גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אנשי השירותים: האנשים שיובילו בעתיד את שוק העבודה

יותר עובדי שירותים, יותר פרילאנסרים ויותר אנשים מרובי התמחויות - כך ייראה שוק העבודה בעתיד ■ העתידן פרופ' דוד פסיג: כפי שהמדינה החליטה בשנות ה-80 להשקיע במעבר מתעשיות כבדות לתעשיות עתירות ידע, כך עכשיו היא צריכה לחשוב קדימה מהם מאפייני המקצועות ולהיערך בהתאם

קריירה  / צלם: save as
קריירה / צלם: save as

"אנחנו רגילים לחשוב על עולם העבודה כבנוי ממקצועות, אבל מה שיקרה זה התפרקות. לא נראה תפקידים, אלא אנשים בעלי יכולות שמוכרים את השירותים שלהם למי שצריך. השינוי שעליו צריך להסתכל הוא לא של מקצועות שייעלמו או יחזרו, אלא איך ייראה שוק העבודה עצמו", אומרת נירית כהן, דירקטורית משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ומנהלת בלוג בנושא עבודה שבו היא מרבה לנתח את שוק התעסוקה העתידי. ברוכים הבאים לעידן ה"כלכלה על פי דרישה": יותר נותני שירותים, יותר פרילאנסרים, יותר אחריות אישית לניהול הפנסיה, אם בכלל יהיה מושג כזה "פנסיה", ופחות הגדרות מקצוע מקובעות. המגמה הזאת נותחה בהרחבה במאמר שפורסם בינואר האחרון ב"אקונומיסט", תחת הכותרת "Wokers on Tap".

"זה אולי לא פופולרי להגיד, אבל חלק מהבעיה של העדר תעסוקה הוא לא סוגיה של גיל אלא של מעבר", אומרת כהן, "פרילאנסרים זה מושג קצת היסטורי, אבל אין ספק שהמשרות יהפכו להיות לפי דרישה. כבר היום צעירים עובדים במקביל בכמה דברים. גם העבודה עוברת אל הענן. אפשר לראות את זה בהיי-טק - חברות סטארט-אפ לא הולכות לחברות אחרות אלא לנותני שירותים. אתה כבר פחות מוגדר על ידי המקצוע שלמדת באוניברסיטה. ההגדרה כבר היום היא הרבה יותר 'עגולה'. הרי לכולם יש תחביבים, וככה אתה יכול להרכיב לעצמך הגדרה מקצועית".

- מה יהיה על אלה שלא יכולים למכור יכולת?

"אני לא מסכימה. נכון שיש אנשים שפחות מתאים להם המודל הזה. מעברים הם קשים, אבל לצעירים היום יהיה קל יותר".

- אז לאנשי טכנולוגיה יהיה קל יותר להשתלב בשוק?

"אני לא מאמינה. גם העתידן פרופ' דוד פסיג, העוסק בעניין זה (ראו בהמשך - ש"ד), אומר שמי שהרוויח הכי הרבה כסף הם לא אלה שהמציאו את הטכנולוגיה החדשה, אלא האנשים שהמציאו שירותים סביב הטכנולוגיה".

- בואי נפשט קצת. אם אני רוצה לבחור היום מקצוע שיהיה טוב לעוד עשר שנים, מה כדאי לי ללמוד?

"אמרתי לבנים שלי שהעולם הזה דורש אלגוריתמים ומתמטיקה ברמה גבוהה. זה בוודאות יהיה משמעותי. וכמובן, המגמה שלא לעצור במקצוע אחד מוגדר. לא לחשוב שיש משהו שאנחנו עושים בעבודה והוא מופרד מדברים אחרים".

לדברי כהן, המערכות הפירמדיליות המסורתיות, שבהן המנהלים הם בעלי הידע והעובדים הם חסרי הידע, מתחילות להשתנות. "את השינוי ניתן לראות במקומות גמישים יותר. אפל, לדוגמה, עושה כבר היום כסף מאפליקציות שכתבו אנשים שהם בכלל לא עובדי החברה. הם דוגמה לאקו-סיסטם משתנה. אם פעם מיקרוסופט מכרה תוכנה ואינטל מכרה חומרה, היום מי שמייצר את התוכנה שאנחנו צורכים בסמארטפון זה ההמון, ואפל גורפת רווח מעבודה של אנשים שהם לא על הפיירול שלה. יש לה מערכת כלכלית חדשה".

- האם השינוי הזה לא יגרום בעיות כלכליות-חברתיות?

"אפשר להניח שבמקרה כזה יהיו יותר בעיות של הבטחת הכנסה. רק באחרונה נוצרה ההבנה הנוגעת לחיסכון הפנסיוני, שאנשים אינם עובדים באותו מקום לאורך כל חייהם. אנחנו עדיין חושבים על הפנסיה כאחריות המעביד, אבל המחשבה הזאת תשתנה כשנבין שאנחנו אלה שננהל אותה".

