יהודה וינשטיין / צילום: איל יצהר
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, סבור כי השימוש בשעון נוכחות ביומטרי במקום העבודה ללא הסכמת העובד פוגע בפרטיות של העובדים באופן בלתי מידתי, ולכן אסור - כך עולה מעמדה עקרונית שהגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתיק הדן בנושא.
יחד עם זאת, וינשטיין הביע את דעתו כי השימוש בשעון נוכחות ביומטרי מותר בהסכמת העובד, והוסיף כי לטעמו, ככל שהמידע הביומטרי נשמר על כרטיס העובד ולא במאגר במקום העבודה - הפגיעה בפרטיותו של העובד פחותה משמעותית, ביחס למערכת שכוללת מאגר טביעות אצבע.
"בהתאם לניתוח תמונת המצב העובדתית והטכנולוגית לעת הזו, בהיעדר הסכמה, כפיית עובד למסור דגימה ביומטרית לתכלית רישום נוכחות כשלעצמה, אינה עומדת בחובת תום-הלב ובחובת ההגינות בהן חב מעסיק כלפי עובדו. זאת, נוכח פגיעתה הלא מידתית של כפייה כאמור בזכות היסוד של העובד לפרטיות ופגיעתה בזכותו לאוטונומיה על גופו", כך צוין בתגובת היועמ"ש שהוגשה לבית הדין הארצי.
עם זאת, צוין כי "במצב דברים בו ניתנה הסכמה קונקרטית, מדעת ומרצון חופשי, מצד העובדים למסירת דגימה ביומטרית לתכלית האמורה, לאחר קבלת מלוא המידע מן המעסיק בכל הנוגע למערך התועלות והסיכונים הכרוך בכך, סבור היועץ המשפטי לממשלה כי השימוש במערכת נוכחות ביומטרית אפשרי".
עוד צוין כי "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, הנסמכת על עמדתם של הגורמים המקצועיים האמונים על הנושא ברשויות המדינה, היא כי מערכת נוכחות ביומטרית מבוססת כרטיס מגלה סיכון פחוּת לפגיעה בפרטיות, ועל כן, בהינתן הסכמת העובד, עומדת במבחני המידתיות".
עמדת היועץ כוללת שיקולים לכאן ולכאן בשימוש באמצעים ביומטריים החל בפגיעה בפרטיות, דרך החשש לפריצת מאגרים ועד ליתרונות כגון מניעת זיופים והתחזות.
עמדת היועץ נותנת תחמושת לצדדים בעד ונגד המשך פעילות המאגר הביומטרי הממשלתי, במאבק המתחמם על עתיד המאגר הביומטרי. בהתאם למתווה שנקבע בחוק המאגר הביומטרי הממשלתי, מתנהל בישראל מאגר ביומטרי כפיילוט בן שנתיים, שבסופו יוחלט אם להמשיך ולהפעיל בישראל מאגר שכזה.
לקראת תום תקופת הפיילוט, בימים אלה מגבש ראש הרשות הביומטרית, גון קמני, את המלצתו להמשיך בפעילות המאגר. מנגד קיימת התנגדות רבה להמשך ניהול המאגר מצד ארגונים אזרחיים וגורמים בוועדת הכנסת שדנה בנושא.
עו"ד יהונתן קלינגר, יועמ"ש התנועה לזכויות דיגיטליות, מסר בתגובה: "אנחנו מברכים על החלטת היועץ המשפטי וינשטיין, הגם שזו באה באיחור רב. לתנועה לזכויות דיגיטליות מגיעות פניות רבות מצד עובדים אשר נאלצים לתת את טביעות האצבע שלהם על-ידי מעבידים שלא חושבים על פרטיות העובדים.
"עמדת היועץ המשפטי כי אין לכפות על עובדים לתת טביעת אצבע היא התחלה טובה. היועץ מסביר כי עדיין לא ברורה לנו היקף הסכנה הפוטנציאלית משימוש במאגרים ביומטריים, וממליץ לנקוט במשנה זהירות. טוב יעשה היועץ אם יתערב גם בפיילוט של המאגר הביומטרי הכללי, ולא רק במקום העבודה, ויקבע כי יש לעצרו".
עו"ד חיים רביה, ראש קבוצת האינטרנט, ה-IT וזכויות היוצרים במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, מסר בתגובה: "עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מאירה באור נלעג את חוק הגנת הפרטיות המיושן הנוהג בישראל. בעוד היועץ המשפטי רואה כמובן מאליו שנטילת מידע ביומטרי עלולה לפגוע בפרטיות - אין לכך שום רמז בחוק, ולא בכדי.
"החוק נחקק ב-1981, והוא טעון שינוי מיסודו. הוא אינו מתאים להתמודד עם אתגרים מודרניים של מידע ביומטרי, גנטי, התחקות מתמדת אחרי מקומם של יחידים באמצעות התקנים ניידים, שמירת ועיבוד מידע בידי חברות רב-לאומיות כדוגמת גוגל או פייסבוק או כריית מידע (Big data Analysis). כדי שעמדת היועץ המשפטי לממשלה תהיה תקפה בלי פקפוק, הגיעה העת להחליף את החוק המיושן בחוק מודרני שיתאים לישראל הטכנולוגית".