בנצי ליברמן / צילום: איל יצהר
חקירת המשטרה נגד בנצי ליברמן, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הסתיימה בהמלצה להעמידו לדין באשמת הפרת אמונים, משום שפעל, על-פי החשד, בניגוד להסדר ניגוד העניינים שעליו חתם כשנכנס לתפקיד בספטמבר 2011 (ליברמן הוא בעל מניות במספר חברות בע"מ).
עד כה נודע כי המשטרה חקרה את שאלות מעורבותו של ליברמן בפרויקט של קרדן נדל"ן בלוד, למרות שלפני מינויו הועסק כיועץ לקרדן בפרויקט זה. חשד נוסף הוא שליברמן עסק בענייני ההסדרים הכספיים בהסכם החכירה של מגדל המשרדים של קרדן בתל-אביב. בפרשיות אלה המליצה המשטרה להעמיד לדין גם את חבר הכנסת לשעבר נחום לנגנטל, בעל עניין בקרדן נדל"ן וידידו ושותפו העסקי בעבר של ליברמן.
בנוסף, "גלובס" חשף ב-18 בינואר האחרון את החשד שלפיו לנגנטל פעל מול בנצי ליברמן להשבחת קרקעות של תעשיות מלח הנמצאת בשליטת שרי אריסון.
מתחקיר "גלובס" עולה כעת זווית נוספת שקשורה לחשש לניגוד עניינים: אחיו של ליברמן, יהודה (הודי) ליברמן, מכהן כיו"ר "הקרן לגאולת קרקע" הפועלת ביהודה ושומרון. הקרן, כפי שנחשוף כאן בהמשך, פועלת גם מול יוסי סגל המתפקד כספק הקרקעות הממשלתי והרגולטור של עסקאות מקרקעין ביו"ש, הכפוף לאח בנצי ליברמן מרמ"י.
נחשב לאיש-מפתח
בתחילת 2013 התמנה יהודה ליברמן לתפקיד יו"ר "הקרן לגאולת קרקע". הקרן היא עמותה שהוקמה בתחילת שנות ה-80' של המאה הקודמת, ביוזמת אישים בולטים ביו"ש כמו בני קצובר, צבי סלונים, עו"ד משה גליק ואברהם מינץ, כמעין "חיקוי" של הקרן הקיימת לישראל לענייני יו"ש.
הקרן קיבלה מהמדינה קרקעות ביו"ש בהיקף עצום - קרקעות שאותן היא מפתחת באמצעות חברות מסחריות המוכרות אותן בסופו של דבר למתיישבים ביישובים ביו"ש.
בשלב זה ידוע על כך ש"הקרן לגאולת קרקע" קיבלה לפחות 9,000 דונם מהמדינה - יותר מכל גורם התיישבותי אחר הפועל ביו"ש. שווי הקרקעות, לאור הזינוק במחירי המגרשים ביו"ש, מוערך ב-2-3 מיליארד שקל.
לפני שבועות אחדים הוגשה למשטרת ישראל תלונה הנוגעת למה שהתרחש באחד היישובים ביו"ש, ובה נטען כי נעשתה הונאה שיטתית כלפי רוכשי מגרשים בקרקעות שמקור חלקן בהקצאות קרקע ש"הקרן לגאולת קרקע" קיבלה מהממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש.
הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביו"ש, יחידה שבראשה עומד קצין המטה יוסי סגל, הוא כאמור ספק הקרקעות הממשלתי והרגולטור של עסקאות מקרקעין ביו"ש. מצד אחד, סגל הוא קצין מטה בכיר במינהל האזרחי הכפוף מבחינה פיקודית למתאם פעולות הממשלה באיו"ש. מצד שני, היחידה של סגל מוגדרת כ"לשכת שירות" הכפופה מבחינה מקצועית לרמ"י.
סגל אף מכהן כחבר הנהלת רמ"י, ושכרו ושכרם של עובדיו מגיע מתקציב רמ"י. בנוסף, הוא נחשב לאיש-המפתח בהליכים של הקצאות קרקע לגופים ויישובים באיו"ש. הוא הסמכות להפקעות קרקע ולהכרזתה כ"אדמות מדינה", לבקרת כשרות העסקאות ולפיקוח על תקינות הליכי המסחר והעברת בעלות בקרקעות והליכי הבנייה ביישובים.
בעיני הפלסטינים ביו"ש, סגל הוא בורג עיקרי בממסד העוסק לטענתם בנישולם ובגזילת קרקעותיהם לטובת הקמת התנחלויות והרחבתן. לטעמם של עסקני ההתנחלויות וסוחרי הקרקעות ביו"ש, סגל אף פעם לא פועל מספיק כדי לספק את מלוא תאוותם לעוד ועוד אדמות מדינה להתנחלויות (החתימה הסופית על הקצאות קרקע היא של שר הביטחון - מ.ל).
בנצי ליברמן מכיר היטב את תחום הקרקעות ביו"ש עוד מתקופת כהונתו כיו"ר המועצה האזורית שומרון, מועצה שהיא "לקוח" רעב של קרקעות. משרדו של סגל הקצה ומקצה ליישובים היהודיים עשרות אלפי דונמים, רובם לצרכי מגורים.
בתחילת 2013 הסתבך לכאורה מצבו של בנצי ליברמן בכל הקשור לאפשרות טיפולו בקרקעות ביו"ש. "הקרן לגאולת קרקע", זו שקיבלה באמצעות יוסי סגל אלפי דונמים ביו"ש, מינתה לתפקיד יו"ר הקרן את יהודה (הודי) ליברמן, אחיו של מנכ"ל רמ"י. הודי ליברמן, גם הוא מבין לא קטן בקרקעות ביו"ש, כיהן כיו"ר מועצת קרני שומרון - אחת מהמועצות התלויות באספקת קרקעות מטעם הממונה על הרכוש ביו"ש יוסי סגל.
גורמים משפטיים שונים שנשאלו על-ידי "גלובס" לדעתם בנוגע למינוי של האח יהודה ליו"ר "הקרן לגאולת קרקע" וקשריה של הקרן עם יוסי סגל הכפוף לאח בנצי ליברמן מרמ"י, גרסו כי בנצי ליברמן היה אמור לעדכן את הסדר מניעת ניגוד העניינים שלו, או לפחות לקבל הנחיות ברורות מהייעוץ המשפטי במשרד המשפטים.
שאלת המפתח היא: האם לאור המינוי של אחיו יהודה ליו"ר "הקרן לגאולת קרקע", בנצי ליברמן עדכן את ההסדר למניעת ניגוד העניינים שלו; והאם פנה למשרד המשפטים כדי לקבל הנחיות למגבלות שחלות עליו, הן בטיפול ספציפי בקרן והן בטיפול רוחבי שיש לו השפעה על יחסי הקרן עם הכפוף לו יוסי סגל?
ניסיון הדחה בסמוך למינוי האח
במקביל למינוי של אחיו יהודה לתפקיד הבכיר ב"קרן לגאולת קרקע", באותה תקופה נעשה ניסיון להדיח את סגל מתפקידו בעקבות תלונות של מתנחלים על טיפול נוקשה מדי לכאורה בענייניהם. סגל קיבל בתחילת 2013 הזמנה לשימוע אצל בנצי ליברמן לקראת פיטורים, או לקראת העברתו לתפקיד אחר במסגרת המינהל האזרחי, אולם בסופו של דבר הניסיון להדיחו לא צלח.
לאחרונה, ממש ערב פתיחת החקירה המשטרתית נגד בנצי ליברמן, יזם ליברמן מהלך של רה-ארגון במערכת המקרקעין בשטחי יהודה ושומרון במשרד הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש. בנצי ליברמן הפעיל את עוזרו הבכיר, אריק זורגר, לקדם את אותו מהלך.
המטרה המוצהרת הייתה, בין השאר, להשיג תוספת כוח-אדם עבור הממונה על מנת לקדם פתרון בעיות הקשורות לסבך של הקצאת קרקעות מדינה להתיישבות ביו"ש.
גורמים המעורים במהלך אומרים כי בנוסף לבקשה לתוספת כוח-אדם, מאחוריו עלולה לעמוד אולי גם יוזמה מחודשת, לשמחת עסקני הקרקעות ביו"ש: להזיז מתפקידו את יוסי סגל, משום שלטעמם הוא אינו פועל מספיק לטובת ההתיישבות היהודית ביו"ש. בסופו של דבר המהלך לא צלח.
בנצי ליברמן ופרקליטו עו"ד יעקב וינרוט לא השיבו לשאלות "גלובס" לגבי עדכון ההסדר, ומסרו כי "בנצי ליברמן לא נפגש עם איש לגבי הקרן לגאולת קרקע. הוא לא טיפל בעניין הקרן ובוודאי שלא החליט בעניינים הקשורים לקרן. בעניין הכוונה לשנות את תפקידו של מר יוסי סגל, הרי שזו התקבלה בעצה אחת ועל-פי חוות-דעת כתובה של ראש המינהל האזרחי".
רמ"י התחמקה ממתן תגובה לשאלה של "גלובס". משרד המשפטים מסר: "פנייה כזו למשרד המשפטים איננה מוכרת לנו". כך שהמסקנה היא שבנצי ליברמן לא עדכן את הסדר מניעת ניגוד העניינים.
בתוך כך נציין כי משרד המשפטים מוטרד לאחרונה מבעיית הסדרי ניגוד העניינים של בכירים בשירות הציבורי. אם הפרקליטות תיישם את המלצת המשטרה, ויוגש כתב אישום נגד בנצי ליברמן - יהיה זה פסק דין מנחה לגבי מכלול החובות והאיסורים החלים על עובד ציבור בכיר בהקשר להסדרי מניעת ניגוד עניינים, כולל שאלה חדשה שמעולם לא נידונה: חובת עדכון ההסדר עם השינוי בנסיבות, והמשמעות של אי-עדכון ההסדר.
מהו הסדר ניגוד עניינים / רקע - גור מגידו
"הסדר למניעת ניגוד עניינים הינו מסמך שבו חושף המועמד להיות עובד הציבור את ענייניו האחרים או תפקידיו האחרים שעלולים לגרום לו להיות במצב של חשש לניגוד עניינים במילוי תפקידו הציבורי, ומתחייב לקבל על עצמו מגבלות מסוימות, בעבודתו הציבורית או בתחום האישי, שימנעו את ניגוד העניינים האמור. הסדר למניעת ניגוד עניינים נערך על-ידי היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי או היחידה הממשלתית הנוגעים בדבר, בשיתוף עם המועמד" - כך הוגדר הסדר למניעת ניגוד עניינים בהנחיה בעניין שניתנה לראשונה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מני מזוז, ואשר עודכנה מספר פעמים גם על-ידי היועץ הנוכחי, יהודה וינשטיין.
חשוב להבין שהסדר למניעת ניגוד העניינים אינו מגדיר את תחולת האיסור על העיסוק בעניין מסוים כאשר קיים חשש לניגוד עניינים, אלא מהווה אמצעי לאכיפת האיסור, שנחשב לכלל בסיסי של המשפט המינהלי. במילים פשוטות, האיסור קובע כי פקיד ציבור לא יפעיל את סמכותו בנושאים שלו, לחברו או לקרובו יש אינטרס בהם.
בעריכת הסדר ניגוד עניינים שני שלבים. בראשון מאתרים את תחומי ניגוד העניינים - כלומר עורכים רשימה של כל הנושאים שמעלים חשש לקיומו של ניגוד עניינים. לדוגמה - הקרקעות הקשורות למקורבים של ראש רשות מקרקעי ישראל (רמ"י); בשלב השני קובעים מהם האמצעים לנטרול ניגוד העניינים. לדוגמה - העברת סמכותו של ראש רמ"י בקשר לאותן קרקעות לפקיד אחר.
הכלל הוא שיש לערוך את הסדר ניגוד העניינים לפני כניסתו של המועמד לתפקידו. ואולם, היועץ המשפטי הבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי אין בכך כדי לפטור מעריכת הסדר גם למי שכבר הועסק ולא ערך בעבר הסדר שכזה, או לגבי עניין אישי שהתעורר לאחר עריכת ההסדר.
"למען הסר ספק", מובהר בהנחיית היועץ, "יש לבדוק את שאלת ניגוד העניינים, ובמידת הצורך לערוך הסדר מתאים למניעת ניגוד עניינים, גם למי שהוא כבר עובד ציבור שהתעורר בעניינו חשש לניגוד עניינים".
באשר לשאלה מהי מידת הקרבה המקימה חשש לניגוד עניינים - המדובר בדבר שיש לבחון באופן פרטני, כל מקרה לגופו. היועץ המשפטי לממשלה הביע את דעתו כי "העיקרון הכללי הוא שגם ענייניהם של קרובים של המועמד או של מקורבים אליו עשויים להעמיד אותו במצב של חשש לניגוד עניינים. ההגדרה מי הם אותם קרובים ואותם מקורבים עשויה להשתנות על-פי נסיבות המקרה, אך ברוב המקרים יש לראות כקרוב, לכל הפחות, את בן זוגו של המועמד, את הוריו, את צאצאיו ואת מי ש'סמוך על שולחנו'. לפי נסיבות המקרה ייתכן שיהיה צורך להרחיב את מעגל הקרובים ולכלול בו קרובים נוספים כמו אחים ובני זוגם, דודים, צאצאי צאצאים וכיו"ב".
עוד הובהר בהנחיה כי "על המועמד מוטלת האחריות לדווח ליועץ המשפטי על כל עניין שבידיעתו שעלול להעמידו במצב של חשש לניגוד עניינים עם התפקיד, וזאת אף אם לא נשאל לגביו במפורש".