מה המשותף לחברת האינטרנט Wix , חברת אבטחת המידע סייברארק , חברת Rewalk שפיתחה שלד חיצוני המאפשר למשותקים ללכת, מפתחת הטכנולוגיה למניעת תאונות דרכים מובילאיי , SolarEdge מתחום האנרגיה הסולארית וחברת הדפוס קורנית? כולן חברות שיצאו מישראל, אך כשהחליטו להפוך לציבוריות בשנה-שנתיים האחרונות, ויתרו כולן על האפשרות להנפיק בבורסה בתל-אביב, ופנו ישירות לוול סטריט.
לא מדובר בתופעה חדשה. לאורך השנים, חברות ישראליות, בעיקר מתחום הטכנולוגיה והביומד, מכוונות להנפקות בארה"ב הרבה יותר מאשר בתל-אביב. חברה שמסוגלת לעמוד בתנאים להנפקה בוול סטריט, לרוב כלל אינה שוקלת להירשם למסחר בתל-אביב, וזאת חרף מאמצי הבורסה המקומית למשוך אותה לכאן.
לעיתים נראה שחברות רבות מגלות שתהליך ההנפקה בארה"ב פשוט יותר מאשר בישראל, וכך, בארה"ב נסחרות כיום למעלה מ-100 חברות ישראליות. אם נשפוט על-פי קצב ההנפקות של החודשים האחרונים, נראה שמגמה זו צפויה להמשיך ולהתגבר בקרוב.
זו הסיבה שמדד הישראליות בארה"ב של גלובס ופרומתאוס ייעוץ כלכלי - שכולל 120 חברות ישראליות הנסחרות בארה"ב - עשוי לרכז עניין בקרב המשקיעים, המעוניינים ליהנות מההזדמנויות (לצד הסיכונים) שבהשקעה בחברות אלו.
פרומתאוס היא חברת ייעוץ כלכלי ופיננסי, בהובלת רו"ח יובל זילברשטיין (מנכ"ל וכלכלן ראשי) ואייל שבח (שותף מייסד). החברה מתמקדת, בין היתר, בביצוע הערכות שווי לחברות ציבוריות ופרטיות, בייעוץ כלכלי בנושא מיזוגים ורכישות, בחוות דעת כלכליות ובחוות דעת מומחה לבית המשפט.
בינתיים, במבחן הרבעון הראשון, הרי שמדד גלובס-פרומתאוס כללי עלה בשיעור של כ-3.1%, נמוך ממדדי ההשוואה. במהלך הרבעון עלה מדד נאסד"ק במעט יותר - 3.5%, בעוד שמדד ת"א 100 טיפס בכ-10.1%.
"חברות רבות המגיעות להנפקה בארה"ב מוגדרות כחברות 'חלום', וחברות ישראליות רבות נמצאות מתחת לרדאר ובעלות סחירות נמוכה", אומר אייל שבח, שותף בפרומתאוס. "זו גם הסיבה שבטווחים קצרים, ייתכן שנראה חולשה יחסית של המדד ביחס לחלק ממדדי ההשוואה, אולם מעניין לראות האם בטווח הארוך יותר, החברות הישראליות יאכזבו או יבלטו ביחס למדדי ההשוואה. כבר כעת ניתן לשים לב, שברבעון הראשון רשמו החברות הישראליות במדד תשואה דומה למדד הנאסד"ק".
גם לתג המחיר המוצמד לחברות בהנפקה יש השפעה על תשואת המדד. "הבורסות בארה"ב, ובפרט הנאסד"ק, מתמחרות 'חברות חלום' בצורה שונה מהבורסה הישראלית. מדובר בפערים שהגיעו לפי ניסיוננו עד פי 3-10 מהשווי של אותן החברות בארץ", אומר שבח. הסיבות לכך, לדבריו, נעוצות במספר גורמים. "המוסדיים בארץ לא נוטים להשקיע בהיי טק, בפרט לא בחברות צעירות. יש הרבה יותר אנליסטים שמסקרים מניות בנאסד"ק, והדבר יוצר עניין ונפח מסחר במניות, שבתורו יוצר אפשרויות מימון ומושך חברות ומשקיעים. בארה"ב יש הרבה בנקאים להשקעות שיודעים לזהות סיפור טוב ולממן אותו".
לדבריו, חברות ישראליות רבות בוחרות לפנות לארה"ב, בין היתר משום שהנאסד"ק מתמחה בחברות טכנולוגיה. "מדובר במנגנון משוכלל שמושך חברות ומשקיעים בתחום לזירה אחת. בהשוואה, הבורסה בארץ ורוב הבורסות בעולם כלל לא מתמקדות בהיי טק, ולכן מהוות אלטרנטיבה טובה פחות מבחינת החברות".
גם למחזורי המסחר הגבוהים יש השפעה על החברות ששוקלות הנפקה. "החשיבה המקובלת היא שהדבר תורם לעליית מחיר המניה בשל היתרונות לנזילות. לשם השוואה, מדי יום כ-1% מסך שווי המניות בנאסד"ק מחליף ידיים. במדד ת"א 100 הקצב הוא 0.1%. בשאר החברות בת"א המצב גרוע בהרבה. הנזילות בארה"ב אפשרה לחברות הישראליות לבצע גיוסי-המשך בהיקפים מסיביים בשנה האחרונה".
עלייה בולטת בתחום מדעי החיים
בחזרה למדד. בין 120 החברות הכלולות במדד גלובס-פרומתאוס כללי יש 35 מתחום מדעי החיים. מהן הרכבנו את תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים, שרשם עלייה של 5.9% ברבעון, בעוד שמדד נאסד"ק-ביומד (NBI) זינק בכ-13% במהלך התקופה, ומדד ת"א ביומד עלה בכ-8%.
בפרומתאוס מציינים שהרבעון הראשון היה רבעון חזק למרבית מניות הביומד, והתאפיין בעלייה חדה של מניות חברות הלייזר האסתטי לומניס וסינרון, ובהמשך העלייה הרצופה במניית טבע (8% ברבעון), שגם דיווחה על רכישת ענק בסיום הרבעון. במהלך הרבעון חל זינוק חד בשווי של חברות קטנות רבות, כגון אלקוברה, גלמד ומדג'ניקס. מנגד, חברות התרופות הגדולות, תרו ופריגו, רשמו ירידות קלות.
קומפיוג'ן, כן פייט ומזור, שנכללות גם במדד גלובס-פרומתאוס וגם במדד ת"א ביומד, נסחרו בתשואה שלילית דו-ספרתית ברבעון, ומשכו את המדדים הללו למטה בהשוואה למדד נאסד"ק-ביומד.
חברה בולטת בתת-המדד היא מדג'ניקס, שהוסיפה 59% ברבעון הראשון, ופחות מוכרת למשקיעים הישראלים. מדג'ניקס מפתחת מוצרים תרופתיים מבוססי-חלבונים. בדצמבר רכשו חלק גדול מבעלי המניות יותר מחצי מיליון מניות של החברה. הבעת אמון זו של הבעלים הגבירה את הביקושים למניה, שזינקה בעשרות אחוזים בינואר.
זאת, אחרי ירידות חדות בסוף 2014, כך שהעליות בתחילת 2015 מהוות תיקון: המניה חזרה בסוף ינואר לרמות של יוני 2014.
גם לומניס בלטה בעלייה של כ-28% ברבעון, בשל פרסומים בנוגע להתעניינות Fosun Pharma הסינית לרכוש אותה. פוסון רכשה ב-2013 את המתחרה הישראלית של לומניס, אלמה לייזרס.
תשואה בולטת בטכנולוגיה
תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה, המורכב מ-45 חברות מתחומי הטכנולוגיה השונים, רשם עלייה מצטברת של כ-2.6% ברבעון. התשואה בולטת ביחס למדד נאסד"ק 100 טכנולוגיה (NDXT), שירד ב-0.5%, אך נמוכה משמעותית מביצועי מדד ת"א טכנולוגיה שזינק ב-13.8%.
כלכלני פרומתאוס מציינים שבינואר לא נצפו שינויים דרמטיים בין המדדים, אולם מאמצע פברואר חלה עלייה חדה במדד ת"א-טכנולוגיה, בהשוואה לתשואות שני המדדים האחרים. זאת בשל זינוקים דו-ספרתיים במניות בולטות, ביניהן מיטרוניקס, וואן וחילן.
במדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה כלולות מניות שאינן נכללות במדד ת"א טכנולוגיה, שלהן משקל גבוה במדד, ומחירן צנח ברבעון ומשך את תת-המדד מטה. אחת מהן היא סטרטסיס, העוסקת בייצור מדפסות תלת-ממד. בתחילת פברואר היא צנחה מ-80 דולר ל-57 דולר בלבד, בעקבות אזהרת רווח.
לעומת זאת, מניית סייברארק זינקה ב-43%. חברת אבטחת המידע פרסמה בפברואר דוחות טובים מהצפוי, ומצפה לצמוח ב-25% ב-2015.
בין הבולטות לחיוב בתת-מדד טכנולוגיה נמצאת יצרנית השבבים טאואר, שזינקה ב-27% מתחילת 2015. בפברואר דיווחה החברה על מכירות שיא ב-2014, עם צמיחה שנתית של 64%. בהמשך הודיעה שתחל בייצור חיישני אינפרא-אדום לאינטל, במסגרת חוזה המוערך בכ-180 מיליון דולר לארבע שנים.
"המהפך של טאואר מעניין", אומר שבח, שמתמחה בייעוץ כלכלי לחברות טכנולוגיה. "ב-2005 הכנסותיה היו כ-100 מיליון דולר, וב-2014 - כ-830 מיליון דולר. ישנם לקוחות פוטנציאליים שלא עובדים עם חברות קטנות ולכן הצמיחה אף מזינה את עצמה.
"עם זאת, במהלך השנים צברה טאואר הפסדים של כ-1.4 מיליארד דולר. מה שעזר לחברה לשרוד הייתה, בין היתר, אסטרטגיית צמיחה מוצלחת, לצד מאות רבות של מיליוני שקלים שהתקבלו מהלוואות ומענקים ממשלתיים ותמיכת משפחת עופר".
לדבריו, "היום, טאואר נחשבת למספר 1 בעולם בתחום ה-specialty foundry (כלומר, הם נוקטים אסטרטגיה של התמקדות בנישות), תחום שבו יש פחות השקעות הוניות, מחירים טובים יותר וקשר עמוק יותר עם הלקוח".
נקודה נוספת שיש לשים אליה לב היא שהרבעון הראשון הושפע מפרסום הדוחות הכספיים ל-2014, ולדברי כלכלני פרומתאוס, מרבית ההשפעה הפרטנית של החברות הייתה חיובית. במילים אחרות, על אף תוצאות פחות טובות שהציגו חלק מהחברות, התשואות נותרו חיוביות, דבר שייתכן שמצביע על מקום לאופטימיות לגבי מצב המשק בכללותו.
נוסף על כך, יש לציין את השפעת הריבית הנמוכה בישראל ובארה"ב, שלפי הערכות צפויה להמשיך ולתדלק את השווקים, כך שיהיה מעניין להמשיך ולראות כיצד הדבר ישפיע על החברות הישראליות הפועלות ברחבי העולם.
מתודולוגיה
ניירות ערך הנסחרים בבורסות שונות בעולם נכללים לעיתים רבות במדדים המשקפים את רמת המחירים הממוצעת של הניירות המשתייכים אליהם. מדדים מרכזים עניין רב מצד משקיעים, מהווים בנצ'מארק לביצוע השקעות ומשמשים בסיס למעקב על-ידי תעודות סל וקרנות מחקות. העניין הרב, והעובדה שהמדדים השונים משמשים כלי חשוב למשקיעים, הם שעומדים מאחורי מדד גלובס ופרומתאוס ייעוץ כלכלי לחברות טכנולוגיה ישראליות הנסחרות בארה"ב.
המדד, שהורכב על-ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו-יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015, ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו.במסגרת כללי המדד, הוחלט כי משקל כל חברה ייקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד, בדומה למקובל במדד ת"א 100. משקלי החברות יעודכנו ב-1 בכל חודש. במועד העדכון, תיגרענה מהמדד חברות שאינן עומדות בתנאי הסף ומניות שנמחקו ממסחר, ותתווספנה חברות העומדות בתנאי הסף.
אחת לרבעון יבוצע עדכון לכמות המניות הצפה, והוא ישקף הן את השינוי בכמות המניות המוחזקת בידי הציבור והן את ההשפעה שחלה על כמות המניות בעקבות הנפקות משניות והצעות מכר. יש לציין שהשפעות על מחיר המניה כתוצאה מהנפקת זכויות או הנפקה משנית מתואמות בהתאם למדיניות הנהוגה בזירת המסחר של כל מניה.
ב-1 בינואר 2015 נקבעו המשקלים של חברות המדד, בהתאם לשווי השוק של החברות באותו יום. נציין כי שווי השוק מורכב מהכמות הצפה של המניות כפול מחיר עסקה אחרונה שנצפתה עד ליום זה.
* פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות
