"אל תהיה מופנם" - זו המסקנה הדיגיטלית החשובה שכדאי שכל אמן יאמץ, אם הוא מעוניין להתפרנס מהיצירה שלו. על בסיס מסקנה זו הוקמה חממת "טכנו-ארט", חממה ישראלית ראשונה מסוגה בעולם, המבקשת למצוא פתרונות ליצירת הכנסות דרך הרשת עבור אמנים - מוזיקאים, בעיקר, אך גם עבור אנשי קולנוע ואמנים מתחומי הבמה השונים.
נוסף על תוכנית שיווק ענפה, הכוללת מיתוג והפצה בינלאומיים, בין היתר באמצעות רשתות חברתיות, אתרי שיתוף תוכן, וכל אתר שיביא להרחבת קהל היעד, ולשיתופי-פעולה עם אמנים ועם מותגים נוספים מאותו תחום, נחוץ מודל חדש שיביא הכנסות.
כאמור, נוכחות היא מילת המפתח, וגם היכולת לחזות את מגמות התפתחות המדיה החברתית בעתיד, מול יכולת הניתוח במבט לאחור.
לשם כך נחוץ ממון רב, והחממה תעניק 100 אלף דולר לכל סטארט-אפ ישראלי, ובסך-הכול 3 מיליון דולר בשנה הראשונה.
למיזם שבראשו עומדים בין השאר המנכ"לית שני פלד, והמוזיקאים דן תורן, גלעד כהנא ומאור כהן, שותפים קרן השקעות אמריקאית בשם socialterminals, פירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte, משרד עורכי הדין יגאל ארנון ומשרד יחסי הציבור UNIK, והוא יושק בתחילת חודש מאי.
שיתוף ככורח
מייסדת החממה, מנכ"לית Social terminals, שני פלד: "טכנו-ארט היא החממה הטכנולוגית היחידה מסוגה בעולם שמעניקה במה אמיתית ליזמים טכנולוגים לפתח טכנולוגיות ומודלים עסקיים שיתרמו לא רק לרווח כלכלי ופיתוח טכנולוגי, אך גם יהיו חלק מבניית מודל עסקי חדש לעולם האמנות בעידן הדיגיטלי. אנו צופים שהיוזמות שיתפתחו במסגרת החממה יובילו לשינוי עולמי ואנו גאים שהשינוי מתחיל בישראל".
- זה חייב להיות אנשי טכנולוגיה, חברות פעילות, או שגם אמן והמנהל האישי שלו יכולים להגיש בקשה להצטרף למיזם?
"גם אמן ומנהל אישי יכולים להגיש בקשה כזאת. אבל הם חייבים לעמוד בקריטריונים מסוימים. הכוונה היא לייצר מודל עסקי אלטרנטיבי לעולם האמנות. חזון טכנולוגי שהשוק הצרכני יאמץ. פלטפורמה שתייצר תגמול. אנחנו פונים גם למשקיעים שמבינים את עולם המוזיקה והאמנות".
- מהו אותו מודל?
"אנחנו מחפשים מענה למודל הכושל של עולם התוכן המוזיקלי. המודל הקיים כיום לא מרצה את הצד שהוא הכי מהותי עבורו - יוצרי התוכן. אין התייחסות הוגנת, או שווה עסקית, לדבר הזה".
- אתם עוסקים בניסוי? בלחזות מגמות עתידיות?
"לחזות מגמות זה קל. הטרנד כבר שם. השאלה הגדולה היא איפה מוצאים את הטכנולוגיה? למשל באמנויות הבמה כמו אופרה, מחול, מוזיקה קלאסית - שם האינטראקציה עם הבמה היא קריטית. אנחנו בשלב שאנחנו מראיינים סטארט-אפים, אנחנו מקבלים כמות אדירה של מיזמים".
- בעידן שבו לא מספיק שהאמן יכתוב ויבצע שירים, אלא הוא גם צריך לשווק את עצמו ברשתות החברתיות, להגיע לקהל באופן אישי, יש סיכוי כלכלי לזמר שהוא ביישן מדי, או לא חברותי מספיק?
"כיום האמן צריך לחשוב עסקית, מותגית, וזה קשה. הוא למעשה נוגס באישיות שלו עצמו, והאישיות - זה משהו באמן שאנחנו אוהבים. שהוא מחובר לאינטגריטי שלו. לכן צריך לבנות מודלים עסקיים נכונים עבורו, מן מעטפת שתאפשר לו להתעסק בעשייה. כי העולם מלא בתוכן, והעיסוק הוא באיך להתבלט".
בחודשים האחרונים מעלה הזמר והיוצר דן תורן סדרת רשת אישית, שבה הוא מדבר על אירועים מחייו האישיים, חושף התלבטויות אישיות סביב ייסוריו של אמן. מעניין לצפות בפרקים. ההומור של תורן מאפשר לו להעביר נושאים קשים וכואבים, מאפשר כנות. באחד הפרקים האחרונים הוא מספר כי התחושה שלפני הופעה היא כמו תחושה של לפני מסיבת יומולדת. מי יגיע? כמה יגיעו?
האם הסדרה נבעה יותר מתוך צורך אישי לשתף, ליצור קשר בלתי אמצעי באופן יחסי עם הקהל, או כחלק מתפיסה שיווקית שבה אמן צריך לשווק את עצמו, בין היתר באמצעות חשיפת עולמו האישי, הפנימי?
תורן, המשמש כמנטור בכיר בחממת "טכנו-ארט", מתחבט באשר לתשובה: "זאת שאלה טובה. באחד הפרקים הזכרתי הופעה שלי ביום חמישי. החלטתי שזה יהיה אידיוטי אם אתעלם מזה, אם לא אדבר על החוויה הזו של לפני הופעה.
"להבדיל, כמו בפרק שבו דיברתי על הביקור במרכז רבין - דיברתי רק על זה, לא יכולתי אחר כך לחשוב על משהו אחר. זה דומה בעיניי לרדיו. זה וידיאו-בלוג. אני מדבר על מה שבא לי לדבר, על החיים שלי".
- במסגרת זה שכיום לא מספיק להיות אמן יוצר. צריך ליצור קשר בלתי אמצעי עם הקהל.
"אם בן אדם לא יכול להופיע - בעולם הישן הוא יכול היה לחיות מזה, כמו אריק איינשטיין או כמו ואן מוריסון, שלא הופיע מאז וודסטוק. כיום לא, למרות שיש אנשים שמוכרים מוזיקה באתר 'בנד קמפ'. המודל כיום, שבו המוזיקה ברשת היא כמו מים בברז - ואתה משלם סכום כסף כללי על השימוש, הוא מודל שבו לא סופר את האמנים.
"צריך למצוא מודלים של פרסום בתוך וידיאו. למצוא דרך לעשות את הדברים האלה. זו גם בעיה של שוק הקולנוע. לא ברור אם הכיוונים החדשים יבואו משם, אבל אני מתרגש מלהיות בדבר הזה. אם לא נמצא פתרון, נמצא רעיון".
- מה אתה מחפש במיזמים שנרשמים לחממה? החממה היא למעשה מעבדה למציאת מודל חדש?
תורן: "אנחנו מחפשים מיזמים שיציעו פתרונות שבהם היוצרים יוכלו לחזור להתפרנס מהיצירה שלהם. אני מרגיש שהעבודה שלי בחממה מייצגת את יושבי הפלנטה שקוראים להם אמנים.
"אני רואה את הדיכוטומיה - בין האמנות לבין הצורך להתפרנס. גלעד כהנא אומר שכל אלבום שהוא מוציא, הוא סטארט-אפ. שהוא סטארט-אפיסט, כי הוא צריך לעשות הכול, גם את השיווק".
