רו"ח יוסי גינוסר / צילום: יונתן בלום
"יש כיום עמותות שמקדישות זמן רב על טיפול בענייני הביקורת על חשבון הניהול השוטף וקידום המטרות שלשמן הן הוקמו", כך ציין רו"ח יוסי גינוסר, מנכ"ל פאהן קנה ניהול בקרה בכנס בנושא ביקורת פנימית בעמותות, שנערך בשבוע שעבר בתל-אביב. את הכנס ערכה חברת פאהן קנה ניהול בקרה, חברה בת של פירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton ישראל. הרקע לכנס הוא תיקון 14 לחוק העמותות שנכנס לתוקף בחודש פברואר השנה (במקביל לכך, תוקן חוק החברות לעניין 'חברות לתועלת הציבור'- חל"צ, שנכנס לתוקף באותו מועד, ס'כ').
משמעות התיקונים בחקיקה, היא הקשחת מערך הביקורת על עמותות וחברות לתועלת הציבור, וכולל הוראות שונות, לרבות כאלה המחמירות את סמכויות הפיקוח והביקורת של רשם התאגידים. בין היתר, נוספו תפקידים נוספים לוועדת הביקורת הקיימת בתאגיד וכן נדרש מינוי מבקר פנים בעמותות בעלות מחזור כספי העולה על 10 מיליון שקל.
חלק מהדוברים בכנס ביקרו בחריפות את התיקון לחוק העמותות, וסברו כי מדובר באכיפה מוגברת. "תיקון 14 לחוק העמותות לא יצר תאום בין מנגנוני הביקורת השונים, ולכן ישנן עמותות שיש בהן מספר גופי ביקורת שלא מדברים אחד עם השני ומייצרים עומס רגולטורי ועומס על מנהל העמותה", כך הסביר רו"ח גינוסר. "עמותות קמות מסביב למייסד שמוביל רעיון ואוסף סביבו אנשים שחושבים כמוהו. כתוצאה מכך אין אף אחד ששואל שאלות והתיקון לחוק בא לפתור בדיוק את הבעיה הזו באמצעות ביקורת פנימית שתייצר איזונים ובלמים להנהלה".
אבי שפירא, מנכ"ל אנפיטק (גיידסטאר), טען כי יש דרכים לייעל את מערך הביקורת, ולאו דווקא באמצעות הגברת הרגולציה מטעם המדינה. "היום יש בישראל כ- 38 אלף עמותות רשומות וכי רק 12 אלף מהן מדווחות לרשות התאגידים. לדבריו, 751 עמותות הן כאלה שהמחזור השנתי שלהן עולה על עשרה מיליון שקל. עמותות צריכות לעסוק במה שהן יודעות. הן כל כך עסוקות במה שדחוף ולא במה שחשוב. עמותות צריכות להשקיע במדידת האפקטיביות שלהן על מנת להכתיב נהלים של סדר ועבודה. נהלים אלו יאפשרו להקל בעתיד את הרגולציה בתחום".
לעומתם, רו"ח יזהר קנה, סגן נשיא לשכת רואי החשבון ושותף מנהל בפירמת פאהן קנה, סבר כי הגברת האכיפה תתרום ותעודד תרומות לעמותות. "החקיקה החדשה היא אינטרס של העמותות הטובות, היא תייצר הגברת שקיפות ובעיקר רוגע בקרב ציבור התורמים שהכספים הנתרמים אכן מגיעים לייעדם". עוד הוסיף כי "החקיקה החדשה תשדרג את מערך הבקרה הכולל בעמותות וחל"צים ותשפיע לחיוב על אמון הציבור באותם גופים הניזונים מתרומות כספיות של הציבור בישראל. החקיקה החדשה היא אינטרס של העמותות הטובות, היא תייצר הגברת שקיפות ובעיקר רוגע בקרב ציבור התורמים שהכספים הנתרמים אכן מגיעים לייעדם".
בהמשך לכך, ד"ר גיא רוטקופף, לשעבר מנכ"ל משרד המשפטים, חיזק את דבריו של קנה. "היה הרבה יותר טוב אם לא היינו צריכים את התיקון לחוק, אם היינו נמצאים היום במצב שבו העמותות והמלכ"רים מנוהלים על ידי מנהיגות אזרחית טובה. מנהלים טובים ואנשים ישרים לא צריכים לחשוש מביקורת. הצורך בחוק נובע מכך שעמותות רבות לא מנוהלות באופן תקין". לדבריו, "הכלים שעמדו עד היום בפני רשם העמותות, כמו אישור ניהול תקין ומדי פעם ביקורת של מבקר חסר סמכות, היו מגוחכים". רוטקופף הדגיש כי כיום, "כאשר המדינה עובדת במיליארדי שקלים באמצעות עמותות ולמעשה באמצעותן עושה אאוטסורסינג לשירותים שהיא צריכה לתת, כלי הביקורת הישנים כבר אינם אפקטיבים".
שוקי ארליך, יו"ר עמותת יכולים נותנים, ציין כי "אי אפשר לשנות DNA ארגוני באמצעות חוק. אם הוועד ידע ליצר תודעה ארגונית על חשיבות של ניהול תקין וקבלת ביקורת זה יוביל לשינוי משמעותי בהתנהלות הארגון. המשילות והשקיפות הן גורם מפתח להתנהלות נכונה של הארגונים".
מאיר שפיגלר, מנכ"ל קרן קיימת לישראל דיבר בכנס על שינוי הכיוון שנעשה בקק"ל בהיבט השקיפות. "ביקורת תורמת לגוף המבוקר מבחינת הנראות הציבורית ומבחינת הלגיטימציה שכל גוף שואף לה. צריך לראות בה גורם מסייע ולא הורס. יחד עם זאת, לפעמים אנחנו מגיעים לקיצוניות שהיא בסוף הופכת את הביקורת לנזק ולא תועלת". הוא הדגים את אמירתו בכך שקק"ל מבוקרת היום על ידי חמישה גורמים שונים. לדבריו, "ריבוי הגופים המבקרים גורם לכך שקשה מאד לעבוד. כל היום אתה צריך לתת תשובות, מסמכים והסברים לגורמים המבקרים וזה מתסכל בצורה בלתי רגילה כי כל אחד רוצה להטביע את חותמו יותר מהשני. זה גורם נזק אדיר ליכולת של גוף לתפקד ויכול להביא כליה על גוף ועל הפעולות שהיה אמור לעשות" .