גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנאום והשלכותיו

לא יעצור את איראן, אבל אולי יעצור את הרצוג

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

לנאום מאחורינו. כמו שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת אייפא"ק וצדק - מעולם לא נאמר כל-כך הרבה על נאום שעדיין לא ננאם (פרפרזה נוספת על האדם שהוא מעריץ, מנהיג בריטניה וינסטון צ'רצ'יל). אז אחרי שהאבק, לפחות האבק הראשוני שקע, האם הנאום הצליח? האם השיג את מטרתו?

נתחיל במה שהוא המובן מאליו - הנאום היה טוב, רהוט, הבימה מכובדת מאין כמותה, והוא שכנע את המשוכנעים. לדעתי, אין ולו אדם אחד בממשל שהנאום של ראש הממשלה שינה את דעתו הקודמת. נראה כי איש בממשל לא קם ואמר "נתניהו צודק. חייבים לצאת ולהפציץ את איראן", ובואו נעשה זאת ליתר סמליות בחג הפורים הזה. לחלופין, נראה כי גם איש מהרפובליקנים לא אמר לעצמו אחרי הנאום: ראש הממשלה של מדינה קטנה התלויה בנו מגיע לכאן, וביהירות מסביר לנשיא ארצות-הברית איפה שגה; אני מהיום מצביע בעד ברק אובמה ויצחק הרצוג.

התגובות לנאום היו על-פי חלוקה מפלגתית טהורה: הסנאטור הרפובליקני ג'ון מקיין המשבח את הנאום, ותוקף את אובמה וחבורתו, רשת פוקס הפרו-רפובליקנית הקוראת לנתניהו "צ'רצ'יל של דורנו.

ומנגד, הממשל, כולל אובמה אישית, מתייצבים מול המצלמות ואומרים שלא שמעו שום דבר חדש, ושנתניהו לא מציע בעצם דבר. "אומר מה לא, אבל לא מה כן", ורומזים שהוא רוצה בעצם בהחלפת המשטר באיראן, דבר המזכיר לאמריקה את הפלישות לאפגניסטן ובעיקר לעיראק; וארצות-הברית לא רוצה עוד מלחמה נגד עוד מעצמה מוסלמית במזרח התיכון. ולא רק הבית הלבן: דבריה של ננסי פלוסי, מנהיגת המיעוט הדמוקרטי בבית הנבחרים כי היא הייתה קרובה לדמעות דווקא בגלל שהיא תומכת בישראל, שנאומו של ראש הממשלה היה מתנשא וזלזל באינטליגנציה של ארצות-הברית - אלה דברים קשים.

אם מטרת הנאום הייתה לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית, הוא היה אמור לגייס כ-15 סנאטורים דמוקרטים שיערקו לצד הרפובליקני, ויטרפדו וטו נשיאותי שיגיע בלי ספק על הצעת החלטה שלא לקבל את העסקה עם איראן - אם תיחתם. אלא שכל ההתנהלות סביב הנאום טירפדה כל אפשרות כזו.

אילו מטרות כן הושגו? - ראשית, הנושא אכן הוצף. גם אובמה, גם מחלקת המדינה אולצו להתייחס לעסקה המתרקמת, להתחייב שהם אינם בוטחים באיראן, שאמצעי הפיקוח יהיו במקומם, שהסנקציות לא יוסרו מיד. אלה דברים חשובים.

ארצות-הברית היא מדינה למודת פרנויות וקונספירציות, וכך גם, צריך להודות בצער, ישראל. אז לכל מה שקורה יש שתי סיבות - סיבה טובה וסיבה אמיתית. הסיבה הטובה לנאום - עצירת ההסכם עם איראן, לא תושג בגלל נאום נתניהו. אם היא תקרה זה בגלל שהאיראנים ייסוגו ברגע האחרון, או יציבו תנאים ששש המעצמות הנושאות-ונותנות לא יוכלו לקבל אותם. והסיבה האמיתית כנראה לנאום, ומה שבאמת השיג נתניהו הוא בזירה הפוליטית. תיקון - בזירות הפוליטיות.

בארצות-הברית הנאום הזה שירת היטב את המטרות של הרפובליקנים. ראש הממשלה נתניהו היה לאיל ניגוח בידי יו"ר בית הנבחרים הרפובליקני, ג'ון ביינר וחבריו, נגד שנוא נפשם, הנשיא אובמה. ואם הנאום יעביר תמיכה יהודית ולו חלקית - מטרה שהם עצמם מודים בה בגלוי - מהדמוקרטים לרפובליקנים, וגם יתקע טריז בין המפלגה הדמוקרטית לישראל וליהדות ארצות-הברית, מה טוב. אמנם זה הרסני למדינת ישראל עצמה, מנכר אותנו מהשחורים, מההיספנים, אבל זה נזק משני לעומת המטרה הגדולה, פגיעה באובמה, פגיעה בדמוקרטים.

ועוד מטרה - כמובן, ישראל במערכת בחירות. הנאום לא נישא בפריים-טיים האמריקאי, הרי לכאורה הם הקהל, לא? הוא נישא בשעה הטובה ביותר כדי להגיע לישראלים. הנאום לא היה פוליטי במובן הצר של המילה, ודאי. אבל מראהו הממלכתי של ראש ממשלת ישראל נואם ברהיטות ובכישרון, מקבל מחיאות-כפיים סוערות בקונגרס האמריקאי, מדגיש את הנושא האיראני על פני נושאים בעייתיים יותר מבחינתו בסדר-היום הציבורי - כל אלה אולי יביאו עוד 2-3 מנדטים, שבמקרה או לא זה הפער בסקרים בין הליכוד למחנה הציוני. הנאום לא יעצור את איראן, אבל אולי יעצור את הרצוג.

הכותב הוא עורך חדשות החוץ, ערוץ 1

עוד כתבות

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

הדמיית מגדל הספירלה של קבוצת עזריאלי בתל אביב / צילום: KPF

משרד עורכי הדין שישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי

משרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר, ישכור 11,000 מ"ר במגדל הספירלה של עזריאלי ● על פי הערכות בשוק, המחיר לרמת מעטפת עומד על כ-130 שקל למ"ר, כך שהמשרד ישלם כ-17 מיליון שקל בשנה ● וגם: הריבית עוד לא ירדה - אבל היזמים מתנפלים על המכרזים: יותר מ־130 הצעות לארבעה מגרשים בת"א וביבנה ● חדשות השבוע בנדל"ן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

המהפכה בדיני החוזים יוצאת לדרך: הלכת אפרופים לא תחול עוד על חוזים עסקיים

ועדת החוקה אישרה את הצעת החוק שהוביל היו"ר רוטמן, לביטול הפסיקה המאפשרת לבתי משפט לפרש חוזים בהתאם לכוונת הצדדים ● במקומה, הצדדים לחוזה הם שיקבעו כיצד לפרשו זולת מספר החרגות ● בענף חלוקים לגבי ההשלכות ונערכים לשינוי דרמטי

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

בוועדות התכנון משנים גישה: "אין כוח שיעצור כעת התחדשות עירונית"

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

גם לאחר זינוק של מעל 140% השנה: מנכ"ל פאגאיה משוכנע שהחברה שלו שווה הרבה יותר

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום