טקס הסמכה של רואי חשבון / צילום: אוריה תדמור - למצולמים אין קשר לכתבה
"מועצת רואי החשבון וועדת בחינות ההסמכה מטעם מועצת רואי החשבון חרגו מסמכותן עת קיבלו ההחלטה הגורפת על איסור היציאה לשירותים. כאמור לעיל, ניתן היה לרפא הפגם בכך שכל נבחן שחפץ לצאת לנוחיות ילווה על-ידי בוחן תורן זה או אחר. כאמור, דרך פתרון מקלה זו הייתה רחוקה כמרחק מזרח ממערב. ייתכן כי פעולותיהן של המועצה והוועדה מונעות משיקולים זרים, וזאת מתוך הלימה לאג'נדה שאינה מנותקת מן המציאות בדבר הצפת מקצוע ראיית החשבון".
דברים חריפים אלה עולים מעתירה שהגישו מעל ל-20 נבחנים בבחינת ההסמכה האחרונה של מועצת רואי החשבון בחשבונאות פיננסית מתקדמת, מועד דצמבר 2014.
העתירה, שהוגשה הבוקר (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים, הגיעה על רקע תלונות רבות של סטודנטים שנבחנו בבחינה בירושלים, שהתרעמו כי האיסור שהטילה מועצת רואי החשבון לצאת לשירותים במהלך הבחינה הארוכה והקשה, בשל "חשש לטוהר הבחינות", פגע בביצועיהם.
התלונות הרבות נערמו והגיעו למערכת "גלובס", אשר חשף אותן לראשונה בחודש ינואר השנה במסגרת סדרת כתבות בנושא.
בעקבות תלונות הסטודנטים והפרסום ב"גלובס", החליטה המועצה לשנות את אופן החישוב של ציון הבחינה. ואולם, סטודנטים רבים לא הסתפקו בפתרון הקלוקל לדעתם, והגישו עתירה לבית המשפט במטרה לשנות את רוע הגזרה.
בעתירת הסטודנטים לראיית חשבון, שהוגשה באמצעות עו"ד יניב לנקרי, התבקש בית המשפט "להורות למשיבות, יחד ולחוד, לפסול את חלק א' לבחינה - כך שמלוא העותרים יזכו לניקוד המקסימלי באותו הפרק (סך-הכול 43% מהציון הסופי)".
לחילופין ביקשו העותרים כי בית המשפט "יורה למשיבות להוסיף שיטת בדיקה נוספת לזו אשר הוספה, לפיה שאלה מספר 1 לבחינה לא תבוא במניין הבדיקה".
כפי שפורסם ב"גלובס" כאמור, להפתעת מאות הסטודנטים לחשבונאות שהתייצבו לבחינה בבנייני האומה בירושלים בחודש דצמבר 2014, הנחיתה עליהם מועצת רואי החשבון, במהלך החלק הראשון של הבחינה, הוראה מיוחדת שאסרה על כלל הנבחנים לצאת לשירותים במהלך כל שעות הבחינה, הנמשכת 7.5 שעות עם הפסקה של חצי שעה. זמן קצר לאחר שהחל המבחן, הודיעו הבוחנים באולמות השונים לנבחנים כי "עקב חשדות של טוהר הבחינות", ייאסר עליהם לצאת לשירותים לזמן בלתי מוגבל.
האיסור הגורף לצאת לשירותים בבחינה - שאמורה לפתוח בפניהם את דלתות המקצוע, וככלל אחוז המעבר בה הוא נמוך - הגביר את הלחץ של הנבחנים והשפיע, לטענתם, לרעה על ביצוע הבחינה.
בחינת המועצה בנושא "חשבונאות פיננסית מתקדמת", שנחשבת לקשה מבין שתי בחינות ההסמכה הסופיות (הבחינה השנייה היא בנושא "ביקורת חשבונות"), מחולקת לשני חלקים. במועד הבחינה האחרון, שהתקיים ב-17 בדצמבר, נערך החלק הראשון, ובו שתי שאלות, בין השעות 11:00-14:30; והחלק השני, שבו 3 שאלות, נערך בין השעות 15:00-19:00.
"במהלך הבחינה שהתקיימה ב-17.12.14" - כפי שהסבירה מועצת רואי החשבון לאחר הבחינה - "הועלה חשש לפגיעה בטוהר המידות של הבחינה, ובשל כך נאסרה על הנבחנים יציאה לשירותים במהלך שעה וחצי לפני תום חלק א' של הבחינה".
"יסכימו כולם", נטען בעתירה, "כי אירוע ההעתקה המדובר חסה בצילם של נבחן או מספר נבחנים מועט וממוקד. הגם שהעותרים שבפנינו דוחים מכל וכל אירועים הפוגעים בטוהר המידות, נדמה כי באבחה אחת הוכתמו מלוא העותרים לרבות חבריהם שלא עתרו לבית משפט זה, בכך שנמנעה מהם האפשרות הבסיסית של יציאה לשירותים, תוך היערכות לקויה של צוותי הבוחנים מטעם המשיבות".
עוד נטען בעתירה כי "בצעד חלקי ולאחר שהשמועה בדבר קריסתו של חלק א' לבחינה עשתה לה כנפיים בערוצי התקשרות השונים, החליטו המשיבות להורות על דרך נוספת ומקלה לכאורה לפתרון הבחינה, וזאת בכדי לשפר העוולות המיוחסות להן בדרך ניהול הבחינה, כפי שתתואר באריכות בהמשך עתירה זו. להנמיך שוך הלהבות, אם תרצו".
לדברי העותרים, הפתרון שביקשה מועצת רואי החשבון להעניק לנבחנים המיואשים בטרם הגשת העתירה - לפיו, בין היתר, לא תיכלל שאלה 2 בציון - הוא "שרירותי ובבחינת "פתרון העוול ביצירת עוול אחר".
"למעשה, המשיבות יחד ולחוד החליטו, בצעד המשול אולי ל'משחקי מזל-גורל' בכל הכבוד, כי דרך הבדיקה בענף השני לא תכלול את שאלה 2 והיא בלבד. שאלה מספר 1, שהייתה מרכיב מהותי מחלק א' של הבחינה, נזנחה כאילו איסור היציאה לנוחיות לא חל עליה", נטען בעתירה.
העותרים התייחסו בהרחבה לפתרונות הלא ישימים שהציעה המועצה. "כל ניסיונות העותרים לבוא בדברים אל מול המשיבות לא נשאו פרי. המשיבות כאילו התבצרו מאחורי הפתרון החלקי שנתנו לעוולות, ובכך בא לציון הגואל".
עוד צוין בעתירה כי "בתחילה, מיד בתום הבחינה, התבקשו המשיבות לערוך מועד מיוחד לאור הכשלים שלהן. לכתחילה, העותרים לא ביקשו לקבל מעין הטבות ו/או הנחות כלשהן. אלא שגם מרעיון זה (שכיום כבר אינו ישים) התעלמו המשיבות כלל ועיקר".
בהתייחס לתלונות החמורות של הנבחנים לאיסור היציאה מהשירותים, נכתב בעתירה כי "מעבר לעובדה שהאפשרות ליציאה לשירותים הינה זכות יסוד בסיסית אף ללא היזקקות לנהלי הבחינה הקיימים עם השנים, דומה כי אף הרפואה מכירה בהשלכות של התאפקות יתר. לכך יש להוסיף את הסיטואציה לפיה מדובר בבחינה שמחייבת ריכוז מקסימלי כדי להגיע לפתרון איכותי ומדויק".
עוד נטען בהקשר לכך כי "העותרים ויתר חבריהם 'הרשו' לעצמם לשתות דיים לפני הבחינה, בידיעה כי יוכלו לצאת לנוחיות בהתאם לנהלי הבחינה. למעשה, הסתמכותם כדין על שתייה מרובה עובר לבחינה קרסה באחת לאחר ההחלטה האגרסיבית בדבר מניעת היציאה לנוחיות".
לאישוש טענות אלה צירפו העותרים מספר עדויות מעולם הרפואה.
בעתירתם מתייחסים העותרים לפנייתם לח"כ מירי רגב, שהתערבה בעניינם ושלחה מכתב פנייה בחודש שעבר ליו"ר מועצת רואי החשבון. "ח"כ רגב, הידועה בפועלה הרב בעבור סקטורים מקבילים (כדוגמת נבחני לשכת עורכי הדין בישראל), ביקשה במכתבה כי הצדדים יזומנו יחד עמה לפגישה מסודרת על מנת לייתר כאמור פתיחתו של הליך זה. תשובת המשיבות לח"כ רגב לא איחרה לבוא, והיא הייתה ברוח המענה 'ההודף' שנמסר למשרד הח"מ ולקודמו".