- גם מוסדות כמו מע"מ, מס הכנסה וביטוח לאומי יצטרכו להתאים את עצמם לכלכלה על פי דרישה, הבנויה על פרילאנסרים.

"נכון, אבל במבט לאחור כבר יש התקדמות. 'עבודה מהבית' היא מונח מקובל הרבה יותר מבעבר. סטארבקס בארה"ב הייתה מהראשונות שהכניסו WiFi לסניפים. הם הבינו שיש בכך יתרון, שיש אנשים עצמאים שישתמשו בשירותי משרד, והם מציעים אפילו שירותי IT. התפיסה השתנתה. בישראל פועלת חברת Wework שמציעה חללי עבודה. הקונספט של להיות עצמאי ולקבל תשתיות הולך וצומח".

- ומה לגבי אחריות המדינה להבטחת הכנסה?

"זה ביטוי ישן. כאמור, גם פנסיה לא תהיה בעוד כמה שנים. השירותים האלה מסתמכים על הקונספט שבו אנשים עובדים באותו ארגון לאורך זמן. לפי מחקר שעשה מריל לינץ' בארה"ב, המספר הגדול ביותר של עסקים קטנים נפתח על ידי אנשים שחצו את גיל 45. במריל לינץ' הבינו שזו אוכלוסייה שמשתלם להלוות לה כסף. הבטחת הכנסה זה מונח המותאם לשוק של שכירים".

- יהיו עדיין שכירים בעוד עשור-שניים?

"ודאי, אבל לא באותו היקף ולא באותו קונספט".

בישראל, הרעיון של כלכלה לפי דרישה עדיין בחיתוליו, אבל "הפעילות הזאת הרי חוצה מדינות, ואפשר לעבוד גלובלית", אומרת כהן, "זה יצליח בישראל אם ניצור תשתית נכונה, כמו שעשינו כשפותחו הסטארט-אפים. היום יש אמנם קרנות הון סיכון, אבל צריך יהיה לדאוג לעודד את מומחי הידע. עניין נוסף הוא חינוך למדעים. צריך לעודד אותו כדי שזה יתפתח".

- אבל זה עניין של כישורים אישיים.

"ברור, אבל בסיס היכולות הוא רחב. היום יש אוכלוסיות שלא משתתפות בשוק העבודה. לחרדים קשה לבוא לעבוד בבניין מעורב, אבל יהיה להם פוטנציאל רב יותר אם יוכלו לעבוד מהבית. ובכלל, גם לבעלי יכולות שונות, נמוכות או גבוהות, יהיה מקום. כבר היום, באמצעות החברה הישראלית פיבר, אנשים מציעים את המיומנויות שלהם בעבור 5 דולרים. האתר ג'ובס פור מאמס נותן שירות לנשים שלא רוצות לחזור למשרה מלאה ועובדות במשרה חלקית מהבית".

- ובכל זאת, אני חוזרת לעניין אחריות המדינה. האם היא לא אמורה לדאוג גם לרווחת האזרח?

"המדינה תצטרך לעשות התאמות מיסוי, למשל, אבל השאלה היא אם תפקיד המדינה הוא לתת לאזרח דגים או חכה. המדינה צריכה לעודד מקומות שלא מעודדים את עצמם. דברים מסוימים ייצאו מאחריות המדינה ואחרים ייכנסו, וכרגע אני לא יכולה להצביע מה הם יהיו. ברור שחיסכון פנסיוני הוא חשוב, אבל כמו סימני השאלה האחרים שעולים, הוא גם הזדמנות לשינוי. בעתיד תהיה עבודה מעבר לגיל הפנסיה, הקונספט הזה של גיל פנסיה ייגמר. גם המילה 'פנסיה' תיעלם. ההגדרה של מקצועות תשתנה. היכולות שלנו הן שיהיו חשובות".

יתרונות לימודי הספרות

"מדי שנה מתפרסמים ספרים שמדברים על מקצועות ותתי-מקצועות", אומר העתידן פרופ' דוד פסיג, "יש כ-3,000-3,500 מקצועות בעולם, כולל תתי מקצועות. 10%-20% מהם משתנים - לפעמים השינוי הוא בהכשרה, ולעתים הם נעלמים לחלוטין". פסיג מזהיר שמדובר בתהליך שאנחנו עלולים שלא לזהות בזמן. "בין 10% ל-20% מהמועסקים בתחום מסוים צריכים להביא בחשבון את השינויים הצפויים בתחומם, ומדובר בהרבה מאוד אנשים בעולם", הוא אומר, "בשנת 2050 אנחנו מדברים על 10 מיליארד תושבים, ובישראל אנחנו צופים שיהיו 15 מיליון. אם 20% מהם יהיו חייבים לעשות שינוי, והם לא יצליחו לעשות זאת, אנחנו נעמוד בפני בעיה".

כפי שניתן ללמוד מנתוני משרד העבודה האמריקאי על המקצועות מהירי הצמיחה, אחד הענפים שצפויים לצמוח הוא ענף השירותים (ראו טבלאות). "המין האנושי זקוק תמיד לאנשי שירותים - מבריאות, דרך פיננסים וחינוך ועד ביטחון", אומר פסיג. "אנחנו מניחים היום ש-70% מהמקצועות בעתיד יהיו של נותני שירותים. עם זאת, חשוב גם במקרה הזה להביא בחשבון שההגדרה של רואה חשבון בעוד עשרים שנה תהיה שונה מזו של רואה החשבון שאנחנו מכירים היום, ואם ההכשרה לא תשתנה בהתאם, תהיה לנו בעיה".

פסיג מדגיש את חשיבות ההכשרה ומבקש להפנות את תשומת הלב לצורך בעדכון מנגנוני המדינה לשינויים. "הרי מורים יהיו גם בעתיד", הוא מסביר, "אבל ההגדרה שלהם תצטרך להיות אחרת. אנשי פיננסים יהיו חייבים לשנות את הכשרתם, ההגדרה הנוכחית של לימודי הכלכלה לא תתאים למוסדות הפיננסיים העתידיים".

- תוכל להצביע על השינוי?

"כן, אם אדע אילו טכנולוגיות יתפתחו. יש מגמה בולטת במיוחד של מקצועות המורכבים מקומבינציה של חמישה-שבעה תחומים יחד. האוניברסיטאות המובילות כבר מכנות את המחלקות שלהן בשמות כאלו. אנחנו קוראים לזה מולטי-דיסציפלינריות, להבדיל מאינטר-דיסציפלינריות. המגמה הזאת מכבידה מאוד על ההכשרה כפי שאנחנו מכירים אותה היום. מובן מאליו שתואר ראשון כבר לא יספיק כדי לענות על הצורך להיות 'מולטי'. זו ללא ספק מגמה ברורה שמתפתחת.

"מגמה נוספת וחשובה אף יותר היא אנטי-דיסציפלינריות. התעשיות העתידיות זקוקות למורכבות. לשם כך הן יהיו חייבות להעסיק אנשים שייצרו רעיונות מורכבים ויידעו להתמודד עם צרכים של תחומים הסותרים זה את זה. אם אנחנו רגילים לחשוב על אנשים שלמדו כלכלה ומינהל עסקים, בעתיד הלא רחוק נזדקק לשילובים אחרים לגמרי כמו למשל כלכלה וספרות או כלכלה והנדסת חשמל. שילוב בין מתמטיקה וביוטכנולוגיה. תחומים שעשויים ליצור דיסוננס. שם בדיוק נמצאים המקצועות החדשים, כי המאפיין המרכזי של המוצרים החדשים הוא המורכבות".

נראה שהמגמה הזאת כבר נותנת אותותיה. "תחום החשמל זה פיזיקה, אבל גם ביולוגיה, מחשבים ומשפט", אומר פסיג, "לכן ככל שתצליח לייצר הכשרה אנטי-דיסציפלינרית תהיה מוכן לאותם מקצועות שעדיין אי אפשר להגדירם. הסתירה בתוכם היא משמעותית, ומהווה יתרון תעסוקתי. במוסדות אקדמיים כמו MIT כבר יש מחלקות שבנויות על תחומים שאין בהם שום שיח. זה מה שיביא רעיונות חדשניים, והאמת היא שהשם של התפקיד כבר פחות יהיה רלוונטי".

- אנחנו רגילים לחשוב על עצמנו כבעלי נטייה הומנית או ריאלית. יהיה קל למצוא אנשים שיענו לדרישות התפקיד?

"זה יהיה האתגר הגדול. אנשים נוטים להגיד, למשל, שבעתיד יצטרכו יותר מהנדסי גז. אבל זו לא מגמה וזה לא התהליך. להביט על זה כך, זה לעשות אינטרפולציה לינארית, כלומר לחשוב שאם יש גז טבעי אז נצטרך גז טבעי. אבל אם נחשוב עשורים קדימה, יש צורך באקדמיה מסביב, ובהכשרות מתאימות".

ויש גם דוגמאות מבית לתהליכים שישראל השתתפה בהם בהיסטוריה הלא רחוקה. "בשנות השמונים, מדינת ישראל עשתה מהלך מובנה וסדור כשאמרה, אנחנו רוצים לעבור מתעשיות כבדות לתעשיות מידע. כך, בשנות ה-70 וה-80 השקיעו בזה, ובשנות ה-90 באמת הייתה כאן פריחה, והיום אנחנו מדינה של סטארט-אפים. זה קרה כי הייתה מחשבה סדורה, עם מחלוקות אמנם, אבל תכננו איך להניע. זה לא קרה סתם. באותו אופן בדיוק צריך לחשוב קדימה מהם מאפייני המקצועות. הרי בשנות ה-70 לא ידענו מה זו מערכת הפעלה, לא הכרנו את ה-PC, אבל כן ידענו שהמין האנושי נכנס לתעשיות מידע שהמאפיין שלהן הוא מקצועות כמו הנדסה ומתמטיקה. אני, בתחילת שנות ה-90, הבנתי שתחום הננו-טכנולוגיה, שהיה אז בבחינת מדע בדיוני, ילך ויתפתח. והיום במבט קדימה, אני מבקש להזכיר שהמין האנושי מתקדם לשלב אנטי-דיסציפלינרי. פריצות הדרך לא יהיו באותו תחום, אלא דווקא בתחומים סותרים".

הטרנדולוגית עדי יופה מזהה אותה מגמה. "קצב השינויים, בעיקר של הטכנולוגיה, גדל עד כדי כך, שמתקיים מעבר מאנשים שתפקידם לכתוב קוד ייחודי לאנשים שיש להם היכולת לחבר בין כל הטכנולוגיות שכבר נמצאות 'על המדף'. השינוי הזה מצריך התאמות: מהנדסים ילמדו מיומנויות על חשבון שפות תכנות והפרופיל האנושי שלהם ישתנה. אנחנו רואים כבר היום יזמים טכנולוגיים שמגיעים מתחומים שונים ולאו דווקא מהתחומים הקלאסיים של לימודי הנדסה טכנולוגיים. האתגר של מהנדסי טכנולוגיה, למשל, יהיה לדעת לחבר יכולות ולגבש קונספט חדש ולא להמציא את הגלגל".

העובדים שנמצאים בסיכון

בנובמבר האחרון פרסמה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בראשות יוג'ין קנדל, מצגת שכותרתה "עולם העבודה העתידי והשלכות על התעסוקה בישראל", ובה תחזית לגבי הענפים הנמצאים בסכנה, אלה שיתפתחו, וכמובן תחזית על המגמות בשוק העבודה העתידי. לפי המועצה, אם ישראל מעוניינת לאמץ את הגרסה הצפון אירופית של שוק העבודה, שבה האדם עומד במרכז (שיאה של המגמה יהיה ככל הנראה בעלייה במספר עובדי הפרילאנס), עליה להיערך כבר עכשיו ולעצב את אופן הכשרת העובדים ולגבש מודל יחסי עבודה.

באשר למקצועות עצמם, הערכות המועצה תואמות במידה מסוימת את המגמות שעליהן מדברים פרופ' דוד פסיג ונירית כהן: תכונות כמו יצירתיות, יכולת תגובה לסביבה משתנה ואינטליגנציה רגשית יהיו יתרון למועסקים, ומנגד מקצועות המבוססים על חזרתיות ונהלים עומדים בסכנת הכחדה. כך, לדוגמה, מתווכים, זבנים, קופאים ומנהלי חשבונות יהיו מקצועות שהביקוש להם ילך ויפחת (או ליתר דיוק, בשפתו של פרופ' פסיג, תימצא להם הגדרה חדשה). על פי המועצה הלאומית, מדובר בכ-0.9 מיליון עובדים בשוק העבודה הישראלי של היום. לעומתם, 1.1 מיליון המועסקים בתחומים כגון בריאות וסיעוד, חינוך, מחקר ופיתוח, וניהול, נמצאים בסיכון נמוך יחסית. מבחינת מיליון עובדים אחרים, המועסקים היום בתחומי הפיננסים, הכלכלה, ההוראה והתעשייה, העתיד עדיין אינו ברור והסיכון מוגדר בינוני.

המקצועוצ הכי מבוקשים

מקצועות בירידה

עוד כתבות

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ, לאחר חתימתו על ''החוק הגדול והיפה''  ב־4 ביולי / צילום: Reuters, Ken Cedeno

כשהוא חוגג את הצלחותיו בקונגרס ואיש אינו עומד בדרכו: טראמפ ייפגש עם נתניהו

כשהוא כול־יכול ומושא הערצה, טראמפ חוגג את הצלחותיו  הוא בז ליריבים ולמבקרים, ואומר: "הם שונאים אותי ואני אותם" ● הוא ממשיך את הסתערותו על כל מוקדי הכוח העצמאים, בהם הבנק המרכזי ומערכת המשפט ● רה"מ ישראל יודע שהנשיא לא הזמין אותו כדי להתווכח

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה לרדת מחר"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד