מאיר שטרית / צילום: אמיר מאירי
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לפני הבחירות כי יקח את המלחמה במחירי הדיור כמשימה אישית. זאת, לאחר הביקורת הקשה שהוטחה בממשלתו ובממשלות שקדמו לה גם בדוח מבקר המדינה בנושא הדיור.
מבקר המדינה הזכיר את ההחלטה לא לבנות במרכז הארץ, בממשלת אולמרט, כגורם שהחריף את מצוקת הדיור. גם נתניהו נימק בכך את המצב. היוזמה לעצור את הבנייה היתה שלך.
"כשהייתי שר הפנים אכן נתתי הנחיה לא לאשר תוכניות מפורטות במרכז הארץ כדי שיבנו בנגב ובגליל, ואני עומד מאחורי ההחלטה שלי גם היום", אומר שר השיכון ושר הפנים לשעבר מאיר שטרית. "זאת שערורייה שבונים רק במרכז, ואין הצדקה לעוד ועוד רבי קומות בתל אביב. צריך שאנשים יעברו לגור גם במקומות אחרים. לצערי לא עמדו בלחצים ולא באמת עצרו את התכנון במרכז, ולכן ברוב הערים במרכז הארץ עברו כבר מזמן את יעד האוכלוסייה שנקבע לשנת 2020".
- בינתיים היו בחירות, ועוד מעט תקום ממשלה חדשה. איך דואגים לזוגות הצעירים מחוסרי הדירות?
"בעיית הדיור מקיפה לא רק זוגות צעירים שאין להם סיכוי להגיע לדירה, אלא גם את אלה שקנו דירה ולקחו משכנתא ענקית, ומשעבדים את עצמם ואת משפחתם להרבה שנים בתקווה שתמיד יהיו בריאים ושלעולם לא יפטרו אותם ממקום העבודה שלהם, אחרת יאבדו את הדירה שרכשו.
"אחד הנימוקים המרכזיים לקושי בהורדת מחירי הדיור הוא שאם מחירי הדירות יירדו משמעותית, הבנקים יקרסו, אבל זה לא נכון, כי לא כל ההון של הבנקים נמצא במשכנתאות. ועם כל הכבוד, הממשלה צריכה למצוא פתרון אחר ליציבות הבנקים ולא כל העם צריך לסבול בגלל הדאגה לבנקים. הבנקים לא מסכנים".
- מה הפתרון לדעתך?
"כשהייתי שר שיכון בשנים 2006-2007 העברתי בכנסת את חוק דירות להשכרה, שלצערי עד היום לא מומש. היום אין דירות להשכרה בישראל, והמשקיעים שולטים במחירי השכירות, בעוד בארה"ב ואירופה משפחות יכולות לשכור דירה ל-10 ו-20 שנה, ולצאת ממנה כשיש להן כסף אמיתי ביד לקנות דירה. זה הרבה יותר נכון לזוג צעיר מאשר לשעבד את עצמו ואת ההורים שלו כשאין לו ממה לחיות.
"החוק אומר שיזם רוכש קרקע בהנחה של 50% מערכה, בונה עליה פרויקט ש-70% ממנו הן דירות להשכרה, מתחייב לתחזק אותן, לא יכול למכור אותן 25 שנה, ולשם כך נרשמת הערת אזהרה לטובת משרד השיכון. בתמורה הוא זכאי ל-3 הטבות: בוחר את רמת הפחת של הבניין לשנה מה שמבטיח לו תשואה, אחרי 10 שנים של השכרה רציפה הוא רשאי למכור את הפרויקט לחברה אחרת בפטור ממס, ויכול להעביר רווחים והפסדים מחברה אחת לשנייה. מי שישקיע את הכסף יהיו הקופות המוסדיות- פנסיה, גמל והשתלמות, ויקבלו תשואות של 7%-10%.
"אחרי שהעברתי את החוק, איתרתי כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל קרקעות ל-13 אלף דירות להשכרה, 3,500 מהן בתל אביב. הפרויקט הראשון שאמור היה לקום כפרויקט להשכרה במתכונת הזאת היה פרויקט שרונה בדרום הקריה, היכן שגינדי הקימה שלושה מגדלי מגורים. אבל מיד אחרי שהחוק עבר והקרקע אותרה, עברתי למשרד הפנים והחליף אותי בתפקיד שר השיכון זאב בוים ז"ל שלא השלים את העבודה. עד היום אני מתחרט שעברתי למשרד הפנים בגלל שהתוכנית לא התממשה.
"הנושא השני מתייחס לכשל הבסיסי בכך שרשות מקרקעי ישראל מוכרת קרקעות מדינה ליזמים, במקום שזה יהיה הפוך. משרד השיכון צריך לתכנן שכונות של מאות דירות על קרקעות מדינה, בסטנדרט טוב וקבוע, שאין בו שיש איטלקי למשל, ולהוציא את הפרויקטים למכרזים לבנייה לקבלנים. עלות בנייה בסנדרט נורמלי לא צריכה להיות יותר מ-1,000 דולר למ"ר. המדינה תיתן לקבלן התחייבות רכישה של דירות שהוא לא מכר. את הדירות הקבלן ימכור לזכאי משרד השיכון, שיחתמו על הסכם חכירה עם המדינה ל-50 שנה וישלמו סכום סמלי של 2,000 דולר לשנה. זה יביא בבת אחד לירידה משמעותית במחירי הדירות".
- אבל בוא נגיד את האמת. ל-70% מהאוכלוסיה יש דירות בבעלותם. אם יום אחד המחירים צונחים, הם בבעיה. זוג שרוצה לשדרג דירה לא יוכל למכור אותה.
"אז שלא ימכרו. אנשים קונים דירות מעל היכולת שלהם, וזוג צעיר ישר קונה דירת 4 חדרים. לא חייבים להחליף דירה כל שנה. מי שיהיה בבעיה זה הבנקים ולא הזוגות הצעירים. אני מוכן להתנדב להיות שר שיכון שלושה חודשים ולהתניע את התוכניות שלי, ואז מחירי הדירות פה באמת יירדו".