גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירון לונדון: "אבסורד לתת ללוסי אהריש להדליק משואה"

העיתונאי ואיש הטלוויזיה הוותיק ירון לונדון מבכה את שפת הדיבור העכשווית, מתייחס להתקפה על יאיר גרבוז ומברך על כך שלא "התקלקל" במרוצת השנים ■ ראיון לרגל צאת ספרו האוטוביוגרפי, "לו הייתי פיראט"

ירון לונדון / צילום: איל יצהר
ירון לונדון / צילום: איל יצהר

את ספר האוטוביוגרפיה שלו, "לו הייתי פיראט", שיצא לא מכבר בהוצאת "כתר", בחר העיתונאי ומגיש הטלוויזיה הוותיק ירון לונדון לפתוח דווקא בציטוט: "השתניתי, ועודני כשהייתי", המופיע על מצבתו של המתמטיקאי השוויצי ז'אק ברנולי. לתוהים שבין הקוראים: אין זו סתירה פנימית, כי אם דגש מסכם של אדם הרוצה לומר - לא התקלקלתי.

"המשפט מאוד מצא חן בעיניי", מספר לונדון בראיון מיוחד ל"גלובס". "משמעות המשפט היא שהיסודות הקדומים באישיותו של אדם לא נפרצים. ביסודו של דבר אתה נשאר במידה רבה מי שהיית. אנחנו רואים את זה תמיד בדיעבד, כשאתה פוגש את בני המחזור שלך - אם אתה עושה את השטות הזו והולך לפגישות מחזור, אתה רואה שיש מעט מאוד הפתעות. אדם מתגבש עד גיל הנעורים, יסודות אישיותו נוצקים כבר אז. וזה נכון גם לגביי - כשאני מנסה לשפוט את עצמי היום, אני רואה שהתכונות שהיו, נותרו".

- אילו תכונות?

"תכונות האופי שמאפשרות לך לצלוח את המסלול המטורף הזה של החיים בלי להיפגע יתר על המידה".

- זה תלוי גם בסביבה.

"בוודאי, אבל גם זה נקבע לעתים קרובות מלכתחילה. והספר מדבר על זה לא מעט. על טוב מזלי".

- הספר שכתבת הוא חושפני במידה רבה. מה חשבו עליו הקרובים אליך?

"חשבו טובות. כמובן ששיפוטם של ילדיי היה החשוב לי ביותר, והם מצאו שזה ספר טוב. ולמיטב ידיעתי, אני מניח שהם היו גלויי-לב איתי. הם לא מצאו בו יסוד פוגעני, אבל אני כמובן נזהרתי בזה. מיעטתי לכתוב על משפחתי".

בספרו, לונדון מהרהר מחדש בקריירה שלו - הרהור שמלווה אותו, מסתבר, לכל אורכה. "מבוכת השפע", הוא מכנה זאת.

לונדון: "חוננתי בשפע מופרז של כישרונות בינוניים. אין לי כישרון גדול אחד. אני לא סופר גדול, לא צייר גדול, למרות שעסקתי ברישום ובגרפיקה. אני לא משורר גדול, למרות שכתבתי פזמונים. אני לא שחקן גדול, אף ששיחקתי בסרטים. אני הרבה דברים לא. מה שאני כן, אני מאוד מאוד פורה. עשיתי המון דברים. לומר שמשהו מהדברים שעשיתי חקק את רישומו עמוק בתרבות הישראלית? בכנות, אני לא חושב".

- זה מצער אותך?

"כבר לא. כולם מוכרחים להיות חשובים? בגלל גילי ובגלל העובדה שאני כל-כך הרבה שנים בעין הציבורית, אני אדם מפורסם יחסית. אבל לא משום איכויות יוצאות דופן אני שם. אני לא מחשיב את עצמי. אני אומר את זה בכנות, לא מתוך צניעות מעושה. אני חושב שכתבתי אוטוביוגרפיה יפה. להגיד שלא נכתבו טובות ממנה ושהיא פורצת דרך? היא לא. יש עיתונאים רבים שהשפיעו יותר ממני. אני לא 'בעל נוסח' שיחקו אותו, שילכו בעקבותיו".

- זו תחרות שלא ניתן לנצח בה. אין נחמה בעצם הוספת צבע ייחודי לעולם התקשורת?

"יכול להיות, אבל זה לא לי להעריך".

- אם היית כיום עיתונאי צעיר, איך היית משרטט את דרכך?

