שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, איתן אורנשטיין, דחה לאחרונה את בקשת בנק מזרחי טפחות להכריז על איש העסקים שמואל דנקנר בן ה-84 כפושט רגל. זאת בנימוק שהבקשה לא הוגשה בזמן. "דין הבקשה להידחות שכן היא אינה עומדת בתנאי סעיף 7( 3) לפקודה בהינתן שהוגשה בחלוף שלושה חודשים מהמועד הנקוב בסעיף שבמסגרתו היה על הבנק להגיש את בקשת כינוס הנכסים והכרזת דנקנר כפושט רגל", כתב אורנשטיין.
עם זאת, קיבל השופט את טענת הבנק שקיים חוב של חברתאלרן השקעות שבשליטת דנקנר, לבנק. כמו כן נדחתה טענתו של דנקנר שלפיה הוא אין תוקף לערבותו לחוב זה במגבלה של 7 מיליון שקלים. "כן הוכח שנעשה מעשה פשיטת רגל של דנקנר בכך שהוא העביר את זכויותיו בשני נכסים שבבעלותו לבת זוגו ללא תמורה", נקבע. בכך למעשה קיבל ביהמ"ש את טענת הבנק כי דנקנר פעל להתרוקן מנכסיו, והעביר את זכויותיו בדירה ברחוב השחף 8 ביפו, וכן בית צמוד-קרקע ברחוב השחף 12, לידי רעייתו, סילבניה. עם זאת, כאמור, בקשת הבנק נדחתה מטעמים פרוצדורליים.
שמואל דנקנר, דודם של נוחי ודני דנקנר, הוא איש עסקים ותיק ומוכר שעמד בעבר בראש קבוצת דנקנר השקעות ונמנה על אחד ממייסדיה. המדובר כידוע בקבוצה שפעילותה חלשה על תחומים רבים במשק הישראלי, ובהם פיננסים, תקשורת, נדל"ן, טלוויזיה בכבלים ועוד.
בבקשה לפשיטת רגל וכינוס נכסים שהגיש בנק מזרחי באוקטובר 2014 נטען כי "דנקנר פעל להתרוקן מנכסיו, והעביר את זכויותיו בדירה ברחוב השחף 8 ביפו, וכן בית צמוד-קרקע ברחוב השחף 12, לידי רעייתו". זאת, לטענת הבנק, "בסמיכות זמנים להסתבכותו הכלכלית של דנקנר ולקריסת חברת אלרן-השקעות (שעסקה בנדל"ן ובתיירות), שדנקנר שימש בה כבעל מניות וכדירקטור".
הבנק טען עוד, באמצעות עו"ד ישראל בכר ממשרד עוה"ד גרנות, כי פעולה זו שביצע שמואל דנקנר, מעלה את החשד החמור כי "דנקנר פעל בחוסר תום-לב תוך כוונה להתנתק כליל מכל זכויותיו בנכסים, תוך התחמקות מתשלום חובותיו ותוך שלילת האפשרות של נושי דנקנר, בהם בנק מזרחי-טפחות, להבטיח את פירעונן של התחייבויות דנקנר כלפיהם".
לטענת הבנק בבקשתו, ב-15 בספטמבר 2014, במסגרת סדרת פגישות שניהל הבנק, הוא נפגש עם שמואל דנקנר ובפגישה העלה דנקנר בפניו לראשונה טענה כי לפי סיכום בעל-פה שהוא ערך עם רעייתו בשנת 1997 הובטח לרעייתו כי בהגיעו של דנקנר לגיל 80, הוא יעביר לידיה את זכויותיו בנכסים ברחוב השחף ביפו.
הבנק ציין, כי "לדנקנר מלאו 80 שנה ב-2010, אותה שנה שבה נחתם הסדר החוב עם אלרן, ואולם דנקנר, החייב, לא טרח לציין דבר וחצי דבר לאותו סיכום עם רעייתו". הבנק הוסיף וטוען, כי התמונה העולה מהפגישה עם דנקנר היא "תמונה יוצאת דופן של חייב שהיה בעבר איש-עסקים מהשורה הראשונה, בעל שיעור קומה, ידוע ומנוסה, שפעל בתחומים שונים ועמד בראש קבוצה שיש לה השפעה רבה על הכלכלה הישראלית; ואילו היום, על רקע קריסתה הכלכלית של אלרן-השקעות, ובסמוך לה, מחד - החייב התנקה מנכסים שהיו רשומים על שמו, ומאידך, הוא חי ברמת-חיים גבוהה ומחזיק עובדת משק-בית ואף דואג לה ולמשפחתה למגורים חינם".
הבנק טען כי הואיל ונודע לו על כי דנקנר העביר לרעייתו, סילבנה, את זכויותיו בשני נכסים שבבעלותו ללא תמורה ב-15 בספטמבר 2014 בקשתו להכריז על דנקנר כפושט רגל הוגשה בזמן. ואולם, אורנשטיין פסק כי הבנק ידע כבר ב-18 במארס 2014 שהחברה לא תוכל לעמוד בתשלומים לפי הסכם הנושים.