פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
כאשר עובד שלוקח חלק מרכזי בהתארגנות להקמת ועד עובדים בחברה מזומן על-ידי החברה לשימוע לפני פיטורים, על החברה קיים נטל הוכחה מוגבר וכבד להוכיח כי הזימון לשימוע הוא חף מכל קשר לפעילותו הארגונית של העובד. עם זאת, גם עובד המשמש כ"רוח החיה" בהתארגנות להקמת ועד בחברה אינו חסין לחלוטין מפיטורים - כך פסקה לאחרונה שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, אביטל רימון-קפלן, שקבעה כי ניתן לערוך לעובד בחברת אבן קיסר, שנחשד בעישון סמים קלים, שימוע לפני פיטורים.
ההליך בו דן בית הדין עסק בבקשה שהגישה הסתדרות העובדים נגד אבן קיסר, בה ביקשה לאסור על החברה לפטר או להזמין לשימוע לקראת פיטורים נהג מלגזה בחברה ששימש כיו"ר ועד הפעולה של החברה (הפועל להקמת ועד עובדים בה).
לטענת ההסתדרות, החברה מתנכלת לאותו עובד, וזימונו לשימוע, באמתלה כי הוא חשוד בשימוש בסמים, נעשה למעשה על רקע פעילותו לקידום התארגנות העובדים האמורה.
אבן קיסר, באמצעות עורכי הדין רועי בלכר וליאת ארזי ממשרד גולדפרב-זליגמן, טענה מנגד כי העובד זומן לשימוע בשל מידע שהגיע לידי החברה לפיו הוא עישן סמים קלים תוך כדי עבודתו במפעל.
לטענת החברה, לאור מאפייני העבודה בחברה (כאמור, העובד משמש נהג מלגזה), הכוללים עבודה עם משאות כבדים ונהיגה ברכבי העמסה, והסיכון הממשי לחיי אדם שעלול להיגרם מעבודה תחת השפעת סמים, היא אינה יכולה להתעלם מהמידע שהגיע לידיה.
החברה הוסיפה וטענה כי דווקא בשל מעמדו של העובד כיו"ר ועד הפעולה, היא נהגה עמו בזהירות יתרה, ובין היתר לא נקטה הליכי חקירה ותשאול כמקובל במקרים דומים, אלא ערכה עם העובד שיחות בירור בלבד, ופעלה בהתאם להנחיות יועציה המשפטיים כדי להבטיח כי זכויותיו כיו"ר ועד הפעולה לא ייפגעו.
בית הדין קבע כי נוכח סמיכות הזמנים שבין מועד תחילת התארגנות העובדים בחברה בהנהגתו של העובד, לבין המועד בו הועלו נגדו לראשונה טענות על שימוש בסמים - הנטל הוא על החברה להראות כי הליך זימונו לשימוע נעשה כדין, וכי ההחלטות שהתקבלו בעניינו היו חפות מכל קשר להיותו יו"ר ועד הפעולה בחברה.
"נוכח מעמדה המיוחד של זכות ההתארגנות, לא כל שכן בהתארגנות ראשונית, הנטל בו מדובר הוא נטל מוגבר וכבד מהרגיל", הוסיפה.
במהלך שמיעת טענות הצדדים, התברר כי שני מקורות ראו את העובד מעשן סמים בעבודה, ודיווחו על כך לקב"טים. בנוסף, בחקירה הנגדית בבית הדין הודה העובד בשימוש בסמים בחייו האזרחיים, עניין שהוכחש על-ידו קודם לכן.
בעקבות זאת דחה בית הדין את טענת ההסתדרות כי זימונו של העובד לשימוע נעשה בשל מעורבותו בהתארגנות העובדים.
בית הדין קבע כי "על רקע שקריו הבוטים של העובד בכל הנוגע לשימוש בסמים קלים בכלל, חשדה של החברה כי לא אמר אמת גם בכל הנוגע לשימוש בסמים בעבודה, הינו מובן ומצדיק למצער את זימונו לשימוע, כדי לאפשר לו להזים חשד זה.
"לנוכח שקריו של העובד, כפי שהתבררו בפנינו, אנו סבורים כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, באיזון שבין ההגנה על ההתארגנות הראשונית בחברה לבין האפשרות לברר האם החשד כלפי העובד לשימוש בסמים קלים בעבודה הוא אמיתי אם לאו - ידו של האינטרס האחרון על העליונה.
"לא נעלם מעינינו כי בעצם הזימון לשימוע יש משום פגיעה, ולו עקיפה, בהתארגנות הראשונית בחברה, אך לנוכח תפקידו של העובד הכולל בין היתר נהיגה על מלגזות, פגיעה זו אינה חורגת מגדר הסביר.
"חברות בארגון עובדים או בוועד הפעולה במסגרת התארגנות ראשונית אינם מקנים חסינות הרמטית מפני פיטורים, לא כל שכן מפני שימוע לפני פיטורים - שימוע שתכליתו לאפשר לעובד להזים את החשדות כלפיו ולשנות מכוונת המעסיק לפטרו".
לאור זאת, נקבע כי החברה עמדה בנטל המוגבר להראות כי זימונו של העובד לשימוע לפני פיטורים נעשה משיקולים עניינים.