"תראה, קריירה בתקשורת עשויה להיות מסעירה, מגוונת, ארוכה, והיא עשויה להיות משעממת, מוגבלת, זה תלוי הרבה במזל, בהזדמנויות, בתעוזה. במחירים שאדם מוכן לשלם. בחריצות ובכישרון. אני לא חושב שהדרכים חסומות בפני עיתונאי מוכשר בעל רצון עז, חוצפה, חוש צדק מפותח, נכונות להרפתקאות, סקרנות וחקרנות. אלה תכונות של עיתונאי טוב. ואתה יכול להישאר באבן המדמנה.

"ראיתי בחיי הלא קצרים - 55 שנה בתקשורת - תמורות עצומות בטכנולוגיה, שהשפיעו השפעה מכרעת על אופייה של התקשורת. אני אגע רק בתמורות של השנים האחרונות - העיתונות המקוונת. זו עיתונות אחרת לגמרי. היא מותירה לכותב חופש שאין בעיתונות המאורגנת. יש כמה בלוגרים שיש להם השפעה גדולה יותר מהשפעתם של העיתונאים המובחרים ביותר בעיתונות הממוסדת. וכמובן לא רק כאן, גם בארה"ב. יש עיתונאים רבים שפועלים בשתי הזירות, כמו רביב דרוקר. הוא דוגמה לעיתונאי שיש בו כל התכונות המעולות האלה שמניתי מקודם באיש תקשורת מוכשר.

"עיתונות זה עולם מאוד עשיר. יש לו שם גנרי - 'תקשורת'. אבל האמת היא שהתחום הוא כל-כך רחב. זה משתרע ממדור הרכילות בעיתון ועד לפובליציסטיקה כבדה. אז תלוי באיזה מדור מדובר, באיזה עיתון מדובר, במעמדו של הכתב, באישיותו של העורך וכמובן באישיותו של המו"ל ואינטרסיו. ההכללה לא עושה טוב למקצוע שלנו".

- אתה מרגיש כיום שיש לך עוד מה להוכיח? לאחרים, לעצמך?

"השאלה נשמעת בנאלית, אבל כשאני חושב עליה, היא שאלה טובה מאוד. אני בודק קודם את ההנחה המוקדמת שלך, אם אי-פעם ניסיתי להוכיח משהו. כנראה שכן, הרי אדם איננו חי בתוך בועה, אלא אם כן הוא פסיכופת. ויש מערכת יחסים בינו לבין הסביבה. הוא רוצה להרשים אותה, והוא מעוניין להפגין הישגים. אבל אם אני לא טועה בי, הצורך להוכיח או להגיע למשהו לא היה הלחן המרכזי של חיי. אף פעם לא היו לי מטרות רחוקות-טווח".

- כיום יש לך מטרת-על?

"לא. אני נאבק בחידלון כמו כולם. אני רוצה לעשות עוד משהו שיש לו משמעות בשבילי, לעבוד עד כלות כוחי, לא להיכנע בפני פגעי הגיל, אבל אין לי מטרה להוכיח משהו".

- אתה עוד כותב שירים?

"בתקופה מסוימת הייתי די פורה בכתיבת פזמונים, ואפילו התפרנסתי מזה. במשך השנים נעלמה הדרישה לשורותיי. והסיבה היא שינוי סגנון הזמר הפופולרי".

- כמי שחרש בשדות התרבות בארץ ולא רק צפה מהצד, איך אתה מסביר את השינוי הזה?

"זה שינוי שהחל משנות ה-70. כתוצאה מהתפתחויות באירופה ובארה"ב, עלה עידן האמן היוצר. רוב הזמרים הבולטים בארץ כותבים לעצמם. מלחינים לעצמם, לעתים מפיקים לעצמם. הם הרבה יותר אוטונומיים, פחות נזקקים לאנשים מיומני לשון כמוני. וגם הטקסטים נדמה לי הפכו למתוחכמים פחות. גם נגמר עידן הלהקות הצבאיות, שאני הייתי ספק של פזמונים לאחדות מהן.

"לכן חל מיעוט בדרישה לכותבי תמלילים. אתה לא זקוק יותר לחיים חפרים, ליהורם טהר-לבים, לדן אלמגורים, לאהוד מנורים או לירון לונדונים. או לרחל שפירא כזאת נפלאה. פרט ליוסי גיספן, אין כיום תמלילן אחד שמתפרנס מיצירותיו".

- יש לציין שאתה לא אומר את זה בסרקזם.

"אני לא מזלזל ביוסי. הוא חבר שלי, אני מאוד אוהב אותו. הוא איש רב-קסם, ויש לו כישרון מופלא לכתוב למענן של בנות 12. זו לא הגדרה שלי, זו הגדרה שלו. באחת הסדרות שעשיתי, 'לונדון פינת בן-יהודה', יש פרק שעוסק בשאלה האם השפה העברית מוכשרת לאהבה. ואז אני הולך אליו ומדבר איתו על זה, ובמקרה לגמרי נכנס לשם אייל גולן. אז קראתי להם שיר חדש שכתבתי שרציתי שגיספן יבחן אותו. שיר שעוסק במירמה בחיי נישואים. אייל גולן אמר - 'אני שר באירועים, חתונות. אני שר לאנשים שמחים. אם אשמיע את השיר הזה, למרות שכתב אותו ירון לונדון, יחכו לי למטה שני רעולים'. גילוי-הלב הזה היה נהדר. זה בדיוק מה שהם עושים, ואני מכבד את זה, והם אנשי מקצוע מעולים.

"יוסי לא לוקח את עצמו ברצינות מופרזת. הוא מתפרנס מהכישרון המיוחד שיש לו למצוא משפטים כמו 'אתה תותח'. הוא תופס מהי הלשון המדוברת, מהו הצליל הנכון של המילה. יש לו כישרון לזה".

- חלק מהשירים שלך שילבו בין שפה גבוהה לבין עממית. "שיר הטלפון", למשל, או "לורליי" (עם המשפט "לא בא לך עליי"). השפה כיום בשירים ובספרים היא שפת דיבור. כאיש של מילים, עד כמה הדבר מפריע לך?

"בכל שפה יש הבדל בין השפה הספרותית לשפה המדוברת, ויש כמובן זליגה מכאן ולכאן. נכון שהשפה מושפעת יותר משפת הדיבור, המרחק הזה היטשטש. וזה נכון גם לגבי שירה ופזמון.זה מהלך תרבותי שקשור אולי לדמוקרטיזציה של התרבות, וגם למגמה הזו של טשטוש הגבולות בין גבוה לנמוך.

"מה שמפריע לי זה דלות השפה, לא שינוי השפה. השפה המדוברת ההמונית, העכשווית, היא מאוד מוגבלת מבחינה מילונית, מבחינת עושרה. ובשפה מוגבלת ניתן לבטא רעיונות מוגבלים. זה מה שמפריע לי. את מקום המילים ממירות חזרות, מילים שאני קורא להן מילות מפלט - 'מדהים', 'כאילו'. אי-אפשר שכל חוויה נעימה תקבל את הציון 'מדהים'. ההדהמה איננה הרגש המרכזי שלה. אי-אפשר שאנשים כל הזמן יידהמו. ואי-אפשר שאנשים יגיבו על כל תקרית באמירה - 'הייתה לי טראומה'. זה שהתבשיל לא הצליח זה לא טראומטי. גם אם העוזרת לא הגיעה - זה לא טראומה".

"איפה האישה?"

"18 שנה עבדתי ב'ידיעות אחרונות' ולא חשתי שם כבביתי", כותב לונדון בספרו. בערוץ 10, לעומת זאת, הוא מרגיש בבית כבר 14 שנה, מאז עלתה לשידור תוכנית האקטואליה היומית "לונדון את קירשנבאום".

על המקום שתופסת התוכנית בקריירה שלו, אומר לונדון: "יש עובדה אחת נחרצת: מוטי ואני קשורים לתוכנית הזו יותר משהיינו קשורים לכל מיזם אחד שעשינו אי-פעם, מעצם העובדה שבמשך 14 שנה אנחנו הולכים כל יום באותה שעה למשרד שלנו. איזו חשיבות יש לזה? אני דווקא חושב שיש לה חשיבות גדולה יותר למסלול החיים המקצועיים של מוטי. כי עד לתוכנית הוא מיעט להופיע מול המצלמה. בדרך-כלל הוא היה מאחוריה, לא בחזית. היה מפיק, עורך, במאי, כתב, עורך. בשבילו זו תפנית גדולה, הוא מודה בזה. בשבילי פחות, אני יושב באולפנים עשרות שנים".

- עם יד על הלב, מה היית מרענן בתוכנית?

"נוסחה מנצחת לא משנים. אני חושב שגיבשנו נוסחה מתקבלת על הדעת. בלי שישכנעו אותי שזה עשוי להניב תוצאות מידיות, אני לא הייתי מעז להזיז בה אבן. אתה לא מזיז דברים שהולכים.

"ועדיין, לא תמיד התוכנית משביעה את רצוני. למשל, אני יודע שאין בה מספיק ייצוג לנשים, אין מספיק ייצוג למיעוטים, וזה מעצבן אותי. אבל קשה מאוד להתמודד עם המציאות - אנחנו לא מצליחים להביא לתוכנית שיעור מספיק גבוה של נשים וערבים, והאמן לי שאנחנו עושים מאמצים ניכרים. מדי יום אנחנו מנדנדים זה לזה 'איפה האישה', ולמה התוכנית היא שרק גברים מופיעים בה?".

- לוסי אהריש, לצורך העניין, לא הייתה שמחה להתארח אצלכם?

"לוסי היא אישה צעירה רבת-קסם. אני לא חושב שהיא הוגה חברתית עמוקה. כתופעה, כבת לשתי תרבויות, היא די מעניינת. יכול להיות שלא הייתי לוקח אותה להדליק משואה, זה קצת אבסורד".

- למה אבסורד?

"כי זה אומר משהו על הכוונה שמאחורי הזמנתה. מה אתם רוצים לומר בזה? שזו האופציה העדיפה לערבים ישראלים? מה היא מייצגת בדיוק? בחורה שכתוצאה מנסיבות חייה לא מתעבת יהודים אלא מתרועעת איתם? היא מייצגת בעיקר את עצמה ואת הביוגרפיה הפרטית שלה. אין לה הישגים מופלגים בתקשורת. העובדה שהוריה גידלו אותה, בגלל נסיבות חייהם, בבית-ספר יהודי, וזה שהיא שולטת בשתי השפות, לא הופכת אותה לבן אדם ראוי במיוחד, או לא ראוי. זו סתם ביוגרפיה מקרית של אדם אחד.

"יש לי המון חברים ערבים, המון. אחד מהם, חבר טוב שלי, מייצג הרבה יותר את הערבים, כי הוא נשאר הרבה יותר קשור לתרבות שלו. ויש המון המון כאלה. רופאים בבתי-חולים, סניטרים, אחיות, אחים, פועלים, יכלו לבטא את מה שלוסי אהריש מבטאת אפילו יתר טוב. זו בחירה שטחית. הכוונה שמאחורי זה מטופשת".

- הכוונה היא פוליטית. זה כמו שהבחירה במשורר ארז ביטון לפרס ישראל היא בחירה פוליטית.

"כשבוחרים סופר או משורר, ומוצאים שהוא מבטא משהו אחר וחדש ומרענן בתוך התרבות הישראלית, בתוך השירה הישראלית - אז ראוי לבחור בו. ארז ביטון מבטא משהו חשוב. עבורי, כקורא שירה מושבע, הוא גילה איזה עולם לשוני חדש".

- מעבר לפולקלור?

"לא, זה לא פולקלור אצלו, הוא משורר טוב. מגיע לו לזכות בפרס ישראל, לא בזכות מזרחיותו או מרוקאיותו או עוורונו, אלא בזכות איכות שירתו. ועל זה כמובן מצטבר הדבר הייצוגי. גם למה שארז מייצג ומבטא יש מקום במרקם התרבותי הישראלי, אבל זה רק תוספת".

- יאיר גרבוז, בנאום שנשא בעצרת השמאל לפני הבחירות, הצית את הלהבה העדתית. מה חשבת על דבריו?

"יכול להיות שבהקשר שבו הדברים נאמרו, הוא היה יכול לחסוך מהשמאל הישראלי את האמירה הזו. עובדה שהייתה לזה השפעה פוליטית מסוימת. אבל בעצם, כשאתה בודק את הטקסט שלו, מה הוא אמר? הוא אמר שיש מיעוט שעוסק בהשבעות ולחשים.

"כדאי לקרוא את המאמר של איליה לייבוביץ' ב'הארץ', שמדבר על השפעות שיש לאמונות האלה על התרבות ואפילו על הנהגת המדינה. לייבוביץ' מזכיר שם את יעקב פרי, שהיה שר המדע עד לא מכבר, על כך שכששאלו אותו על לימודי האבולוציה, הוא אמר שהוא בעד שילמדו בצד זה את הפירוש היהודי לתולדות האדם. אז כמובן, כששר המדע, ומי שעמד בראש ארגון הביון החשוב שלנו, לא מבין מהי תורת האבולוציה, זה מדכא. כשהוא מעמיד אותה לצד אמונות טפלות, זה מדכא. ואם גרבוז אומר שהוא מפחד מההתפתחות הזו, מתנפלים עליו.

"אנשים ראו בדבריו של גרבוז בוז לתרבות המזרחית. נניח. אבל אני לא חושב שגרבוז התכוון לזה. הוא התכוון לציין תופעה שקיימת בתוך התרבות הישראלית, אבל ברור היה שזה יעורר מיד זעם ועלבון. הרי איך אפשר לגנות השבעות ולחשים? איך אפשר באמת? במקרה של גרבוז זה לא תלוי בעדות, כי בקהילות החסידים האשכנזים אתה מוצא את אותם ההבלים. זה לאו דווקא מזרחים".

- חלק רחב בציבור המזרחי לא תפס את זה ככה. התחושות שהנאום יצר, בשילוב המסר של נתניהו על סכנת אחוז ההצבעה הגבוה של הערבים, ככל הנראה היטו את הכף בבחירות.

"אחת הבעיות כאן היא שכמו שאנשים בארץ לא מכירים את תרבותם של מיליון ורבע איש, שהם כ-20% מהאוכלוסייה, ועדיין חושבים שערביי ישראל הם פלאחים אומללים או מובילי גמלים - כך אנחנו לא מעריכים מספיק את עצמנו ואת העוצמה שלנו. אנחנו לא מבינים את הכוח של התרבות הישראלית, שהיא הרבה יותר חזקה ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.

"לישראל יש כוח עצום. אנחנו בנינו פה חברה חזקה. הפחד הזה של 'מה יקרה לנו אם נאבד את צורתנו המקורית' כבר מזמן לא רלוונטי לה. מה קרה? בוודאי שאנחנו נידונים לשנות את צורתנו. כמו השפה, חברה זה יצור דינמי. ואנחנו פוחדים מהערבים, כי אנחנו פוחדים שנשתנה".

ירון לונדון

גיל: 75.

מגורים: נולד בתל-אביב. מתגורר בתל-אביב עם בת זוגו מיכל. ללונדון 4 ילדים ו-8 נכדים.

הישגים בולטים: בשנות ה-20 לחייו החל לכתוב שירים עבור זמרים ולהקות צבאיות, ביניהם "ציף ציף מעל הרציף", "לו הייתי פיראט". החל משנות ה-70 הגיש מגוון רב של תוכניות בערוץ הראשון, ביניהן "טנדו", "עלי כותרת", "סופשבוע", "סוף ציטוט", "מצב-הרוח" ו"מסיבת גן". יצר סדרות תעודה בערוץ 2, בין הבולטות שבהן: "הפואטיקה של ההמונים", "השמן עם הסוני", "לונדון פינת בן יהודה". החל משנת 2000 מגיש בערוץ 10 בצוותא עם מוטי קירשנבאום את תוכנית האקטואליה היומית "לונדון את קירשנבאום". כותב טורי דעה ל"ידיעות אחרונות".

עוד משהו: ללונדון בן שנולד מחוץ לנישואיו עם נירה לונדון ז"ל. דמותו של ירון זהבי מחסמב"ה עוצבה בהשראתו.

עוד כתבות

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

איראן רוצה לרכוש מטוסי קרב, וישראל מבקשת מסין: "תרסני אותה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ישראל חוששת מזה שסין תמכור מטוסים מתקדמים לאיראן, מה עמד מאחורי החלטה של סין לא להתערב לטובת איראן בזמן המלחמה והעיתונאית הלבנונית שקוראת לנורמליזציה בין לבנון וישראל ● כותרות העיתונים בעולם

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבנקים רוצים לחלק יותר דיבידנד ושני בעלי שליטה ייהנו מכך במיוחד

עם עודפי הון של 27 מיליארד שקל, הבנקים מעוניינים שבנק ישראל יעלה את שיעור הדיבידנד המשולם לבעלי המניות מדי רבעון מ־40% ל־50% ● מהם הנימוקים בעד ונגד המהלך, מהי עמדת המפקח על הבנקים והאם ומתי הוא ייצא לפועל?

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

מימין: מנהיג סוריה אחמד א־שרע, יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ, בפגישה בריאד / צילום: ap

טורקיה מתחממת על הקווים: ההשלכות הכלכליות של הסכם בין סוריה וישראל

בזמן שנתניהו נוחת בוושינגטון, נרקם מאחורי הקלעים מהלך שעשוי לשנות את האזור: נורמליזציה היסטורית בין ישראל לסוריה, בתיווך טראמפ ● המהלך מבוסס על צורכי תשתיות האנרגיה הדחופים של דמשק, אבל תלוי גם בארדואן ● וגם לבנון ופירוז חיזבאללה על הפרק

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

הלחצים על הנגיד ובית ההשקעות שמעריך: "הריבית עשויה היום"

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית היום (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה היום עומדת על 65%

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה