דרור קרן / צילום: כפיר זיו
בוקר ה-18 במארס העלה את רף הפסימיות בעמוד הפייסבוק של השחקן דרור קרן. "בוקר טוב ישראל. תנו כפיים לשרה ולביבי, העולים לרחבה לריקוד הניצחון. טנגו צפרדעים", הוא העלה סטטוס עדכני, ופרס את משל הצפרדע שמתבשלת לאט במים המחוממים באופן הדרגתי. אם תוכנס הצפרדע למים רותחים היא תנסה לקפוץ החוצה ולהימלט, אבל אם היא תוכנס למים קרירים שיחוממו באופן הדרגתי, היא לא תבחין בסכנה, תתרגל לעלייה האיטית בטמפרטורה, לא תנסה להימלט ובסופו של דבר תתבשל למוות. "
זה הדבר הראשון שעלה לי בראש הבוקר", כתב קרן, "בהקשר של החלק בעם שלי, ששלשל אתמול שוב ביבי/ליכוד בקלפי".
כמה שעות לאחר מכן, קרן, אולי מאושש קלות מרכבת ההרים של המדגמים ותוצאות האמת, כבר העלה סטטוס נוסף ובו הוא מבקש לצנן את "כל השמאלנים עם 'ההלכה המדינה' - חלאס עם זה. המדינה לא הלכה לשום מקום, היא נשארה בדיוק איפה שהיא הייתה. תרגיעו. היא לא זזה מילימטר".
"תשמע", הוא נאנח כשאנחנו נפגשים יום לאחר מכן בבית קפה הסמוך לכיכר המדינה בתל אביב, "אני זוכר חיים אחרים פה. אני זוכר ארץ אחרת במובן הפשוט והיומיומי של יחס בין בני אדם, של השייכות שלי למקום הזה. שלום (חנוך) הוציא עכשיו שיר חדש ("אנשים"), ש'אף אחד לא שומע אף אחד ומה יש לדבר'. רוקנרול עצבני כזה. ונכון, אנחנו חיים בזמן כזה, שאולי תוצאות הבחירות מעבר לכול משקפות קודם כל את זה. אני מגדיר את עצמי קודם כל על-ידי זה שאני שם זין עליך. לא באיזה אידיאה אני ובמה אני מאמין, ולמה אני שואף ומה אני מקדם, לי, לילדים שלי, לחיים פה. קודם כל נדפוק אותך. קודם כל נגד, אין בעד, והמידור הזה אוכל בנו כל חלקה טובה".