מטוס של חברת ג'רמן ווינגס / צילום: שאטרסטוק
נפל דבר בתעופה העולמית. אנדראס לוביץ', טייס משנה בן 28 של חברת-בת של חברת לופטנזה היוקרתית והלכאורה מאוד קפדנית, רצח 149 נוסעים ואנשי צוות בבוחרו במודע לרסק מטוס "ג׳רמנווינגס" לתוך צלע הר.
זהו תרחיש אימה שאף במאי הוליוודי לא היה רוקח, בשל בעיית אמינות. המציאות, ברצח ההמוני שזעזע את העולם כולו, באמת עלתה על כל דימיון. במשך 8 דקות ניסה הטייס הראשי לפרוץ את הקוקפיט בגרזן, תוך צעקות ותחינות ללוביץ שיפתח את "הדלת הארורה".
לוביץ, מצידו, ניצל את הזמן הזה לשנות מסלול טיסה מגובה 30,000 רגל ל-30 רגל בלבד, כל זאת בקור רוח מקפיא וכשהקופסה השחורה מראה נשימה סדירה ודופק נורמטיבי ללא סטרס של 60-70 בדקה - היישר להתרסקות הבלתי נמנעת. התרסקות שתפורר את גופות הנוסעים, אותם נוסעים שכמה דקות קודם לכן נשמעות ברקע צעקותיהם הנוראות, זעקות של אנשים המבינים שהם צונחים אל מותם.
טעה והטעה מנכ"ל לופטהנזה, קסטרן ספור, כשאמר במסיבת העיתונאים הראשונה ש"לוביץ היה כשיר לטוס ולהטיס במאת האחוזים, בלי תנאים ומגבלות" - ועוד הפריז בשבחים לניטור המקצועי בחברה שהוא עומד בראשה, בקובעו כי בלופטהנזה "בוחרים צוות בקפידה".
שטויות. מחדל כפול וענק היה כאן. לא סתם הזדרזה לופטהנזה להדליף לתקשורת על פיצוי המשפחות ב-300 מיליון אירו, כשני מיליון לכל נשמת נוסע. ראשית, לוביץ עבר בהצלחה את המבחנים הפסיכולוגים והפסיכיאטרים של הצוות המקצועי הממיין, מבלי שנחשפו קווים אנטי-סוציאליים-פסיכופטים באישיותו. ושנית, לוביץ לא קורקע גם לאחר שפנה לטיפול נפשי כמה פעמים בבית החולים בדיסלדוף בחודשים האחרונים, כשהפגישה האחרונה מתועדת בעשרה במרץ.
לכל פסיכיאטר יש במגירה שני טפסים: הקפאת רישיון נהיגה ושלילת רישיון לאחזקת נשק. כשיש ספק, אין ספק! הפסיכיאטרים מעלו במקצועיותם, כשלא גוננו על הציבור מפני לוביץ. זו לא כרוניקה של אסון ידוע מראש, זה רצח וטרגדיה נוראה שהיו יכולים להימנע.
לוביץ' לא היה בדיכאון קליני מג׳ורי (מייג׳ור דפרשיין), כי כדי לאבחן את האחרון נדרשים חמישה מהתסמינים הבאים משך שבועיים ברציפות: מצב רוח ירוד, חוסר ענין והנאה, בעיות שינה, בעיות תיאבון, ירידה בריכוז, מחשבות אשם, חולשה וחוסר אנרגיה או לחלופין אי שקט פסיכומוטורי, תחושת ייאוש עד מחשבות אובדן פאסיביות-אקטיביות ובנוסף ירידה תפקודית.
כמנהל המרכז הפסיכיאטרי-פסיכולוגי הפרטי הגדול בישראל, הרואה מטופלים מבוקר עד ליל, אי-אפשר לפספס אבחון של אדם דיכאוני בחדר ההמתנה. מראה פניו המכורכמות אומר הכול. זאת ועוד, באם יבחר ליטול חייו הוא יבלע מינון יתר של כדורים (הכי שכיח), יקפוץ מגובה, יתלה עצמו, יכוון אקדח לרקתו וכיוצא באלה. הוא לא יתאבד תוך רצח 149 אנשים חפים מפשע!
כדי לרצוח ולטבוח בהמון נדרשת הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (פסיכופט, בלשון העם). איש הישר בעיניו יעשה. ללא ערכים. ללא בדל של מוסריות. אגרסיה מובנית. תוקפנות אינסופית. סף גירוי נמוך, רווי באלימות שהדעת לא סובלת ומתקשה לקבל. ללא סופר אגו מעניש. אדם שרואה רק את עצמו ויש לו אמפטיה וסימפטיה רק לצרכיו. הסובבים נועדו לשרת מטרותיו. תוצר גנטי וסביבתי, ללא מצפון כלל. אין לו רגש ולא מסוגל להרגיש פרט לדברים בדלת אמותיו.
אדם כזה יגיע בדרך כלל לטיפול כמו טוני מה"סופרנוס" בשל התקפי חרדה, בעיות שינה, או פגיעה נרקיסיסטית הגורמת לריקנות ודכדוך. הוא לא יגיע לטיפול כדי לנסות להשתנות. לדידו, הרוע השוכן בקרבו לגיטימי ונובע מעוולות שחש שנעשו לו בהיסטורית חייו. פסיכיאטר מומחה חייב לזהות מרכיבים אלה, אחרת הוא מועל באחריותו המקצועית. לאדם כזה אסור לתת רישיון ולהפקיד חיי אנשים לגחמותיו.
לוביץ' רצה להטביע חותם. להתפרסם. להפוך ערך בוויקיפדיה. הצליח לו. מקומו בהיסטוריה התעופתית העולמית מובטח לנצח. אסור היה לאפשר לו זאת, היה אפשר למנוע ולעצור בעדו.
לוביץ' היה רווי בתוקפנות על המערכת בכלל ועל חברת התעופה בפרט. אולי כעס על השכר, אולי על המשמרות השוחקות, אולי רצה לנקום על חוסר קידום. למי אכפת ומה זה משנה. לא תצליחו להיכנס למוחה של מפלצת ולהבינו, כי הוא שונה משלכם. לפנינו מכונת הרג שהרסה מאות בתים בגלל גחמה אישית.
אצלנו, בחברות התעופה הישראליות, ברור לי שזה לא יכול לקרות. לוביץ', אם היה מנסה להתקבל כאן כטייס מן המניין, היה נושר בוודאות בשלבי המיון הקפדניים. המיונים בחברות הישראליות הם תולדה של מיונים שנעשים בחיל האוויר הישראלי. כרופא בכיר, עתיר ניסיון, ששימש פסיכאטר צבאי שנים רבות במילואים, אני יכול להבטיח לכם: לא היינו מפספסים אותו.