיקו וישראל - נמכרה הלילה ב-625 מיליון דולר לאקסון האמריקאית ● גם אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר

מערכת תקשורת לוויינית מסוג OceanTRx4 Mil של אורביט / צילום: אורביט

אקזיט לקרן פימי: אורביט נמכרת תמורת 356 מיליון דולר

אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר (1.17 מיליארד שקל) ● המחיר משקף פרמייה של 21% על מחיר מניית אורביט בת"א ● המרוויחה הגדולה הצפויה היא קרן פימי של ישי דוידי, המחזיקה בכ-22.4% מהמניות

בואינג 777 שעבר הסבה למטוס מטען על ידי תע''א. בקרוב גם בהודו? / צילום: התעשייה האווירית IAI

905 מיליון דולר: זו העסקה הבאה של התעשייה האווירית עם הודו

כחלק ממהלך אסטרטגי של הודו, התעשייה האווירית תיזכה בחוזה בסך 905 מיליון דולר להסבת שישה מטוסי נוסעים למטוסי תדלוק עבור חיל האוויר המקומי ● בכך יתהדקו עוד יותר היחסים בין החברה לניו דלהי, הכוללים בין היתר מערכות הגנה אווירית, מל"טים וטילים

דלהי. אחד היעדים המבוקשים ביותר בקרב ישראלים / צילום: Shutterstock

הטיסות הישירות להודו חוזרות, אבל הדרך להורדת מחירים עוברת בעומאן

אייר אינדיה הודיעה כי תחזיר את קו תל אביב־דלהי בינואר הקרוב, עם חמש טיסות שבועיות ● המחירים כפולים בהשוואה לכרטיסים שמכרה לפני הפסקת פעילותה בארץ ● הצטרפות ארקיע לתחרות על הקו עשויה לעזור למחירים - אך זו ממתינה לאישור המסלול המקוצר מעל עומאן

הבניין ברחוב יוכבד שבחיפה / צילום: סתיו ליבנה

תמ"א 38 ללא תמ"א: החברה ביצעה את הפרויקט אך לא חיזקה את הבניין

פרויקט חיזוק ותוספת דירות בחיפה הסתבך, ובמסגרת הליך בוררות בין החברה לדיירים התברר כי בוצעו בו ליקויי בנייה רבים ● במרכזם: עבודה לקויה שבפועל לא חיזקה את המבנה מפני רעידות אדמה

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

הפתרון של ועדת השרים לנתון השיא של הרוגים בכבישים: העלאת המהירות המותרת

שר המשפטים יריב לוין מציע להעלות את גובה המהירות המותרת בכבישים הבינעירוניים כדי לצמצם את שיעור העבריינות הגבוה הקשור למהירות ● מותג ההלבשה התחתונה והלבוש של קים קרדישיאן מגיע לארץ ● וגם: ההזדמנויות של ישראל באפריקה ● אירועים ומינויים

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

"ביג שורט" פתח פוזיציית שורט על שתי מניות ה-AI הלוהטות

כמה ימים לאחר שפרסם אזהרה מסתורית ברשת X - “לפעמים, אנחנו רואים בועות", הודיע מייקל בארי באמצעות טופס 13F, שרכש אופציות פוט על אנבידיה ופלנטיר ● מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, כינה את המהלך של בארי: "מטורף" ●  וגם, למה שינה בארי את שם המשתמש שלו בטוויטר ל"קאסנדרה"

שלט חוצות בטיימס סקוור מציג את תחזיות ההימורים לקראת הבחירות / צילום: פרופ׳ ניצן גסלביץ פקין

הבחירות בניו יורק כמשל: כך הופכים שוקי החיזוי מכלי למדידה למייצרי מציאות

שוקי החיזוי סביב המועמד לראשות ניו יורק שוברים שיאים - אך האם מדובר במניפולציה? ● פלטפורמות כמו פולימרקט מבטיחות לנבא תוצאות בעזרת "חוכמת המונים", אך בפועל הן משתמשות באלמנטים של הימורים, ויש חשש שהן מתומרנות ע"י גורמים זרים ● טור אורח

''מס זוקמן, שאלה של צדק''. הפגנה בפריז / צילום: Reuters, Tom Nicholson

מסים חדשים על "מולטי־מיליונרים" - המדינות האירופיות שבוחנות צעדים דרסטיים

צרפת נאבקת לסגור את הגירעון ומוותרת על רפורמות דגל לטובת מסים חדשים ופשרות פוליטיות - כולל שיתוף פעולה מפתיע עם לה־פן והימין ● גם בריטניה שוקלת צעדים דרמטיים, בהם “מס יציאה” למולטי־מיליונרים, בניסיון נואש לאזן תקציב מנופח בלי לפגוע בצמיחה

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

איזו ועדה תטפל? השאלה שתקבע את גורל רפורמת השידורים

הרפורמה השנויה במחלוקת שמקדם השר שלמה קרעי עברה משוכה ראשונה ● מה היא כוללת, אילו תחנות צפויות לה, ומדוע מנסים להרחיקה מוועדת הכלכלה?