גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותשרון בורנשטיין

הנבחרת נכשלה? חכו קצת. עוד יהיה זמן לסכינים

הסיקור התקשורתי האמוציונלי של נבחרת ישראל מייצר פה תחושה תמידית של אסון או אופוריה ■ אבל שווה להמתין קצת עם היציאה מפרופורציות: את בלגיה החזקה בכל זאת הבכנו, אנחנו עדיין חזק בתמונה, וגם האהבה לכדורגל ששטפה את המדינה בימים האחרונים היא משהו שלא הולך ברגל ■ דעה

וינסנט קומפאני מורחק, נבחרת ישראל מול בלגיה, מוקדמות יורו 2016 / צלם: רויטרס
וינסנט קומפאני מורחק, נבחרת ישראל מול בלגיה, מוקדמות יורו 2016 / צלם: רויטרס

1. לכאורה, זה לא עניין פשוט לקושש שתי נקודות אור מארבעה ימים שמסתיימים עם אפס נקודות, ארבע ספיגות, אפס כיבושים - וצניחה מהפסגה של בית המוקדמות אל המקום השלישי שלו. אבל ממש השתדלנו:

ברמה המקצועית, אי אפשר להתעלם מהעובדה שנבחרת ישראל, זאת שהופיעו אתמול (ג') במדיה שחקנים ממ.ס אשדוד והפועל ב"ש - הצליחה להביך לאורך דקות ארוכות יריבה שהמחיר הכולל של שחקניה מוערך בלמעלה מ-350 מיליון אירו; שהכוכב הגדול ביותר שלה - אדן הזארד - מרוויח בשבועיים של עבודה בצ'לסי את מה שערן זהבי, בכיר משתכרי ליגת העל - מקבל בשנה שלמה; שבין הקורות שלה עומד השוער הטוב בעולם בפער עצום - טיבו קורטואה - שאפילו נדרש להוכיח את גדולתו בטדי; עד כמה שזה נשמע פרובינציאלי - לגרום לקפטן מנצ'סטר סיטי וינסנט קומפאני לאבד את העשתונות, לייצר נוכחות מרשימה ברחבה הבלגית ולבעוט חמש פעמים למסגרת - מתוכן שלוש בעיטות מסוכנות ביותר (שתיים של זהבי ואחת של בן שהר) - אלו הישגים שאי אפשר להקל בהם ראש.

לא נתעלם מהעובדה שהנבחרת הפסידה אתמול, לראשונה מאז הקמפיין האירופי הראשון שלה ב-1992, שני משחקי בית רצופים. ושכבר מזמן פג תוקפו של המונח "הפסד בכבוד". אבל עקרונית - היו לנבחרת את כל התירוצים להתפרק לחתיכות גם אתמול. ודאי כשתצוגת האימים מול וויילס עדיין מהדהדת חזק, בטח כשהיא קיבלה גול מוקדם שאמור לסרס את שאריות הרוח שאולי איכשהו נותרו. זה לא קרה. הנבחרת אתמול הייתה כמו מתאגרף שמצליח לקום מול יריב מפחיד אחרי חבטה רצינית שקיבל - ובסופו של דבר להפסיד לו רק בנקודות, בהחלטת שיפוט.

נקודת אור שנייה מארבעת ימי הנבחרת הללו נוגעת לאפקט הציבורי. קצת קשה לשים את האצבע על הסיבות לכך, האם אלו המתקנים המשודרגים שהחליפו את המכלאה הרמת-גנית, או אולי אופטימיות שנבראה בעקבות שלושה ניצחונות בשלושת המשחקים הראשונים בקמפיין. אבל בשורה התחתונה - נבחרת ישראל חזרה לאופנה. שני משחקים עם למעלה מ-1.2 מיליון צופי טלוויזיה, כ-55 אלף כרטיסים שנמכרו כבר לפני חודשים ארוכים, יצירה של שיחות ברזייה, השתלטות על פידים של רשתות חברתיות: הנבחרת ייצרה כאן באזז שאפילו הפקקים האינסופיים, קולו המוגזם של פאר טסי, כרוז שמנסה בכוח להפעיל את הקהל משל היה ליצן בקרקס, ובובת מאסקוט עם קרניים שעושה קצת מביך בבטן - לא הצליחו להרוס.

לא צריך להיסחף ולטעון שהנבחרת נכנסה לפוזיציה הנחשקת של מדורת השבט הלאומית - אבל בואו נגיד שהיא הצליחה להדליק כמה ניצוצות.

2. אלי גוטמן נמצא בצומת הדרכים הכי קריטי בקריירה שלו. הוא חייב, פשוט חייב להעפיל ליורו 2016 - או לכל הפחות להיות מודח בפלייאוף, מול נבחרת בעלת עדיפות ברורה על ישראל (וגם זה - תוך כדי כדורגל טוב, בשורתי, שיעניק לגיטימציה לראשי ההתאחדות לתת לו את המושכות לנהל גם את מוקדמות רוסיה 2018). בכל סצנריו אחר - שעון החול של הקריירה הגוטמנית יתהפך לכיוון הלא נכון.

מרבית המאמנים הישראלים גומרים את הסוס אחרי שהם מסיימים עם הנבחרת. ככה זה: אתה מגיע לשיא שאי-אפשר באמת להתעלות עליו, הדבר הכי גדול שיש בביצה המקומית, מקום שממנו אפשר רק לרדת. אברם גרנט, שיודע ללחוש על אוזני אוליגרכים וסופר אייג'נטס - יש רק אחד; דרור קשטן של פוסט הנבחרת דעך לאיטו בהפועל ת"א של טביב ובני יהודה של דמאיו. שלמה שרף של אחרי הנבחרת סיים לחלוטין את פרק האימון של חייו - בעזרתו האדיבה של אבי נמני, שזרק אותו מקרית שלום אחרי שני מחזורים.

ב-2016, בגיל 58, גוטמן בכל מקרה כבר לא ייחשב עוד לאיש מקצוע צעיר ומבטיח. הוא כבר בנה שתי קבוצות גדולות בקריירה שלו - הפועל ת"א של סוף העשור הקודם, הפועל חיפה של העשור שלפניו. אבל אם הוא לא יתחבק מקרוב עם השאנז אליזה וייאלץ להיפלט לשוק החופשי - הוא עשוי להיתקל בקיר בניסיונותיו לבנות את קבוצתו הגדולה השלישית.

3. השבוע האחרון שוב הוציא אותנו מפרופורציות. מי שמנסה להבין למה גם היום אוחזת פאניקה בחלקים נרחבים בתקשורת, למרות מרחק ביטחון משמעותי של ארבע נקודות מהיריבה העיקרית של ישראל על המקום השלישי (בוסניה), על-אף מרחק של שתי נקודות בלבד מהמקום הראשון - איך פתאום מסביר מישהו שהכל כאן זה פארטץ' ישראלי לבנטיני קלאסי בלתי ניתן לרפואה ושאר ירקות של הלקאה עצמית; איך הגענו למצב שבו מישהו אחר טוען כי תמונות באינסטגרם הן אלו שאחראיות על שיבוש כל ההכנות ומקור כל הרוע בעולם; ועוד אחד שבכלל מאבד את העשתונות וקובע שהמאמן החזיר אותנו עשרות (עשרות!!!) שנים אחורה - ובכן, זה לא ממש מסובך להתחקות אחר מקורותיה של אותה פאניקה.

לכאורה הסיבה מובנת מאליה, אבל מוטב לחדד אותה: על הנבחרת כולם מרגישים בעלות. היא של העם. היא הרבה יותר גדולה וחשובה מכל קבוצה מליגת העל (ואין חיה כזאת - כתב ספורט שלא אוהד אף קבוצה) - כי במילון המושגים של עיתונאי הספורט היא שקולה לצה"ל, הממשלה ובתי המשפט. הנבחרת היא מקום קדוש, וככזה - היא הופכת לתחום סיקור בו ניתן להסיר, אפילו טיפה - את מסכת האובייקטיביות, ולבחון את הדברים גם ממקום של חיבור רגשי. ולעשות את זה מבלי שיסתכלו עלייך עקום ויפקפקו במקצועיות שלך: הרי איך אפשר להאשים מישהו שמאוכזב מתחלואיה של המדינה?

לכן, כדאי לקחת את הסיקור המלחמתי-אסוני אחרי תוצאות לא טובות של הנבחרת עם קורטוב של מלח. זה לא כמו כשאתם קוראים טקסט בעיתון או שומעים ניתוח ברדיו על הפועל או מכבי. זה לא פאקו וברקו. הצלילות במקרה הזה פשוט אובדת. הצד השני של המשוואה הזאת הוא כמובן אופוריה, כשהתוצאות טובות. גוטמן והעם מקווים שהם יוכלו לקרוא בעיתון על התחושה המעוותת הזאת (כי גם אופוריה לא משקפת מציאות) - אך הנורא נחשקת - במהרה בימינו.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מיליארדי שקלים עברו למשרדי הממשלה דקות לפני סוף השנה

77 העברות תקציביות בהיקף של 30 מיליארד שקל אושרו בדצמבר 2024 בוועדת הכספים, רובן המוחלט רק בימים האחרונים של שנת התקציב ● דוח מבקר המדינה מזהיר מפני אישור בדיעבד של הוצאות שכבר בוצעו כפרקטיקה נהוגה, פגיעה בפיקוח הכנסת וגלגול אחריות בין אגף התקציבים במשרד האוצר לחשב הכללי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

יותר מתקציב משרד התחבורה: היקף הריבית שהמדינה שילמה על החוב זינק ב-2025

הגירעון עמד בשנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שהיוו 4.7 אחוזי תוצר, והוא קטן משנת 2024, אז עמד על 6.8% תוצר ● הסיבות: עלייה בהכנסות ממסים וקיטון בהוצאות הביטחון ● הנתון המדאיג: הנתח של ההוצאה האזרחית היה בשפל ועמד על 65.5% מהתקציב ● וגם: בכמה הסתכמו הוצאות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

המבקר: המדינה מאבדת מאות מיליוני שקלים מס משותפויות בשנה

ביקורת שערך מבקר המדינה על היבטים במיסוי שותפויות מעלה כי שותפים בשותפויות שעושות עסקאות במיליארדים לא הצהירו על היותם שותפים כלל או שהצהירו על הכנסות בחסר לצורכי מס ● עוד נמצא כי היעדר אכיפה נגד השותפים שלא מדווחים מוביל לאובדן מאות מיליוני שקלים מס בשנה ● משנת 2019 בוצעה חקירה אחת בלבד בעניינו של שותף אחד שלא דיווח על הכנסות השותפות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-, ''הארץ''

לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט

בסיום עדותו היום אמר נתניהו: "צוות ענק הקדיש לזה מאות מיליוני שקלים. המטרה אחת: למצוא משהו, כל דבר. לא מצאו שום דבר. מה שהיה צריך להיות אכיפת החוק, הפך להיות הפיכת החוק; אני אחרי 10 שנים של גיהנום" ● כעת יימשך המשפט בשמיעת עדי ההגנה

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתון הכלכלי שחזר לרמות של ה-7 לאוקטובר - והכוכבית

לאחר ההסכם המתגבש בין ארה"ב לאיראן, פרמיית הסיכון של ישראל צנחה לרמות שלא נראו מאז פרוץ המלחמה ● אלא שביחס למדינות בעלות דירוג דומה, ישראל נותרה גבוהה ● וגם: מה המשמעות עבור החלטת הריבית הקרובה?

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

מבקר המדינה: חולשות במערכת רשות המסים מאפשרות גניבת מידע וזהויות של עסקים

למרות הרפורמה שנועדה לבלום חשבוניות שלא עומדת מאחוריהן עסקה אמיתית, או שפרטיהן זויפו או נופחו, מבקר המדינה מצא כי פרצות במערכת ההזדהות של רשות המסים מאפשרות לעבריינים להתחזות לעוסקים, להפיק חשבוניות בשמם ולקבל מספרי הקצאה ללא התרעה בזמן אמת

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב־מיארה / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

היועמ"שית לעליון: מתנגדת להסכם הפשרה עם הוט מובייל

בהרב-מיארה הגישה ערעור לבית המשפט העליון בנוגע להסדר הפשרה בתובענות ייצוגיות נגד הוט מובייל ● לטענתה, ההסדר עלול להכשיר גבייה בניגוד לדין, ו"פיצוי הקופונים" עלול להפוך לכלי שיווקי במקום פיצוי אמיתי ללקוחות

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות; מניות השבבים נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● מניית יבואנית מוצרי הטבק גלוברנדס צנחה, לאחר שבוטל הסכם ההפצה שלה עם חברת JTI ● איי.סי.אל הודיעה על עסקת יצוא אשלג להודו בסך 144 מיליון דולר ● קבוצת דלק הרחיבה את תוכנית הרכישה העצמית ל-200 מיליון שקל ● דריכות לקראת הדוח הכספי של מיקרון שיפורסם הלילה

השותפים ב־DEEP 33. למעלה מימין: מייקל ברוכים, אורי אמסלם, ירדן גולן; למטה מימין: יואב רוזנברג, ליאור פרושאור, יעל ברששת / צילום: אוהד קב

קרן הדיפ־טק גייסה 200 מיליון דולר ורוצה להפוך את ישראל ל"טייוואן של ה־AI"

קרן Deep33, שהוקמה לפני כחצי שנה על ידי ליאור פרושאור והיזם האמריקאי מייקל ברוכים, גייסה 50 מיליון דולר מעל היעד ● יותר ממחצית מהמשקיעים הם זרים, בעיקר מארה"ב ומבריטניה, אך בגיוס השתתפו גם מוסדיים ישראליים, שעד לאחרונה נמנעו מהשקעות בדיפ־טק

הנפקת ורוניס בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק OMX

ורוניס בוחנת הצעות למכירה; המניה זינקה ביותר מ-7%

על רקע התגברות איומי הסייבר מבוססי ה-AI, מניית ורוניס טיפסה ביותר מ-7% בעקבות דיווחי רכישה ● החברה מציגה דוחות חזקים ועוקפת את תחזיות השוק, בעוד האנליסטים חלוקים לגבי יכולתה להתמודד מול ענקיות הענן

וול סטריט / צילום: ap

סערה מושלמת שתימשך כמה שבועות: מה חושבים המומחים על הכאוס בשווקים

הירידות החדות בוול סטריט בהובלת מגזר השבבים מעוררות שורה של שאלות ● בכירי המומחים בעולם התייחסו לכך ביממה האחרונה וניסו להעריך עד מתי המימושים יימשכו ועד כמה עמוק יגיעו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; מניות השבבים ממשיכות לאבד גובה

הנאסד"ק ממשיך במומנטום השלילי שלו ונחלש בכ-0.7% ● מיקרון יורדת לקראת הדוחות הכספיים שתפרסם לאחר נעילת המסחר ● מניות השבבים ממשיכות לספוג לחצים ● הדולר מתחזק ברחבי העולם ● מחירי הנפט ברמתם הנמוכה מאז פרוץ מלחמת איראן; הזהב נסחר מתחת ל-4,000 דולר, לראשונה מאז נובמבר ● הביטקוין נופל מתחת לרף ה-60 אלף דולר למטבע

כותרות העיתונים בעולם

גל חדש באמריקה הלטינית משנה את כללי המשחק עבור ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: צה"ל מתמודד עם לחץ מבית במקביל לדרישות מארה"ב לסגת מלבנון, דרום אמריקה מתקרבת בחזרה לישראל, והמועמד הפרו-פלסטיני שניצח בבחירות המקדימות לקונגרס בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

מי נהנה מהטבת קרנות ההשתלמות בישראל? / איור: Shutterstock

עם נתונים כאלה, אין פלא שבאוצר כל כך רוצים לבטל את ההטבה על קרן השתלמות

קרנות השתלמות מהמעסיק הן אחת ההטבות המשמעותיות בשוק העבודה הישראלי ● נתוני חילן Value לגלובס מציגים שונות אדירה בין רמות השכר ● כך למשל 95% מעובדי ההייטק נהנים מהקרן, ואחריהם עובדי הרפואה ● ומי כלל אינו נהנה מההטבה? ● המספרים של שוק העבודה בישראל

ספי זינגר בכנס ההשקעות 2025 / צילום: שלומי יוסף

ההמלצות שצפויות לטלטל את ענף קרנות הנאמנות - והביקורת

פורסמו ההמלצות הסופיות לרפורמה בעמלות שמשלם הציבור בשוק ההון, אשר הניבו לבנקים הכנסות של 3.2 מיליארד שקל אשתקד ● ביניהן: הפחתת עמלת ההפצה בקרנות הנאמנות והחלתה גם על קרנות פסיביות, לצד הפסקת תשלום דמי ניהול כאחוז מהתיק ● ומה טוענים המבקרים

מנכ''ל פלסאנמור ד''ר אלעזר זוננשיין ומוצר החברה / צילום: פלסאנמור יח''צ

הסכם ההפצה בארה"ב שמקפיץ את מניית המכשור הרפואי הישראלית

פלסאנמור חתמה על הסכם מול חברת Ouma Health, חברת טלה-רפואה המתמחה בתחום ההריון והלידה ● חברת האולטרסאונד הביתי הונפקה בנאסד"ק בתחילת 2026 לאחר שקיבלה אישור FDA, מאז איבדה כ-40%

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בשווי של פחות ממיליארד דולר: משה מזרחי שוב מנסה לקנות את אינמוד

לאחר שדירקטוריון חברת האסתטיקה הרפואית דחה בתחילת השנה את הצעתו לרכישתה בשווי גבוה יותר – הגיש המייסד והיו"ר מזרחי הצעה נוספת, נמוכה יותר, הפעם ללא מאיר שמיר לצידו

שר החקלאות אבי דיכטר. הבוקר הזה, כאן ב', 21.06.26 / צילום: רפי קוץ

דיכטר אמר שלפיד מסר ללבנון שטח ריבוני. הבעיה? הטענה כבר הופרכה

טענה שחוזרת פעמים רבות היא שהממשלה הקודמת מסרה ללבנון שטח ריבוני תמורת שקט ● פסיקה של בג"ץ שומטת את הקרקע מתחת לטענה הזאת ● המשרוקית של גלובס 

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווחים באיראן: אין גישה לבנקים; כספומטים ומסופי אשראי מושבתים

דיווחים מאיראן מצביעים על שיבושים נרחבים במערכת הבנקאית, הכוללים השבתת בנקים, תקלות בכספומטים ובמסופי אשראי ופגיעה בפעילות המסחר השוטפת ● ההערכות נעות בין מתקפת סייבר רחבת היקף לבין ניסיון של המשטר לטשטש בעיות כלכליות חמורות