יום הצרכן הבינלאומי מצוין היום (א') זו השנה ה-53. ארגון הצרכנים הבינלאומי שנוסד בארה"ב שם השנה את הדגש על החשיבות העצומה של צריכת מזון בריא ויצירת תפריט מאוזן.
הארגון יוצא בקריאה גלובלית לציבור, לממשלות ולחברות המזון להתעורר בעקבות הסיכונים הבריאותיים שגורמת תזונה לקויה לאוכלוסיית העולם: לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנת יתר ועוד.
במסגרת הפעילויות שמקדם ארגון הצרכנים הבינלאומי הושם דגש על הפחתת מלח במזון - מהלך שמשרד הבריאות מקדם במסגרת התוכנית "אפשריבריא", ושבעקבותיו כבר הופחתו כמויות המלח במזונות נפוצים, בהם גבינת קוטג', חומוס, במבה וכדומה.
לרגל יום הצרכן, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ערכה כנס בו נידונו כמה נושאים צרכניים, בהם סעיף שקיפות המחירים בחוק המזון שייכנס לתוקפו בחודש מאי. החוק יחייב את הרשתות הגדולות להציג את מחירי המוצרים בסניפים השונים במאגר אינטרנטי, באופן שיאפשר השוואה עדכנית ושוטפת.
בפאנל בנושא החוק השתתפו מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן; מנכ"ל מייסופרמרקט אנגליה, גלעד שמחוני; עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות; ונמרוד הגלילי, נציג איגוד לשכות המסחר. את הפאנל הנחתה עו"ד חנה וינשטוק-טירי, יועצת משפטית ברשות להגנת הצרכן.
להקמת מאגר המחירים קמו מתנגדים, ובהם מנהלי הרשתות שטענו כי פרוצדורת הקמת המאגר עשויה להוביל לאפקט ההפוך ולייקר את המחירים לצרכן.
כיצד נערכים ברשתות לכניסתו של החוק לתוקף? עד כמה הוא מהווה איום לרשתות?
לשאלה זו השיב איציק אברכהן, שהדגיש כי שופרסל במהותה תומכת בכל מה שמייצר שקיפות. עם זאת, הוא ביקר את הדרך שבה הרשות להגנת הצרכן בחרה ליישם את החוק.
"אנחנו טוענים שאם עושים משהו, אז שהוא ייעשה טוב לאורך כל הדרך. בהתחלה, כשהציגו את הרעיון, המדינה אמורה הייתה לקחת על עצמה את ייצור המאגר, ואפילו ישבנו במפגשים עם מומחים מעולם מערכות המידע. אבל מטעמי נוחות וחיסכון המדינה, ניהול המאגר עבר לכוחות השוק (הכוונה לאתרים ואקפליקציות פרטיות, מ.ר.ח), וכאן נכנסת בעייתיות שיש לבחון: האם יש אינטרסים לגופים פרטיים לעשות את הדברים בשקיפות ובדיוק מרבי? בעלי אפליקציות הרי יכולים לתת פרשנות ולהיות מונעים משיקולים מסחריים. האחידות בעולם השקיפות היא קריטית לחוקי המשחק", הוסיף אברכהן.
לדבריו, "חשבנו, ואנחנו עדיין חושבים, שצריך לייצר תקנות נכונות שמדברות בשפה אחת. באופן אישי חשבתי שצריך ללכת לכיוון אחר, אבל זה כבר לא רלוונטי", אמר והוסיף: "אנחנו נהיה מוכנים ברגע שהחוק ייכנס לתוקף. אבל אין לי ספק שבסופו של יום 99% מהמשתמשים במאגרים יהיו אנשי תקשורת ומנתחי מחירים של רשתות, כאשר מעט מאד אזרחים ישתמשו בזה".
לדבריו הגיב עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות. לדבריו, "הצורך בשקיפות נוצר ממצב של חוסר שקיפות. אברכהן ציין כי בשופרסל דוגלים בשקיפות, אבל ברוב הרשתות רק טוענים לזה, ובפועל יש חוסר שקיפות - לא רק במחיר אלא גם במוצר עצמו. למשל בנושא תוקף המוצר, פרטי היצרן ועוד.
"המחיר הוא לא חזות הכול, והשקיפות אמורה לסייע - ואני מאמין שזה יסייע. מאד יכול להיות שעם הזמן יימאס לכל אחד להסתובב עם מסך המחשב לכל מקום. אבל אני מאמין שזה יוריד את המחירים, משום שזהו כלי שהוא חשוב לצרכן. אכן, חבל שזה לא יהיה משהו ממשלתי, אבל טוב מאד לצרכן שיש לו כלי עזר נוסף, ואני מקווה שהוא יהיה אפקטיבי".
עו"ד חנה וינשטוק-טירי, יועצת משפטית ברשות להגנת הצרכן, קראה לצרכנים לצאת מהאדישות. לדבריה, "הרבה פעמים כשרצים ומתקנים את החוק ומעניקים זכויות לצרכן, יש תקווה שהצרכנים ישכילו לעשות שימוש במה שהחוק נותן להם. לא רק לשאוב מידע, אלא גם שתהיה לו אחריות. לצאת מהאדישות. כמו שמחאת הקוטג' התחילה מזעקה של אנשים, וממנה הגענו עד לצוות שבחן את מחירי המזון והוביל לחוק הזה. ככל שצרכנים ייצאו מהאדישות, אני מאמינה שהחוק הזה יצליח".