גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הבועה התל-אביבית האכילה את עצמה באשליה חסרת אחיזה"

מאחורי הקלעים של בחירות 2015: חלק מהמצביעים שכחו שלייקים ושיתופים הם לא החיים עצמם ■ כשהימין חש התנכלות ורדיפה - הוא התאחד להצבעה בעד נתניהו ■ והשמאל? "הוא ניצח בראש אבל הפסיד בלב"

בנימין נתניהו ויצחק בוז'י הרצוג / צילום: רויטרס
בנימין נתניהו ויצחק בוז'י הרצוג / צילום: רויטרס

בישראל אוהבים את האנדרדוג

אין ספק כי חלק ניכר מהשיח סביב הבחירות היה על השאלה אם בנימין נתניהו ראוי או לא לתפקיד ראש הממשלה. התקשורת העלתה סוגיות, שאלות ותהיות לגבי תפקודו בעבר ובהווה - וחלק מהתקשורת עסקה בכך באופן מופגן יותר. במקביל, הושקעו מיליוני שקלים בקמפיינים שנועדו לקעקע את זכותו המוסרית של נתניהו להמשיך כראש ממשלה לקדנציה נוספת.

בשמאל-מרכז אולי נתפסו הדברים כאמירות לגיטימיות - אפילו הכרחיות - אבל העוצמה של הדברים הפכה את זה בעיני מצביעי הימין לתחושה של התנכלות ורדיפה.

העוצמה פעלה בסופו של דבר כמו בומרנג. בישראל אוהבים את האנדרדוג. לא רק בפוליטיקה, אלא כתפיסה תרבותית. אחרי הכול, העם הנבחר התחנך על סיפור דוד וגוליית.

נתניהו קרא את המפה נכון, קרא למצביעי הליכוד המסורתיים, שהרגישו ומרגישים את תחושת הקיפוח ביומיום, והתחבר אליהם בזכות ההזדהות עם תחושת הרדיפה. והם נענו ובאו לשמור עליו, להציל אותו, להיות חלק ממי שלשיטתם עוזר לעשות צדק.

הימין נלחם על הבית

המחנה הציוני תרם להעצמת המיתוס ותחושת הפאניקה של מצביעי הימין עם הדלפת נתוני הסקרים, ספק אמיתיים ספק מפוברקים, שגרמו לכולם לחשוב שהמחנה הציוני פותח פער. יש להניח כי המחשבה שעמדה מאחורי המהלך הייתה לתת תחושה למצביעי גוש המרכז או מצביעי יש עתיד שיש להרצוג סיכוי טוב ולהמריץ אותם לחזק אותו. בפועל, זה פעל כבומרנג.

מצביעי גוש השמאל הרגישו נינוחים מספיק, או לא מודאגים מספיק, כדי להצביע ליש עתיד או מרצ. מנגד, את ציבור הבוחרים הימני המריצו הסקרים להילחם על הבית ועל נתניהו. אפילו הקהל הימני שכעס עליו הרגיש שחשבונות לא עושים בעת משבר, וחזר להצבעה הטבעית שלו - הליכוד.

אנשי אסטרטגיה טוענים כי "בדיעבד, ההחלטה של המחנה הציוני שלא לתקוף כמעט עד סוף הקמפיין את יש עתיד הייתה טעות קריטית. הם יכלו לעשות בדיוק את מה שנתניהו עשה בגוש שלו: לחבק את נפתלי בנט על הבמה ולהסביר שחייבים להצביע ליכוד".

הבית היהודי עשו טעות אסטרטגית כאשר בעצרת הימין הם התחבקו עם נתניהו. זה בדיוק מה שנתן אחר-כך את הלגיטימציה לאנשים להגיד 'אם אני ימני אני יכול להצביע נתניהו'.

פרסומאי נוסף אומר כי "אם במחנה הציוני היו עושים את אותו דבר הרבה קודם - מחבקים את יש עתיד, מייעדים ליאיר לפיד תפקיד בכיר, אבל מסבירים כמו שעשו ב-3 ימים האחרונים שחייבים להצביע הרצוג - אפשר היה "לגנוב" מהם 4-5 מנדטים שהיו מציירים אולי תמונה אחרת לגמרי".

בישראל פועלים מהרגש

נתניהו התגלה שוב כקמפיינר הטוב ביותר כי הוא יודע באינסטינקט לדבר ללב ולא לראש. ובמדינת ישראל צריך לדבר ללב. הראש עובד בדיוק עד הכניסה לקלפי, ושם הלב חוזר לשלוט.

הפרסומאי גיל סמסונוב, שעבד בעבר על קמפיינים פוליטיים, מסביר כי "כל מי שרואה את ישראל בצורה רציונלית, לא מבין שישראל זה פסיפס סוציולוגי, אתני, דמוגרפי ודתי".

לדבריו, "בתפיסה של חלק מהאנשים יש את השבט הלבן השולט של האליטות - זה ששולט במשאבי המדינה, כולל בתקשורת, והוא מוציא מהדעת את השבטים האחרים בגלל השחצנות והיהירות שלו. מנגד, יש את שבטי האנדרדוג, שהם הרוב, והם לא מרגישים חלק מהאליטה. כשבאו אליהם עכשיו בהתנשאות, הכוח הגדול שהופעל נגד נתניהו נתן להם תחושה של רדיפה. בתגובה, הם התכווצו ונתנו תשובה בקלפי. בדיוק כמו אחרי רצח רבין כשפגעו בהם והדירו אותם מהאבל הכללי. הציבור הרציונלי לא מבין את ההבדל שיש בשבטים האלה בין הרציונל לרגש. לכן השמאל ניצח בראש - אבל הפסיד בלב".

גם בבחירות הכול אישי

למרות כל האג'נדות שהוצגו במהלך מערכת הבחירות - כלכליות, חברתיות או ביטחוניות ולאומיות, תוצאות הבחירות הוכיחו כי בישראל עדיין הכול אישי. בסוף הכול הצטמצם לשאלה מי ינהיג את המדינה - נתניהו או הרצוג.

שלל קמפיינים התיימרו להציג את ביבי כסוג של איום לשלום המדינה תחת הסיסמה "רק לא ביבי", כאשר במחנה הציוני הלכו על "מנהיג שקול ואחראי".

"הפרסונליזציה זאת תופעה שמתעצמת והולכת", אומר עידו הר טוב, מנכ"ל משותף בגיתם BBDO.

לדבריו, "אם בעבר המותג היה מחל או אמת, הפעם דיברו על להצביע לביבי או בוז'י. אפילו זהבה גלאון הופיעה עם הפנים שלה. מישהו מכיר את רוב המועמדים ברשימות? בסוף התברר שהכול אישי, והאג'נדה לא באמת חשובה. רוב השאלות הסתובבו סביב סוגיות פרסונליות: האם ביבי ראוי או לא? לפיד למד מהטעויות? וכדומה".

האמת מוכרת

כמו בחיים האמיתיים, כך גם בעולם השיווק, האמת היא מקדם המכירות הטוב ביותר, והצרכן/המצביע הפוטנציאלי מרגיש בחושיו כשמנסים למכור לו מוצר לא אמיתי - והחשבון לתשלום מוגש בקלפי.

משה כחלון, לדוגמה, העביר את רוב מערכת הבחירות בקמפיין אנמי יחסית, שהחלק המשמעותי בו היה לא לעשות טעויות. אבל דווקא בשבועיים האחרונים נראה היה שהוא למד לשים את עצמו כפי שהוא בקדמת הבמה, בלי להתיימר להיות מה שהוא לא (כוכב הוליוודי או יאיר לפיד).

כחלון ויתר על כל הגימיקים, הביא את עצמו - ואז גם אפשר היה להאמין לו. הייתה לו אג'נדה ברורה שגם נדבקה אליו היטב, על רקע הדברים שעשה בעבר. לכן, גם הייתה הלימה בין מה שהוא הציע לבין האמון שקיבל מהציבור. הוא התמקד בעיקר בקהל הליכוד, תוך שהוא מאמץ את בגין כאביו הרוחני והופך את עצמו לממשיך דרכו. הוא דיבר רק על עניינים חברתיים. העבר הלא רחוק שלו כליכודניק איפשר לו להיתפס כמי שהוא עדיין ליכודניק אמיתי, ולכן להצביע עבורו לא נתפס כבגידה בליכוד.

לעומתו, הבית היהודי משלם את מחיר ההתיימרות של בנט להיות מי שהוא לא. יוצרי הקמפיין של בנט שכחו שהוא מפד"לניק עם כיפה וניסו למכור אותו לבוחרים בתור הבחור המגניב משינקין - צעד אחד רחוק מדי אחרי "האח" שהצליח בהיי-טק מהבחירות הקודמות.

נראה שעבור הבוחרים המסורתיים של המפד"ל, זה היה יותר ממה שהם יכלו לבלוע. הערבוב של שתי הדמויות עם בוחרי המפלגה עבד בערך כמו לנסות לערבב שמן ומים. וכשאל זה הצטרף קמפיין הגוועלד של נתניהו - קל היה להם יחסית לתת לו את קולם.

מחלות ילדות בדיגיטל

כולם גילו בבחירות הנוכחיות את הדיגיטל, והחלק הארי של המשאבים הלך לשם. השימוש בסרטים ויראליים וברשתות החברתיות נתן למפלגות שהשתמשו בכלי בצורה נכונה את היכולת לתת תגובה מהירה לכל דבר. היכולת הזאת הביאה לכך שאפשר היה לכסות כל זירה תקשורתית וכל סוגיה בצורה מיטיבית.

הבחירות הנוכחיות היו גם הפעם הראשונה שבה ראו שיתוף-פעולה הדוק בין המדיות המסורתיות - טלוויזיה ורדיו לאמצעים הדיגיטליים, כשכל מה שזכה באמצעים הדיגיטליים לתהודה גבוהה מספיק עלה וצף גם למדיה המסורתית.

עם זאת, כמו בכל כלי שאך זה עתה לומדים לנגן בו, הנגינה לא תמיד הייתה מכוונת. נראה היה כי הזירה הפכה להיות תחרות אמוציונלית של מי יעלה סרט "מגניב" יותר, שיזכה ליותר שיתופים ולייקים ולא תמיד הייתה בהם שורה תחתונה ברורה או כזאת שמשרתת את מי שהעלה אותה. האם מרצ הייתה חוזרת שוב על סרטון החתונה? סביר להניח שלא.

יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי, מסביר כי "רוב הקמפיינים התנהלו בדיגיטל, ששם אכן נמצא רוב הציבור, אבל הייתה שם התלהבות יתר, ועלו דברים שלא ראויים לעלות עבור מפלגות שרוצות להיות מפלגות שלטון. אני מניח שבבחירות הבאות לא יחשבו שהמטרה היא ליצר מערכונים של 'ארץ נהדרת' או דברים מהסוג של סרטון מושיק גלאמין".

שכחו אותי בבועה

עם כל התועלות של הדיגיטל, נראה שבאופן עקיף יש לו חלק בתמונה הלא בהירה שהייתה מנת חלקם של הקמפיינרים. הדיגיטל כל-כך סנוור חלק מהעושים במלאכה, עד שהם שכחו שבסוף זה לא בהכרח החיים האמיתיים.

לובטון אומר כי "בשלב מסוים הבועה התל-אביבית האכילה את עצמה באשליה חסרת אחיזה במציאות. חלק מהקמפיינים היו מתודלקים מהבועה שעשתה פידבק לעצמה, בלי לצאת החוצה ולבדוק איפה העם נמצא.

"האשליה נוצרה בתוך המתחמים האלה של העולם הדיגיטלי - פייסבוק וטוויטר. זה הקרין לא רק על המחנה הציוני, אלא גם על הליכוד, ששם היו באיזה שלב בתחושה אמיתית שיש סיכוי למהפך. במדינת תל-אביב חשבו שהדיגיטל מקצר הכול, ולא זכרו להשקיע בפריפריות - אותן פריפריות שבסופו של דבר הן רוב המדינה".

סמסונוב מוסיף כי "הייתה תחושה שאפשר לעשות את העבודה דרך הדיגיטל. הדיגיטל הוא חזק ויהיה חזק בעתיד, אבל צריך להיות ערניים לזה שיש גם ישראל. את הדבר הכי פשוט שכחו לעשות: לצאת החוצה מהבועה. הרוב היו מנותקים מהקהל והיו מרותקים לטלוויזיה ולאינטרנט. לא ראו את התמונה האמיתית, אבל אכן היה שינוי דרמטי בימים האחרונים, אם כי הוא לא היה שינוי מהותי בין הגושים.

"לטעמי, דווקא כחלון ולפיד השכילו לעשות קמפיין 'מבית לבית' ומעיר לעיר - קמפיין 'ישן' אבל מעוצב כחדש. הם הגיעו לעשרות אנשים ובאמת נגעו בהם".

קמפיין בעירבון מוגבל

אין כמעט מחלוקת שאת הבחירות לא הכריעו בסופו של דבר הקמפיינים שערכו המפלגות. הר טוב למשל, סבור כך לפי מה שהוא מכנה "מבחן התוצאה" שהראה כי לא הרבה מצביעים עברו ממחנה למחנה ומאחר ויש יותר אנשי ימין - נתניהו ניצח.

גם לובטון סבור שאת הקמפיין צריך לקחת בעירבון מוגבל: "קמפיין פוליטי הוא מורכב, אבל בראש ובראשונה צריך מוצר אמיתי. אם יש כזה, צריך לשים אותו בחזית. לצד של הקריאטיב בקמפיין יש הרבה פחות השפעה ממה שנוטים לייחס לו".

את הכסף סופרים במדרגות

אחד מהפרסומאים הבכירים בענף אוהב להגיד תמיד שאת הכסף סופרים במדרגות. אין ספק כי הניצחון של הליכוד נותן משנה תוקף להגדרה הזאת. שני הקמפיינים לא הוכרעו בסופו של יום על הקמפיין שנבנה לאורך כל הדרך, שכן שניהם לא ממש יכנסו לספרי ההיסטוריה כקמפיינים מבריקים במיוחד.

הקמפיין של המחנה הציוני בראשות הרצוג התהדק רק בחודש האחרון עם כניסתו של ראובן אדלר לתפקיד מנהל הקמפיין; ואילו הקמפיין של הליכוד קיבל את הטוויסט הסופי בשבוע לפני הבחירות, כשנתניהו לקח לידיים את המושכות באופן מוחלט, לחץ בכל הכוח על דוושות הרגש והפחד והוכיח שהוא כנראה הקמפיינר הטוב בסביבה.

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט נמחקו; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה