גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התיקים המנוהלים ניהלו 255 מיליארד שקל בסוף 2014

רשות ניירות ערך פרסמה נתונים עדכניים על התחום שמוסיף להיות הכי פחות גלוי מבין האפיקים שבהם מנוהלים כספי הציבור ■ עלייה נרשמה במספר חברות ניהול התיקים שלמעלה מ-5% מהכנסותיהן מגיעים מהחזרי עמלות

דודו לביא / צילום: תמר מצפי
דודו לביא / צילום: תמר מצפי

על רקע התשואות החיוביות בשוקי ההון, וגם הודות לגידול של כ-3.6% במספר התיקים המנוהלים, גדלה תעשיית ניהול התיקים במחצית השנייה של 2014 בכ-3.7% ביחס להיקפה במחצית הראשונה, לכ-255 מיליארד שקל. הגידול בכל שנת 2014 בהשוואה לשנה הקודמת נאה אף יותר ומסתכם בכ-9%.

בסוף במחצית הראשונה של 2014 הסתכמו הנכסים המצרפיים בתיקים המנוהלים בכ-246 מיליארד שקל, לאחר שבסוף 2013 דובר על כ-234 מיליארד שקל. נתון זה היווה ירידה של כ-1.3% לעומת סך נכסים של כ-237 מיליארד שקל שנוהל בתיקים המנוהלים בסוף 2012.

הרוב המכריע של הכסף בתחום, כ-87%, מנוהל על-ידי "גופים גדולים", כלומר כאלה שיש להם מעל לאלף קוחות או שמנהלים לפחות 5 מיליארד שקל בנכסים. אבל עיקר הגידול שנרשם במחצית השנייה של 2014 היה בתיקי הלקוחות הלא-מוסדיים - הלקוחות הפרטיים והתאגידים. עם זאת, החלוקה בשוק נשמרת סביב רמה של כ-60% ללקוחות שאינם מוסדיים, ו-40% לקוחות מוסדיים (רובם המכריע נמצא בפסגות ובאי.בי.אי) שנהנים מדמי ניהול אפסיים.

המספרים הללו עולים מנתונים שפרסמה היום רשות ני"ע. מדובר בניסיון שני של הרשות לשפוך אור על תחום ניהול כספי ציבור הכי פחות גלוי ומוכר, על אף שהתחום הזה הוא בהחלט גדול ומשמעותי, וכיום מנוהלים בו, כאמור, 255 מיליארד שקל. לשם השוואה, קופות הגמל לתגמולים מנוהלים וקרנות הפנסיה החדשות המקיפות מנהלות כיום כ-190 מיליארד שקל כל אחת, ובפוליסות המשתתפות ברווחים ("ביטוחי מנהלים") של חברות הביטוח מנוהלים כ-228 מיליארד שקל. בקרנות הנאמנות מנוהלים כ-267 מיליארד שקל.

למרות היקף הכספים האדיר הזה, גם היום עדיין אין מידע לגבי החברות המנהלות, דמי הניהול שהן גובות או שיעור הרווח שלהן, וההבדלים בתשואות ביניהן.

10 גופים מחזיקים 71% מהתחום

שוק ניהול התיקים נחלק ל-3 סגמנטים עיקריים, הנבדלים האחד מהשני במאפייניהם: הראשון הוא המגזר של כספי הגופים המוסדיים, כספי קופות גמל מפעליות וענפיות ומוסדיים אחרים, שמוציאים את השקעות כספי העמיתים שלהם לחברות חיצוניות. נכון לסוף 2014 מדובר בכ-99 מיליארד שקל, שמחיר הניהול שלהם (דמי הניהול) עומד על 0.03% מהנכסים, ואף למטה מכך.

המגזר השני מאופיין בלקוחות גדולים שמלווים ביועצים, כגון חברות גדולות, חברות ממשלתיות וכו', שמחפשות ניהול חיצוני ומתמחה לנוסטרו שלהן. בדרך כלל מדובר בתיקים שמחולקים ל-3-5 מנהלי תיקים, שעושים ביניהם "ליגה" (כלומר, מתחרים ביניהם על גובה התשואה). על-פי גורמים בשוק, מדובר על סדר גודל של כמחצית מהכספים שאינם של הגופים המוסדיים, שמשלמים דמי ניהול של כ-0.1% עד 0.3% מהנכסים.

המגזר השלישי הוא הלקוחות הפרטיים. גם אלה נחלקים לכמה סוגי לקוחות: מהלקוחות הקטנים שזורמים לתיקי קרנות, ועד לקוחות מאוד מבוססים עם הון גבוה שיכול להסתכם בעשרות רבות של מיליוני שקלים (שלא אחת אף מפוצלים בין החברות המנהלות השונות). ככל הידוע דמי הניהול ללקוחות אלה נעים סביב 0.7%-1.2% (לקוחות מבוססים מאוד נהנים מדמי ניהול נמוכים יותר).

הלקוחות הלא מוסדיים החזיקו בכ-156 מיליארד שקל

נכון לסוף 2014 הלקוחות הלא מוסדיים - כלומר התאגידים, החברות הממשלתיות והלקוחות הפרטיים - החזיקו בכ-156 מיליארד שקלים שנוהלו בתיקים מנוהלים. זאת, לעומת 148 מיליארד שקל במחצית 2014 וכ-138 מיליארד שקל בסוף 2013. באחוזים מדובר על גידול של כ-5.4% וכ-13%, בהתאמה.

לתיקים המנוהלים הקטנים יותר של הקהל הפרטי יש מאפיין ייחודי שנקרא "תיקי קרנות". מדובר בתיקים שהכספים שבהם מוזרמים לקרנות נאמנות (לא אחת לקרנות של אותו בית השקעות) והם אינם מחזיקים ישירות בנכסים. נכון לסוף 2014, כ-36% מהתיקים המנוהלים של הלקוחות שאינם מוסדיים היו תיקי קרנות. זאת, לעומת שיעור נמוך יותר, של כ-31%, שנה קודם לכן.

מדובר, כאמור, בעיקר בפתרון שאליו מופנים התיקים המנוהלים הקטנים יחסית, כך שמבחינת שווי נכסים מנוהלים תיקי הקרנות היוו רק כ-18% מסך הנכסים של הלקוחות בסוף 2014, אך מדובר בגידול לעומת כ-13% שהיוו התיקים הללו בסוף 2013. הגידול הזה שעומד על 38%, חד יותר מהגידול שנרשם במסלול הזה אשתקד ועמד אז על 16%, מה שמלמד על כך שתיקי הקרנות הופכים לאופנה יותר מקובלת בשוק. בוודאי בכל הקשור ללקוחות עם תיקים קטנים יחסית.

שוק ניהול התיקים כולל שחקנים רבים, אם כי בפועל בעיקר הנתח מתחלק רק חלק קטן מהשחקנים. בכל אופן, לעומת שוקי הפנסיה, הביטוח והבנקאות שמתאפיינים בכ-5 שחקנים גדולים שמחזיקים כמעט בכל השוק, בשוק ניהול התיקים ישנם 10 שחקנים שמנהלים מעל ל-5 מיליארד שקל כל אחד, ומחזיקים יחדיו בכ-71% מסך הנכסים שמוזרמים לשוק. אם נוסיף את מנהלי התיקים שמנהלים מעל למיליארד שקל נקבל 24 חברות שונות שמחזיקות יחדיו בכ-88% מהשוק. למול אלה, ישנן עשרות חברות ניהול שמנהלות נכסים של 100 מיליון שקל.

נתוני רשות ני"ע מגלים כי בכל אחד משני הרבעונים האחרונים חלה עלייה קלה במספר חברות הניהול שמעל ל-5% מהכנסותיהן מגיעים מהחזרי עמלות. בסוף הרבעון השני של 2014 דובר על כ-19.5% מסך חברות ניהול התיקים, לעומת כ-20.5% בסוף הרבעון השלישי ו-21.3% בסוף הרבעון הרביעי. עם זאת, עיקר הגופים, ובוודאי הגדולים שבהם, לא נמסכים על החזרי עמלות על פעולות שהם מבצעים בתיקי הלקוחות, כעוגן מרכזי בהכנסותיהם.

אגב, במחצית השנייה של 2014 הצטרפו לשוק שתי חברות ניהול תיקים חדשות, כך שכיום השוק הזה מורכב מ-122 חברות ניהול - חלקן קטנות עם לקוחות מעטים והיקף נכסים צנוע, וחלקן חברות ענק שמנהלות מיליארדי שקלים רבים.

מהנתונים עולה עוד עולה כי 22% מהחברות בענף (שבהן כ-19,200 לקוחות) מספקות ייעוץ השקעות ואינן מנהלות קרנות נאמנות ונכסים פיננסיים אחרים (לעומת 23% במחצית 2014), כשהיתר - 78%, שלהם כ-67,400 לקוחות - שייכים לגופים שיש להם נכסים פיננסיים אחרים, שעלולים ליצור אינטרס נוסף בעת ניהול התיק ללקוח (למשל, רכישת סחורה של הבית).

קווים לדמותו של שוק ניהול התיקים בישראל

עוד כתבות

תל אביב / צילום: Shutterstock

112 עמודי התנגדויות: מהנדס העיר ת"א הצטרף לדרישה לשינויים בתוכנית המתאר

תוכנית המתאר של תל אביב מגיעה לשלב ההתנגדויות, והשבוע תדון הוועדה המקומית ברשימה ארוכה של שינויים שמבקש מהנדס העיר ● במרכזן: ביטול קביעת היקף זכויות הבנייה לפי גודל המגרש והפחתת עצימות הבנייה בצפון העיר

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הכסף נשחק, השכר מתייקר: צניחת הדולר מאיימת על ענף ההייטק הישראלי

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

קמפיין החוצות נגד צביקה נווה / צילום: מיכל אריאלי

נקמה במיליון שקל: המספרים מאחורי ״את מי אתה סוחט היום״

בשלטי חוצות שהוצבו בימים האחרונים באיילון ובמקומות נוספים נכתב: "צביקה נווה, את מי אתה סוחט היום?" ● מאחורי הקמפיין האגרסיבי עומד איש העסקים אלכס סקלר, שבימים אלה מנהל מאבק משפטי מול גרושתו - שהיא כיום אשתו של צביקה נווה, חוקר פרטי ובעלי חברת המודיעין העסקי CGI

דיוויד גוקלר, מנכ''ל סנדיסק / צילום: ap, Don Feria

השלימה זינוק של 1,500% בשנה: הכוכבת של ה־S&P 500 לא עוצרת

על רקע ההתלהבות מ־AI והביקוש הגובר לשבבי זיכרון שהיא מייצרת, מניית סנדיסק זינקה לשווי שיא, לאחר עלייה של 143% בינואר ● אנליסט ג'פריס: "הסייקל בתחום הוא מדהים, ולא רואים לו סוף כרגע" ● בין הנהנים מהזינוק: מאות עובדי החברה בישראל

סניף של רשת הסטוק / צילום: סטודיו הסטוק

התחרות מחריפה: רשת הסטוק פותחת 6 סניפים בהשקעה של 12 מיליון שקל

רשת הסטוק תפתח שישה סניפים חדשים במחצית הראשונה של השנה ובסך-הכול תמנה 54 סניפים ● הרשת פועלת במודל של One Stop Shop ומציעה מגוון גדול של קטגוריות ומוצרים לתחום הבית ● מהלך ההתרחבות בא על רקע הפופולריות הגואה של רשתות הסטוק בישראל

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתזנק היום בבורסה, והשתיים שצפויות לרדת בחדות

המתיחות בין איראן וארה"ב נותרת ברמות שיא ● עונת הדוחות בוול סטריט נכנסת לשבוע קריטי נוסף, עם תוצאות של אלפאבית, אמזון, פלנטיר ו-AMD ● הנשיא טראמפ בחר את מועמדו לתפקיד יו"ר הפד - ובוול סטריט מרוצים ● מחירי המתכות היקרות צללו יחד עם מטבעות הקריפטו ● וגם: האם ביצועי וול סטריט בינואר יכתיבו את הטון לשנה כולה? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

קמפוס וויקס בגלילות. ''העובדים יגיעו ברכב'' / צילום: איל יצהר

החזרה למשרד והמספרים שמאחוריה: כך נראית וויקס בתחילת 2026

לצד החזרה לשבוע עבודה מלא במשרד, נתוני חברת אתוסיה חושפים זינוק בשיעור העובדים הבוחנים חלופות בחוץ ● במקביל, מספר המשרות הפתוחות נחתך בחצי

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Shutterstock

דיווח: אורקל מתכננת לפטר עד 30 אלף עובדים

סיבוב קיצוצים זה, הנחשב לגדול בכל הזמנים, מגיע לאחר שהחברה, שמעסיקה כיום 162 אלף איש, פיטרה בסוף השנה החולפת 10,000 עובדים נוספים כחלק מתוכנית ארגון מחדש, אשר נועדה לחסוך לה הוצאות שנתיות של 1.6 מיליארד דולר

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

הסכסוך בבנק הפועלים מסלים: הוועד טוען כי ההנהלה כופה עליו "מכסות" לסימון עובדים

הוועד פנה עם ההסתדרות באופן תקדימי לבית הדין האזורי לענייני עבודה, נגד הנהלת הבנק ● בוועד טוענים כי המנהלים נדרשים לסמן 5% מהעובדים בתור כאלה שנדרשים לשיפור, זאת כחלק משיחות המשוב התקופתיות המתבצעות הבנק

שלמה קרעי וגלי בהרב-מיארה / צילומים: דוברות הכנסת

"קיצוני וחריג": היועמ"שית קוראת לקיים דיון דחוף בבג"ץ על חוק השידורים של קרעי

לקראת הדיונים בעתירות שהוגשו לבג"ץ, בייעוץ המשפטי לממשלה מפרסמים היום את חוות-דעתם בעניין חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי ● לשיטתם, מדובר במקרה "קיצוני וחריג" שמצדיק את התערבות בג"ץ ● כמו כן, היועמ"שית קוראת להשהות את הדיונים בכנסת על החוק

משרדי WIX בגלילות / צילום: איל יצהר

דור ה-Z לא יבלה שלוש שנים בפקק: השיעור שצריך ללמוד מהמהלך של Wix

הסיפור של שוק התעסוקה לא קשור רק למשאבי אנוש, אלא גם לכלכלות המיקום של מגדלי המשרדים ומגורי העובדים ● ליזמים, למתכננים ולמנהלי שיווק מומלץ לאמץ את מודל 5 ה-ל': לגור, לעבוד, ללמוד, לקנות ולבלות - וכולם באותו מרחב הליכה

חלפני כסף ברחובות טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

מצבה של איראן מחמיר והמשטר שולף שפן חדש

הריל האיראני הגיע לשפל חדש - 1.6 מיליון ריאל איראני לדולר אחד ● בניסיון להתמודד עם השחיקה, בבנק המרכזי בטהרן השיקו היום מטבע חדש של 5 מיליון ריאל

מלניה טראמפ בהשקת הסרט התיעודי / צילום: ap, Jose Luis Magana

איך הסרט השנוי במחלוקת של מלניה טראמפ שבר שיא של עשור?

הסרט התיעודי של מלניה טראמפ נחשב ליקר ביותר מסוגו עם השקעה של יותר מ-70 מיליון דולר מצד אמזון ●  למרות שהרשתות החברתיות הגחיכו אותו, בפועל הוא הציג את נתוני הפתיחה הטובים ביותר בעשור האחרון לז'אנר

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ / צילום: חיים צח-לע''מ

המאבק על התקציב מתחמם: הקלף שעשוי לעצור את רפורמות הדגל של האוצר

יועמ"שית הכנסת הודיעה כי תתנגד לשורת סעיפי חקיקה בחוק ההסדרים, בהם רפורמות החלב, הבנקים הקטנים ומס קרקעות ● בסביבת שר האוצר אומרים כי ההמלצות אינן מחייבות, אבל בממשלה מעריכים: בגלל החשש ליצור עימות מול הייעוץ המשפטי סמוך לחוק הגיוס - הוצאת הרפורמות מחוק ההסדרים לא תיתקל בהתנגדות

טראמפ וחמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

אסטרטגיית הלחץ המקסימלי של טראמפ שדוחקת את טהרן לשולחן המו"מ

עגינת המשחתת בנמל אילת וריכוז הכוחות האמריקאיים במרחב מעוררים דריכות במערכת הביטחון ● המומחים חלוקים אם זו "דיפלומטיית ספינות תותחים" שנועדה לכפות הסכם או הכנה למבצע רב־זירתי ● וגם: מה הסיכוי שתקיפה בטהרן תוביל להסלמה אזורית?

"יותר ויותר אנטי-ישראלית": המדינה שמתרחקת מנורמליזציה עם ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השפעתה של סין במזרח התיכון נמצאת בשפל, התקשורת הסעודית מאותת כי הסיכויים לנורמליזציה עם ישראל הולכים ומתמעטים, וג'ימיני של גוגל נקשר לפעילות ביטחונית בעזה • כותרות העיתונים בעולם

יאיר רביבו, ראש עיריית לוד / צילום: יח''צ משה אלדן

ראש העיר לוד לא אהב את הסרטון הסאטירי, עכשיו הוא מאיים לתבוע

יוצר התוכן דן פונדק פרסם סרטון סאטירי בו הוא מגיע ללוד ומתאר באופן הומוריסטי את "פינות הנופש" בעיר ● בתגובה, ראש עיריית לוד יאיר רביבו שלח לפונדק מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הציג את לוד "באופן חד-צדדי, פוגעני ומעוות" וגרם לה נזק תדמיתי ● מה הסיכויים של תביעה כזו להתקבל?

מדפים ריקים מחלב / אילוסטרציה: תמונה פרטית

ממחר: הרפתנים יעצרו את אספקת החלב למחלבות כמחאה על רפורמת סמוטריץ'

ארגון יצרני החלב הכריז על עצירת אספקת החלב למחלבות, דבר שעלול לשבש את אספקת החלב בכל הארץ כבר ממחר ● לטענת הארגון, הרפורמה בשוק החלב תביא לסגירת רפתות ותפגע בביטחון המזון ● סמוטריץ': "אזרחי ישראל לא יהיו בני-ערובה של מונופולים וקבוצות לחץ" ● מנהל אגף המשק בתנועת המושבים: "מתנצלים בפני הציבור על אי-הנוחות"

המכללה האקדמית תל חי בקריית שמונה / צילום: אייל מרגולין

תרומת ענק לאוניברסיטת תל חי בקריית שמונה: 130 מיליון שקל מקרן רודברג

לפני כשבועיים אישרה המועצה להשכלה גבוהה את הפיכה של מכללת תל חי לאוניברסיטת קריית שמונה בגליל, וכעת מגיעה התרומה מהקרן הקנדית ● אתמול אישרה הממשלה את תקציב האוניברסיטה: 600 מיליון שקל

פרויקט בקעת ערד1 של אנלייט / צילום: בילקטריק ישראל

שיא באגירה בישראל, מיליארדים בארה"ב: תנופת האנרגיה המתחדשת

רפק אנרג'י ושמיר אנרגיה חתמו אמש עם בנק דיסקונט על הסכם מימון של 800 מיליון שקל להקמת מתקן ייצור סולארי גדול בנגב ● המתקן יהיה בעל כושר ייצור של 174 מגהוואט, ויחזיק ביכולת אגירה של 974 מגהוואט-שעה, שצפוי להיות הגדול ביותר בישראל ● בארה"ב, אנלייט צפויה להשקיע 3 מיליארד דולר בפרויקט לייצור חשמל ושם יכולת האגירה תעמוד על 4 ג'יגהוואט-שעה