יום אחד בלבד לאחר הבחירות החלה התקשורת לדון באפשרות של החלפת נושאי-משרות בכירים במשק, כמו מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, ראשי אגפים ואנשי-מפתח נוספים, בנאמניו-מקורביו של שר האוצר המיועד משה כחלון. גם במשרד הפנים, דובר כי המנכ"ל המוכשר ד"ר שוקי אמרני, עלול להיות מוחלף בנאמן של אריה דרעי אם זה ימונה לשר הפנים. המנכ"לים אנדורן ואמרני הם אנשי-מקצוע מהשורה הראשונה, שתפקודם זכה לשבחים. תופעה דומה אמורה להתבצע במשרדי ממשלה נוספים, בעיקר החלפת מנכ"לים שמינו שרים לשעבר, שיעברו בקרוב לאופוזיציה או ע"י שרים שיחליפו משרדים בממשלה הקרובה.
לאנדורן יש ותק וניסיון רב באוצר. גם לאמרני שצמח במשרד הפנים כמנהל אגף, מ"מ המנכ"ל והמנכ"ל, יש ניסיון בוועדות תכנון ובניהול משרד מורכב, שעמד במשימותיו. אם אכן אנדורן, אמרני וכן מנכ"לים מוצלחים אחרים, יוחלפו בנאמני השרים החדשים, הם ימצאו תפקידים מרכזיים בסקטור הפרטי. הם אינם זקוקים למליצי יושר, כי המוניטין שלהם עומד לזכותם.
אם וכאשר יוחלפו נושאי-המשרות, יש להביא בחשבון כי הנאמנים החדשים יזדקקו לזמן הסתגלות כדי להבין את הנושאים המרכזיים, ולגבש דעה לגביהם. בנוסף, מקובל אצלנו שהנאמנים ממנים סגני-נאמנים שישרתו תחתם וימלאו ויפקחו על ביצוע הוראותיהם. כלומר, מדובר בתהליך של חודשים עד שהנאמן מתמצא במשרד ומתחיל לתפקד, לתכנן תוכניות, ליישם החלטות, לשבת בוועדות וכו'.
מולדת השירות הציבורי היא אנגליה. השירות הבריטי האיכותי בלט בסדרה "יס מיניסטר", שבה סר המפרי המנכ"ל מסביר לשר את האפשרויות העומדות בפניו. לא דומה ל"פולישוק". שר בישראל אינו דומה לשר בריטי, אבל רציפות השירות הציבורי יוצרת מסורת, נוהלי עבודה מסודרים יותר, קבלת החלטות מקצועית ולא חפוזה, עם שיקולים פוליטיים מזדמנים. השירות הציבורי חשוב לאזרחים שמבקשים אמינות הבנה ורציפות החלטות כדי להימנע מזעזועים מיותרים ולשמור על שגרה מבורכת.
המנכ"לים הוותיקים מסוגלים לבצע שינויים שהשר חפץ בהם, מבחינה תקציבית (דיור ורווחה) במקצועיות ובמהירות. אם הם יחלקו על השר החדש, נראה כי הם לא יהססו להציע את התפטרותם במהירות וללא מחאות מיותרות. במקרה הזה, לא כל מטאטא חדש מנקה טוב יותר. אנשים בעלי ניסיון, יושרה, מקצועיות ויכולת קבלת החלטות, הם נכס מבחינת שר חדש שנכנס למשרד ממשלתי. השירות הציבורי זקוק להמשכיות מקצועית לתועלת הציבור.
הגיע הזמן לשינוי בחשיבה של השרים המיועדים, ולתת דגש להמשכיות ויציבות בשירות הציבורי.
הכותב הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים (מל"א); לשעבר נציב שירות המדינה והממונה על השכר