חנות ספרי לימוד / צילום: שלומי יוסף
מדי שנה הורים לילדים בבתי ספר שלא מיישמים את תכנית השאלת הספרים, מוציאים אלפי שקלים עבור ספרי לימוד. האם הנטל הזה יפחת? השבוע הודיע משרד החינוך על השלמת תהליך שהחל לפני שלוש שנים, ולפיו נבנה לספרי הלימוד מודל תמחור אחיד המחייב את המו"לים, שאמור להוזיל את מחיר הספרים לצרכן בכ-20% בהדרגה.
מדובר במהלך חשוב, אך כשמשפחה ישראלית מוציאה עד 3,000 שקל על ספרי לימוד לשלושה תלמידים, לא בטוח שזה מספיק. כך או כך, כ-2,000 ספרי לימוד תומחרו מחדש בהתאם למודל, שנבנה בשיתוף עם משרד האוצר ומשרד המשפטים.
המודל אמור לשקף רווח הוגן בשרשרת הייצור והשיווק של ספרי הלימוד, וקובע את המחיר לצרכן בהתאם לעלויות ישירות ועקיפות, כמו עובי הנייר ומחירו, עלויות גרפיקה (המושפעות למשל משימוש בצבעים), עלויות כריכה והדפסה, עלויות זכויות יוצרים, עלויות שיווק והפצה, רווחיות המו"לים והחנויות ועוד.
במשרד מדגישים כי ברשימת ספרי הלימוד של בתי הספר חלה חובה לציין את מחירי הספרים (חובה זו לא חדשה, אלא שבתי ספר רבים לא טורחים ליישמה).
צוות של משרד החינוך שיסייר בחנויות יפקח על המחירים, ואם תתגלה חריגה, תתאפשר הגשת תביעה פלילית נגד החנות או נגד המו"ל.
המו"לים מתנגדים
בקרב המו"לים נשמעות דעות שונות בנוגע למודל התמחור, אך רובם מתנגדים וטוענים שלא לייחוס טענות חריפות. אחד המו"לים אמר ל"גלובס": "הפרמטרים מתייחסים לפרטים טכניים כמו מספר עמודים ורמת הגרפיקה, אבל הפרמטר החשוב ביותר - כלומר, איכות התוכן - לא נכנס לתחשיב: כמה עולה ייעוץ פדגוגי מפרופסור מומחה לעומת יעוץ ממורה צעיר? במשרד החינוך שוכחים שבתי הספר מעדיפים ספרים איכותיים שאפשר ללמד איתם, ולראייה, מדוע יש ספרים ש-50% מבתי הספר בארץ ישלבו בתכנית הלימוד ויש כאלה שרק 5% בוחרים? בגלל עובי הכריכה? לא, בגלל איכות הספר. זה הפרמטר הכי חשוב שגם נתח החישוב שלו במחיר הספר הוא הגדול.
"מה שיקרה הוא שתהיה פשרה על האיכות - במקום לקחת יעוץ איכותי - שהוא גם יקר - יהיו הוצאות שיעדיפו לשלם פחות כדי להתאים את עצמן למחיר שקובע המודל. יהיו מו"לים, בעיקר גדולים, שיעדיפו לא להתפשר על איכות ולא להוציא ספרים כלל. קחי לדוגמה ספר שאנחנו מוכרים היום לצרכן ב-60 שקל והסימולטור קבע שהמחיר שלו צריך להיות 48 שקל. המודל קובע שבשנה הבאה יורידו 10% ממחיר הספר לצרכן, ובהדרגה בשנה השנייה והשלישית המחיר יפחת עוד עד שיגיע למחיר הסימולטור. לאחר מכן אנחנו נצטרך לבדוק עם עצמנו האם שווה לנו להוציא את הספר מחדש כי במחיר הזה אני לא חושב שמלכתחילה הייתי מפתח את הספר".
מו"ל אחר התבטא כך: "מכתיבים מחירים שאין להם שום בסיס במציאות והחמור ביותר שהם מפרים את ההסכמים מולנו. למעשה, משנים את כללי המשחק. לפני חמש שנים הוצאנו ספרים על בסיס חוזה עם המדינה והנה היום משנים את התנאים. משרד החינוך מביא אסון על מערכת החינוך - לא יישארו מו"לים לספרי לימוד. בנו את המודל מבלי להסתכל כמה שנים קדימה. אני יודע שבתנאים האלה אנחנו לא נייצר ספרים פה. ההורים צריכים להבין שמי שישלם את הקיזוז הזה במחיר יהיו הילדים שילמדו מחומרים זולים: אחרי שהילדים שלכם לא ידעו חשבון ואנגלית, תבואו ותגידו שצריך לשפר את המערך הלימודי ואת הספרים - ואז גם יבינו ששווה לשלם עוד 10 שקלים על ספר איכותי".
- אבל אין עוררין על כך שספרי הלימוד בארץ יקרים.
"אז ההורים ישלמו פחות ואיכות הלימוד של הילדים תיפגע. מחיר ספרי לימוד לא נקבע רק לפי משקל נייר - שגם הוא נמצא במגמת עלייה ולפי מחיר הגרפיקה. למעשה, גם השכר עולה ועלויות פיתוח הספרים גבוהות יותר היום. אין לנו מאיפה להוריד".
- מחירי ספרי הלימוד בישראל יקרים ביחס לעולם?
"ממש לא. ברוב הארצות נותנים למו"לים לעבוד ולכוחות השוק לפעול בזירת המחיר. מה שהכי חמור הוא שבארץ מטילים מע"מ על ספרי הלימוד - מה שלא קיים בחו"ל. כמה פעמים פניתי למשרד החינוך ודרשתי שיפעלו לכך. זה אבסורד".
- ועדיין ספרי הלימוד יקרים בהרבה מספרי קריאה.
"נכון. במשרד החינוך לא מבינים שלפתח ספר לימוד זה לא פשוט. מאחורי כל ספר יש המון עבודה של המון גורמים. זה לא סופר שכותב ספר מול המחשב, מעביר לעורך וזהו. ספר לימוד זו אופרציה מורכבת ויקרה".
- מה עם מהדורות חדשות שמחייבות את ההורים לרכוש ספרים חדשים?
"כמו"ל גדול אני ממש לא רוצה להוציא ספר חדש, הפיתוח עולה לי המון. התדמית של הוצאות לאור, שהן משנות בכל פעם את המהדורות כדי להרוויח, ממש לא נכונה. תכנית הלימודים שמשתנה היא שמחייבת אותנו לערוך שינויים: מפות של מדינות, טקסטים בשפה וכד'. מי שמאשר ומי שבא עם הדרישות זה משרד החינוך. כל מהדורה אמורה להיות תקפה ל-5 שנים ובכל פעם לעבור תהליך של אישור מחדש".
- מה עם ספרים דיגיטליים?
"ספרים דיגיטליים הם סוגיה בפני עצמה. וגם כאן מודל התמחור הוא לא חד ממדי: האם מדובר בספר שכולו פי די אף או ספר עם סרטונים וסימולטורים ממוחשבים? הספר הדיגיטלי חייב להביא עמו ערך מוסף. ולמרות שנדמה לך שזה עולה פחות כי אין הדפסה - לפתח ספר דיגיטלי דווקא עולה יותר והוא גם מצריך תחזוקה שוטפת של התכנים ושל הרשת כשיהיה עליה יותר טראפיק. וחוץ מזה יש גם את פרויקט השאלת ספרים. משרד החינוך זורק את הכול בבת אחת לפני שבאמת בדקו מה יהיו ההשלכות. עבדו שם בלחץ זמן ובתמחור לאלפי הספרים שבסימולטור יש באגים וטעויות. הדבר הראשון שייפגע תהיה האיכות".
"אין מה להסתנוור מהחינוך הדיגיטלי", אומר מו"ל אחר. "יש מדינות שכבר הספיקו ללכת לכיוון הזה ולסגת ממנו: בקטלוניה בספרד, עברו לחינוך נטול ספרים בגילאי חטיבות הביניים. אחרי כמה שנים הבינו שרמת הלימוד ירדה ושזה לא הולך. חזרו ללמד עם ספרים".
בין המפרגנים הבודדים למהלך נמצא איתן זינגר, מבעלי ההוצאה לאור דיונון. לדבריו, זה צעד מתחייב: "אמנם הוא מגיע באיחור של עשור, אך מוטב עכשיו מאשר לעולם לא. בישראל של 2015 מצוי עולם ספרי הלימוד בידי מספר מו"לים הקובעים מחירים שערורייתיים לחומרי החובה, ולעתים הצרה אף כפולה, כיוון שהחומרים מיושנים ואינם מתאימים כבר לתלמיד הישראלי. לרוב אני סבור כי התערבות גוף ממשלתי רק פוגעת בזרימה הטבעית והתחרותיות של ענפי המשק, אך במקרה של ספרי הלימוד - נראה כי אין ברירה והמו"לים נזקקים למבוגר אחראי שיפקח עליהם".
בלי שינויים תכופים
זאת ועוד, משרד החינוך ינסה לעשות סדר בכאוס של בחירת הספרים במסגרת התכנית הלימודית, כשהדגש הוא על אישור ספרי הלימוד טרם הוצאתם לאור בהתאם לתכנית לימודים שנתית (כדי שההורים לא יידרשו לרכוש ספרים מדי כמה חודשים).
המו"לים מרמים גבה: "מנין צץ הנושא הזה כעת? הרי בעשור האחרון לא יוצא אף ספר ללא אישור. משרד החינוך יודע את זה, אלא שהאכיפה שלו היא הבעייתית: ברוב בתי הספר היסודיים מקפידים להכניס לרשימות רק ספרים מאושרים, אלא שבחינוך העל יסודי יש פחות הקפדה ומשרד החינוך הוא מי שצריך לאכוף את הנושא הזה ולא מהיום. הדברים האלה מופיעים בחוזרי מנכ"ל שהמשרד עצמו מפרסם. מו"לים גדולים ממילא לא יוציאו לאור ספרים שלא עברו אישור".
משרד החינוך: "יש איזון בין הדרישות"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה לטענות המו"לים: "מודל התמחור בנוי על העיקרון של תמחור הוגן, אשר מאזן בין עלויות פיתוח שיאפשר כתיבת ספר איכותי לבין שמירה על מחיר סביר לצרכן. עלויות הפיתוח שהוטמעו במודל כוללות התייחסות לכל הפרמטרים, בהם שכר הכותבים ושכר היועצים - לרבות ייעוץ פדגוגי. דרגת השכר לשעה שמוכרת במודל ליועץ מבוססת על תעריפים מקובלים של החשב הכללי, ואילו היקף השעות הנדרשות נקבעה על בסיס עבודת מחקר מקיפה שנעשתה על ידי הדרג המקצועי במשרד החינוך. להדגיש, שאיכותו של הספר מבחינה פדגוגית היא תנאי סף להכנסתו למערכת החינוך".
ומה עם פרויקט השאלת הספרים?
כמה שאלות עולות מהמהלך הזה. ראשית, מדוע נדרשו כל כך הרבה שנים לטפל בנושא; שנית, עד מתי יוסיפו תלמידים במאה ה-21 לשאת עמם ספרי לימוד כבדים לבית הספר; ושלישית, מדוע לא משקיע המשרד את מאמציו בקידום פרויקט השאלת ספרים, שמיושם בפחות ממחצית מכלל בתי הספר בישראל.
בעוד שלשתי השאלות הראשונות אין כרגע מענה, לנושא השאלת הספרים יש ויש. נזכיר כי מי שמשתייך לפרויקט, כבר צמצם את הוצאתו על ספרי הלימוד ל-280 שקל לשנה לתלמידי בתי הספר היסודיים ו-320 שקל לתלמידי החטיבות והתיכון - עד כדי שליש מחיר מההוצאה על קניית ספרים. היכן עומדים הדברים? עד כה ב-2,000 בתי ספר, שהם כ-40% מכלל בתי הספר בישראל פועל פרויקט השאלת ספרים, כשהמטרה היא להגדיל את מספר בתי הספר באמצעות הסרת חסמי ההתנגדות של ההורים (במקום 60% מתנגדים ירד הסף ל-40% מההורים). אם מהלך הוזלת הספרים יוכיח את עצמו, ייתכן גם שביום מן הימים יפחת התשלום לפרויקט השאלת הספרים.
פרשת ספרי הלימוד בדרך לכתבי אישום / אילנית חיות
אחרי חקירה ארוכה, שבמסגרתה נחקרו מנהלים ב-6 חברות להפצת ספרי לימוד תחת אזהרה, הודעה היום (א') רשות ההגבלים העסקיים כי בכוונתה להגיש נגד החברות ומנהליהן כתבי אישום בגין תיאום מכרזים לאספקת ספרי לימוד לבתי ספר.
החברות המדוברות הן לוני כהן, דוד רכגולד, כ. בונוס הפצות, ספר לכל, מדע סוכנות להפצת ספרים וחברת יש הפצות ספרים. כתבי האישום יוגשו בכפוף לשימוע שתקיים רשות ההגבלים.
הפרשה נוגעת לתוכנית שיזם משרד החינוך להוזלת ספרי הלימוד בבתי הספר, וזאת באמצעות רכישה משותפת. על-פי התוכנית, בכל בית ספר שבו הביעו למעלה מ-60% מהתלמידים רצון לרכוש ספרים באמצעות בית הספר - אזי הרכישה תתבצע באמצעות בית הספר, ובכך יוזלו ספרי הלימוד בעשרות אחוזים.
על מנת להבטיח את ההוזלה הוחלט לבצע מכרז דו-שלבי, שבו בכל אזור נקבעים מספר זוכים במכרז שרשאים לספק את הספרים לבתי הספר. בשלב השני, כל בית ספר מנהל בנפרד משא-ומתן מול הזוכים במכרז ובוחר בהצעה הזולה ביותר.
מנהלי החברות חשודים שביצעו תיאום מכרזים הן בחלק הראשון והן בחלק השני של המכרז, ותיאמו את חלוקת אספקת ספרי הלימוד לבתי הספר - כך לפי מכתבי השימוע שנשלחו לנאשמים.
יצוין כי את המכרז לאספקת ספרי הלימוד לשנת 2012 פרסם משרד החינוך, ואילו את המכרז לאספקת הספרים לשנת הלימודים 2013 פרסם מרכז השלטון המקומי. על פי החשדות, בשני המכרזים בוצע תיאום המכרזים.
על-פי החשד, באופן זה הצליחו החשודים למנוע את הוזלת ספרי הלימוד, ובכך לשמר את הרווחיות של חברות ההפצה.
ממכתבי השימוע עולה עוד כי בשנים 2012-2013, תיאמו החברות ונושאי המשרה בהן את החרמת המכרזים לאספקת ספרי לימוד, ומשרד החינוך נאלץ בשל כך להגיע להסכמות עם החברות ללא ביצוע הליך מכרזי תחרותי.
