גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הריבית בעולם החדש

איך להתמודד עם ריבית שלילית, ואיפה לשים את הכסף?

קרנות / צילום: טינקסטוק
קרנות / צילום: טינקסטוק

הקונספט של ריבית ריאלית שלילית זר לרובנו, אולי אפילו לכולנו. הכלכלה נעה סביב ההסכם שכסף שווה כסף. אם אני אפקיד 100 שקלים בבנק, או אתן אותם לממשלה או לחברה עסקית, משמע בעצם שאני מלווה אותם או מוכרת אותם תמורת החזר כספי מובטח. ככל שהסיכון גדול יותר אסכים להיפרד מכספי רק תמורת סיכוי להחזר גדול יותר.

כשהריבית שאנו מקבלים היא אפס או שלילית, המשמעות היא שמחיר הכסף הוא אפס או שלילי. דהיינו, הבנק, הממשלה, או חברה עסקית בעצם גובים ממני כסף תמורת השימוש בכספי, במקום לשלם עבור השימוש בו. תיאורטית, כשהריבית שלילית או אפסית עדיף לצרוך מאשר לחסוך, כי אם על כל שקל מושקע אנחנו נקבל פחות משקל בסוף התקופה אז עדיף היום לקנות יותר דברים ולחזור להשקיע כשהריבית תחזור לעלות.

הלוואי וזה היה קורה, כי אין מנוף חזק יותר לכלכלה מכך שאנשים קונים יותר. אבל כדרכן של תיאוריות, הן מאוד הגיוניות על הנייר אבל לא תמיד פועלות בשטח. אם בוחנים את התנהגותו של הצרכן האמריקאי בחודשים האחרונים מגלים שעל אף שהכנסתו הפנויה עלתה דרמטית סביב הירידה במחירי הנפט, הוא צורך דווקא פחות. ועל אף שהריבית בארה"ב אפסית, הוא חוסך יותר.

אנחנו חיים בעולם חדש

ב"עולם הישן", זה שהיה קיים לפני שהריבית ירדה לאפס, היינו שמחים אם אנשים היו חוסכים יותר. למעשה, אחת הבעיות הקשות של העולם הישן היתה שאנשים צרכו מעבר ליכולתם ובקושי חסכו, וזאת על אף שהריבית היתה מפתה והכסף לא היה זול. בעולם הישן, השקעה בנדל"ן היתה מיתרגמת לגידול בענף הבניה. בעולם החדש, השקעה בנדל"ן מיתרגמת לגידול בבועת הנדל"ן. בעולם הישן, השקעה במניות ובאג"ח היתה מיתרגמת לכסף זמין עבור החברות להשקעות, לפיתוח והגדלת הפעילות העסקית. היום, החברות הגדולות יושבות על הררי מזומנים שבמקרה הטוב משמשים כרית ביטחון בבנק, ובמקרה הפחות טוב משמשים לרכישה עצמית של מניות. תיאורטית, עם 200 מיליארד דולר בקופה חברת אפל היתה יכולה לממן במשך שנתיים את התקציב השוטף של מדינת ישראל, אבל היא מעדיפה לשמור אותם לעצמה שיעלו אבק וירטואלי וישחקו לאיטם על המדפים הוירטואלים של מחשבי הבנק.

החדשות הטובות הן שיש לא מעט חברות גדולות, קטנות ובינוניות שתחום פעילותן ממשיך לצמוח. אפילו אפל, על אף שהיא פועלת במישור מסוים כבנק מרכזי המוציא כסף מהמחזור, ממשיכה להגדיל את מכירותיה ואת רווחיה רבעון אחרי רבעון. עוד חדשות טובות הן שקברניטי הכלכלה הם מהכלכלנים הטובים בעולם. הם ערים לסכנה ונמצאים בתהליך מתמשך של בחינת אלטרנטיבות איך לא לשקוע לתסריט של יפן, כלומר, לשקוע למיתון של עשרות שנים.

בשורה התחתונה

אין ספק שאנחנו חיים בתקופה מורכבת והמשימה העומדת בפני קברניטי הכלכלה איננה פשוטה. אבל, בכסף הפרטי שלנו המסלול הכי בטוח הוא לדבוק בחוקי הכלכלה הבסיסיים, קרי להימנע מבועות, להתרחק מנכסים המתומחרים מאוד ביוקר, ולהגדיל פיזור. פיזור עדיין נותן את ההגנה הטובה ביותר בפני השינויים העשויים לחול בכל רגע בסביבת ההשקעה. החדשות הטובות באמת הן שהטכנולוגיה פותחת הזדמנויות בפני חברות קטנות ובינוניות שלא היו להן בעבר ושהשיפור הדרמטי במקורות המידע הגלובליים והפתיחות של השווקים הגלובליים מאפשרים רמות פיזור שלא ניתן היה אפילו לחלום עליהם בעבר.

הכותבת היא יו"ר IBI ניהול תיקים

עוד כתבות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור