גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי הורדת הריבית: הסיכונים הגדולים שמציג שוק האג"ח

כיצד שוק האג"ח הגיב להורדת הריבית האחרונה, מהם ההבדלים בין השפעתה על המשקיעים המוסדיים ולעומתם על המשקיעים הפרטיים, ואלו סיכונים מציב בפניהם השוק במצבו הנוכחי

לפני כשבועיים בנק ישראל להצליח שוב להפתיע את מרבית החזאים והמשקיעים בשוק ההון והוריד את הריבית, ב-0.15%, לרמת שפל היסטורית של 0.1%. בניגוד להחלטת הריבית הקודמת, לגבי הורדה לרמה של 0.25%, אשר נועדה לתת מענה לנתוני הצמיחה החלשים ברבעון השני והשלישי בעקבות מבצע צוק איתן; ההחלטה הנוכחית הגיעה דווקא לאחר סדרה של נתונים חיוביים לגבי המשק, ובראשם התאוששות בקצב הצמיחה והשיפור בצריכה הפרטית.

הגורם העיקרי, שהוביל את בנק ישראל להפחית את הריבית בהחלטה הנוכחית, הוא היפוך המגמה שנרשם בחודשים האחרונים בשער החליפין. מסוף יולי אשתקד ועד דצמבר פוחת השקל מול סל המטבעות בשיעור אפקטיבי של כ-9.5%, אולם בשלושת החודשים האחרונים, עד להורדת הריבית האחרונה, התהפכה המגמה - השקל התחזק ומחק כ-7.5% מתוך הפיחות.

סל המטבעות, שמייצג את סל היצוא של ישראל, הוא הבנצ'מרק של בנק ישראל, ולא הדולר. זאת על רקע המדיניות המוניטרית המרחיבה והפחתות הריבית, שמבצעות מדינות רבות בעולם בחודשים האחרונים, וכן גל האקזיטים הגדול במגזר ההייטק בישראל שתורם לייסוף המטבע המקומי. הסיכון הנובע מהמשך ייסוף השקל הוא פגיעה ביצוא - דבר שעלול להכביד על הצמיחה במשק.

כיום, לאחר הפחתת הריבית האחרונה, על אף שארסנל הכלים שעומד לרשות בנק ישראל הולך ומתרוקן, רמז הבנק שאינו חושש אף להיכנס לטריטוריה של ריבית שלילית, כפי שראינו באחרונה בשלוש מדינות נוספות בעולם - שוויץ, דנמרק ושוודיה; וכן משימוש בכלים נוספים, כחלק ממלחמת המטבעות ובמטרה לפחת את המטבע המקומי ולתמוך בצמיחה. עד כה המהלך הצליח, מבחינת בנק ישראל, והפיחות כלפי סל המטבעות התחדש ומסתכם מאז הורדת הריבית ב-3%.

ואם המגמה תתהפך?

כיצד שוק האג"ח הגיב להורדת הריבית האחרונה? לאחר ההודעה על הורדת הריבית, ובעיקר לאחר הרמיזה על אפשרות של ריבית שלילית, שוק האג"ח המקומי המשיך את הראלי של חודש ינואר, כך שגם מחירי איגרות החוב הממשלתיות וגם מחירי איגרות החוב הקונצרניות נסקו. רמת התשואות לפדיון שלהן הגיעה לשפל ששוק ההון הישראלי לא ידע מעולם.

מיפוי של שוק האג"ח הממשלתיות ושוק האג"ח הקונצרניות ממחיש עד כמה התשואות לפדיון, שבהן אמורים להסתפק המשקיעים המקומיים, הן נמוכות. נציין, שרמת התשואות הנמוכות היא חלק ממגמה כלל-עולמית, שהמושכות העיקריות בכיוון זה הן המדינות באירופה לאחר ההכרזה על תוכנית ההרחבה הכמותית ביבשת.

בשוק ההון פועלים משקיעים ברוטואיסטים, שהם המשקיעים המוסדיים, ולצדם משקיעים נטואיסטים, שהם המשקיעים הפרטיים המשלמים מס רווח הון ומס על הריביות שהם מקבלים.

ברמה של המשקיעים הברוטואיסטים - התשואות לפדיון שבהן נסחרות סדרות המק"מ השונות (עד שנה) נעות סביב ריבית בנק ישראל, ברמה של 0.12%.

איגרות החוב הממשלתיות בריבית משתנה, מסוג גילון, נסחרות בתשואות נומינליות של 0.16%-0.18%, ובמרווחים נמוכים מאוד של כ-0.05% מהמק"מ לשנה.

בגזרת איגרות החוב הממשלתיות השקליות, התשואה ברוטו לפדיון של איגרות החוב לשנתיים ולחמש שנים היא סביב 0.25% ו-0.85% בהתאמה; ואיגרות החוב השקליות הארוכות ל-10 שנים ול-30 שנים נסחרות בתשואת שפל של 1.75% ו-2.7% בהתאמה.

באפיק הממשלתי הצמוד, איגרות החוב עד לטווח לפדיון של 10 שנים נסחרות בתשואה לפדיון ברוטו ריאלית שלילית, כלומר "קניית אינפלציה מינוס", ורק במח"מים הארוכים ביותר בקצה העקום, לטווחים של 21 שנים ו-26 שנים התשואה הריאלית הופכת לחיובית. כך, איגרות חוב צמודות לטווח של 5 שנים ו-10 שנים מעניקות תשואה ריאלית שלילית של 0.7%- ו-0.05%- בהתאמה, ואג"ח ל-27 שנים מעניקה תשואה ריאלית חיובית של 0.83% בלבד.

איגרות חוב ממשלתיות, שנחשבו עד לאחרונה אפיק השקעה סולידי יחסית בתיקי המשקיעים, הופכות לאחר כל גל עליות שכזה, במבט קדימה, לרכיב שהסיכון בו גדל באופן דרמטי במקרה שהמגמה תתהפך.

המצב של הנטואיסט גרוע בהרבה

ומה מבחינת משקיע פרטי, נטואיסט, אשר מעוניין להשקיע בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי? מצבו, כמובן, גרוע הרבה יותר.

"גברת כהן מחדרה", שבאה לרכוש איגרת חוב ממשלתית שקלית לא צמודה, תזכה, במבט קדימה, לתשואה חיובית אפסית במקרה הטוב. רמת התשואות לפדיון נטו עבורה נעה בין 0.1% שקלי (לא צמוד) עבור איגרת חוב לשנתיים, ועד לתשואה של 2.15% עבור איגרת חוב ל-27 שנים. זאת לפני שניכינו את עמלת דמי הקנייה, את עמלת המכירה ואת דמי המשמרת. אינפלציה עתידית, ולו נמוכה, הופכת השקעה באג"ח לעד 10 שנים להשקעה עם תשואה ריאלית שלילית.

באפיק הממשלתי הצמוד התמונה העגומה ברורה ושקופה אף יותר. איגרות החוב לתקופה של עד 10 שנים נסחרות בתשואות לפדיון ריאליות שליליות של כ-0.8%; ורק ברכישת איגרת חוב צמודה ארוכה ל-26 שנה, התשואה הריאלית הופכת לחיובית, אך עדיין זעומה - 0.3%.

ברמות תשואות כאלו קשה לראות כיצד משקיע פרטי יכול לייצר תשואה חיובית עבור תיק ההשקעות שבאמתחתו, בגזרת האפיק הממשלתי, במקרה שרווחי ההון לא יימשכו במבט קדימה. יתרה מכך, משקיע כזה מכניס את עצמו לסיכון עצום של הפסדי הון של 20%, 30%, 40% ואף יותר.

גם באפיק הקונצרני משקיע פרטי יראה לנגד עיניו תשואות לפדיון נמוכות מאוד במבט קדימה. כך, לדוגמה, מדדי תל בונד 60 ותל בונד שקלי נסחרים בתשואות נטו לפדיון של 0.8% ו-2.65% בהתאמה.

ככלל, המשך ביצוע הרחבות מוניטריות בישראל ובעולם כולו מעלה משמעותית את הסיכון מפני בועות של נכסים פיננסיים וריאליים דוגמת איגרות חוב, אשראי ונדל"ן. ריביות אפסיות "מאלצות" את המשקיעים להעלות את רמת הסיכון - להשקיע בנכסים ברמת סיכון גבוהה דוגמת אג"ח במח"מים ארוכים ואג"ח קונצרניות בדירוגים נמוכים, ולהגדיל את רכיב המניות. כל זאת במטרה לנסות להשיג תשואה שאינה אפסית על תיק ההשקעות שלהם ולקוות שגל העליות יימשך "כסדרו".

נזכיר, עם זאת, כי שינויים כלכליים או משברים מתרחשים לרוב ללא התרעה מוקדמת, מה שעלול לייצר הפסדים גדולים מאוד ברמות המחירים שאליהן הגיעו איגרות החוב המקומיות.

הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ומנהל השקעות בקופות הגמל והפנסיה של מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

התשואות לפדיון בשוק האגח

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום