מספר העובדים במערכת הבנקאית בישראל ירד ב-1,600 בקירוב בשנת 2014 - כך עולה מבדיקת "גלובס". בסך הכול, בשלוש השנים האחרונות שבהן נעשו תהליכי התייעלות מקיפים - במיוחד בבנק הפועלים, בבנק לאומי ובבנק דיסקונט - ירד מספר העובדים ב-3,117 ל-45.4 אלף עובדים, ירידה של 6.5% (הנתון כולל את מזרחי טפחות שדווקא גייס עובדים).
מגמה זו צפויה להימשך, כשבנק הפועלים הכריז באחרונה על תוכנית התייעלות חדשה לקיצוץ 700 משרות בשנתיים, לאומי הודיע כי הוא מתכוון לקצץ 1,000 משרות בשלוש השנים הקרובות, וגם בנק דיסקונט עדיין לא אמר את המילה האחרונה בסוגיה.
אלא שלמרות הירידה הלא מבוטלת במספר העובדים, הוצאות השכר של הבנקים עדיין כמעט ואינן יורדות. השכר נחשב מרכיב מרכזי בהוצאות של הבנקים, והוצאות השכר עמדו על כמעט 18 מיליארד שקל אשתקד.
חשוב לציין שהוצאות השכר כוללות גם הוצאות חד-פעמיות של מיליארד שקל בקירוב בגין תוכנית לפרישה מוקדמת שביצעו בשנה החולפת בנק דיסקונט, שכבר סיים אותה, ובנק הפועלים שהפריש בגינה השנה ושיוציא אותה לפועל בשנתיים הקרובות. כמו כן מנגנון הטייס האוטומטי, המביא לעלייה בשכר מדי שנה, מקשה גם כן על הבנקים להציג שיפור משמעותי בהוצאות השכר וביחסי היעילות.
ומה באשר לשכר עובדי הבנקים? מהדוחות הכספיים של הבנקים עולה כי עלות שכר העובדים עמדה אשתקד בממוצע על 30.5 אלף שקל בחודש, לעומת 30.7 אלף שקל בשנת 2013. השחיקה הקלה נגרמה מהירידה בהיקף הבונוסים לאור התוצאות החלשות שהציגו כמה מהבנקים. כלומר בה בשעה שבצד של מספר העובדים מטפלים הבנקים באינטנסיביות, הרי שבצד של עלויות השכר כמעט ואין שינוי, וזאת כאמור בשל הסכמי השכר הקשיחים הכוללים מנגנון עליית שכר שנתי (מנגנון הטייס האוטומטי).
זו השנה התשיעית ש"גלובס" בודק את ממוצע השכר במערכת הבנקאית, שהעובדים בה נחשבים קבוצת השכירים הנהנים מהתנאים הטובים במשק. חשוב להדגיש כי קיים פער גדול בין עלות השכר של העובדים לשכר ברוטו בפועל שרבים מהם מקבלים, וישנן כמה סיבות לכך.
ראשית, עובדי הבנקים נהנים משורה של הטבות שאינן מתבטאות בתלוש השכר כגון השתתפות בגני ילדים ובהשכלה הגבוהה של הילדים. כמו כן עלות השכר כוללת גם מס שכר, שאינו קשור לעובדים, ושמהווה בבנקים תחליף לתשלום המע"מ שאותו הבנק אינו משלם.
סיבה שלישית וחשובה היא פערי השכר הגבוהים בין העובדים בבנקים. בה בעת שישנה שכבת שמנת של אלפי עובדים הנהנים משכר חודשי בעלות של עשרות אלפי שקלים, חלק גדול מהעובדים מקבל שכר של פחות מ-10,000 שקל בחודש.
אתגרים גדולים ל-2015
בתואר ממוצע השכר הגבוה ביותר ממשיך להחזיק בשנת 2014 בנק דיסקונט, שם עלות השכר החודשית לעובד עמדה על 33.2 אלף שקל, לעומת 33 אלף שקל בשנת 2013. אמנם מדובר בעלייה זניחה לכאורה, אך בהתחשב בעובדה שבניגוד ל-2013, בשנת 2014 כמעט ולא חולקו בונוסים, הרי שמדובר בעלייה לא מבוטלת בעבור הבנק הסובל ממילא מיחסי היעילות הגרועים ביותר במערכת הבנקאית.
השנה יעמוד בפני מנכ"לית הבנק לילך אשר טופילסקי אתגר משמעותי של גיבוש הסכם שכר חדש. אשר טופילסקי תרצה בוודאי להקטין את מנגנון הטייס האוטומטי הנוכחי, אך תתקשה לעשות שינוי משמעותי וזאת לאור העובדה שבנק לאומי חתם באחרונה על הסכם שכר חדש, הנחשב לבנצ'מרק לכלל המערכת הבנקאית. אמנם ההסכם כולל ירידה במנגנון הטייס האוטומטי, אך לא מדובר בירידה דרמטית, והוא עדיין כולל תוספת שכר שנתית של 4.3%-4.8% (לעומת 5.8% בהסכם הקודם).
אשר טופילסקי יכולה לרשום לעצמה הצלחה לפחות בסעיף הירידה במספר העובדים. אשתקד ירד מספר העובדים בבנק ביותר מ-600 עובדים, בעיקר בזכות התוכנית לפרישה מוקדמת שהשיקה, ואשר זכתה לביקוש רב והושלמה תוך זמן קצר.
במקום השני בשכר העובדים נמצא בנק הפועלים עם עלות שכר העומדת בממוצע על 32.8 אלף שקל - עלייה של כ-3% לעומת שנת 2013. עוד נציין כי השכר ברוטו של עובדי הבנק עמד בממוצע על 19.5 אלף שקל, וכן כי עובדי הבנק קיבלו בממוצע בונוס של כ-33 אלף שקל בגין תוצאותיו, בדומה לבונוס ב-2013.
היתרון לגודל של בנק הפועלים, כמו גם הקשר החזק שקיים בו בין ביצועי הבנק לתגמול העובדים, מאפשר לו להיות גם הבנק עם רמות השכר מהגבוהות במערכת הבנקאית, ומנגד אחד הבנקים היעילים ביותר, כשהוא נמצא במקום השני ביחס היעילות (אחרי מזרחי טפחות). מספר העובדים בבנק הפועלים ירד אשתקד ב-557 עובדים, ונכון לסוף השנה שעברה בקבוצה יש 12,683 עובדים. השנה הצליח בנק הפועלים להגיע למספר עובדים נמוך יותר מבנק לאומי - שם ישנם 12,690 עובדים, וזאת על אף שהפועלים גדול יותר מלאומי.
אלא שכאמור בבנק הפועלים בניהולו של ציון קינן לא עוצרים את ההתייעלות, והולכים למהלך התייעלות נוסף, שאמור להקטין את מצבת העובדים בבנק בעוד כ-700 משרות בשנתיים הקרובות.בנק לאומי מתמקם באמצע הטבלה, עם עלות שכר לעובד של 28.7 אלף שקל בחודש, ירידה של 6.5% לעומת 2013, הנובעת מכך שאשתקד הבנק לא חילק בונוס לעובדיו וזאת בשל ההפרשות הגדולות שביצע בגין הקנס הכבד ששילם בחקירה מול הרשויות בארה"ב. השכר ברוטו בלאומי עמד בממוצע על 18.8 אלף שקל, עלייה של פחות מ-2% לעומת שנת 2013.
בשנת 2014 המשיך הבנק בניהולה של רקפת רוסק עמינח ליהנות מתוכנית ההתייעלות שהשיק בשנת 2012 לקיטון של 1,000 עובדים. אשתקד ירד מספר העובדים בבנק ב-314, והוצאות השכר קטנו בכ-200 מיליון שקל. כאמור באחרונה השיג הבנק הסכם שכר חדש עם הוועד בראשות מירי רובינו. אמנם ההסכם כולל ירידה במנגנוני תוספות השכר, אך לא מדובר בירידה משמעותית, ולכן הבנק הודיע אמש (ג') כי החליט לבצע התייעלות נוספת, בכדי למנוע זחילה כלפי מעלה של הוצאות השכר בשנים הקרובות.
ממוצע עלות השכר הנמוך ביותר נמצא במזרחי טפחות, והוא עומד על 26.8 אלף שקל בחודש "בלבד", לעומת 26.6 אלף שקל בשנת 2013 (הנתונים כוללים גם את השכר בבנק יהב, שנמצא בשליטת מזרחי טפחות). בוועד העובדים של הבנק טוענים כי הם סובלים משחיקת שכר והצדדים נמצאים בבוררות בעניין זה בימים אלה. כמו כן ינסה מנכ"ל הבנק אלדד פרשר לגבש הסכם שכר חדש עוד השנה, שכן החל בשנה הבאה תיגמר תקופת השקט התעשייתי, וועד העובדים יוכל לנקוט עיצומים.
מזרחי טפחות, שהוא הבנק היעיל ביותר במערכת הבנקאית, הוא גם היחיד שרק מגדיל את היקף העובדים שלו, וזאת על רקע צמיחתו. אשתקד גדל מספר העובדים בקבוצה בכ-60 - ל-5,864 (ובסה"כ בכ-360 עובדים בשלוש שנים).
בבנק הבינלאומי, שבו קיים סכסוך עבודה זה כשנתיים בין ועד הפקידים בראשות חנוך ליבנה לבין הנהלת הבנק, ממוצע עלות השכר עומד על 28.4 אלף שקל בחודש, עלייה של 2% לעומת שנת 2013. נציין כי מדובר בממוצע של כלל עובדי קבוצת הבינלאומי, קרי כולל החברות-הבנות כגון בנק אוצר החייל ומסד. על אף יחסי היעילות החלשים של הבנק הסובל מחיסרון לקוטן, הבנק בניהולה של סמדר ברבר צדיק אינו מבצע תוכניות מרוכזות לפרישה מוקדמת כמו ברוב הבנקים. ובכל זאת, הוא הצליח להקטין את מספר העובדים בקבוצה בכ-100 בשנה שעברה.
