דברים רבים משתבשים בארה"ב של ימינו. וושינגטון לא מתפקדת. וול סטריט אינו מסוגל להשתנות. רמת פני הים עולה. הכבישים מתפוררים. משקיעים זרים משתלטים על מלאי הקטשופ וגם על הגבינה המותכת ומוצרי מזון חיוניים אחרים, שבלעדיהם לא תצליח הרפובליקה להתקיים.
אז השבוע היה קל מאוד לשקוע בפסימיות השחורה ביותר, כשנודע לנו כי קומיקאי דרום-אפריקאי בלתי ידוע, ששמו טרוור נואה, וגילו 31, יחליף את ג'ון סטיוארט כמארח ה"דיילי שואו" בערוץ קומדי סנטרל.
המינוי בוצע שבוע לאחר הופעת הבכורה של השחקן הבריטי ג'יימס קורדן ב"לייט לייט שואו" של CBS, וזאת פחות משנה לאחר שג'ון אוליבר הבריטי זכה בתוכנית משלו ב-HBO. היה קשה לא להגיע למסקנה כי מלאי האנשים המצחיקים אזל בארה"ב, וכעת היא חייבת לייבא אותם עבור רשתות הטלוויזיה שלה.
אבל האמריקאים אינם צריכים לפחוד ממר נואה או מעמיתיו הקומיקאים הזרים. עלייתם אינה סימן לדעיכתה הלאומית של אמריקה, אלא הוכחה לניצחונה של העוצמה הרכה של אמריקה. הודות למדיה החברתית, לרשתות הטלוויזיה ולכוחן הנצחי של יצרניות החלומות ההוליוודיות המסורתיות, התפשט הסגנון הקומי האמריקאי ברחבי העולם במידה כזאת, שמפיקי הטלוויזיה שלנו יכולים למצוא אנשים מתאימים לפורמטי הבידור שלנו בכל קצות תבל.
מה שמצחיק בקומדיה האמריקאית הוא דמיונה הגובר לפעילויות עסקיות אחרות בעולם המקושר של ימינו. תעשיית הקומדיות האמריקאית הופכת לעולמית, ויש לה יכולת להשיג כוח עבודה, חומרים ותשומות אחרות מרחבי העולם. אף מדינת BRIC - ברזיל, רוסיה, הודו או סין - אינה מסוגלת לעשות זאת, ואני בספק אם הן יצליחו אי-פעם.
הייתי גם טוען כי ארה"ב עדיין נהנית מיתרון טבעי יחסי כשמדובר בייצור צחוקים. בכל רגע נתון בהיסטוריה שלנו היו מרבית האמריקאים שרויים במצב של בלבול, וניסו למצוא שמץ של היגיון בחייהם החדשים כחלוצים, מהגרים, עבדים, מהגרי עבודה או נוודים. הם הפכו לזרים בארץ מוזרה, וההומור הוא בן-בריתם הטבעי של אנשים שהופכים למיעוט כלשהו - אנשים שניצבים בחוץ ומסתכלים פנימה.
כדוגמה הייתי מצביע על היצירות הקומיות המגוונות להפליא של היהודים, המהווים רוב בישראל ומיעוט בארה"ב. אני לא מוצא הרבה יהודים ישראלים מצחיקים. בדומה לכל כת שלטת, הם שקועים ראשם ורובם בענייני המדינה, שהם עניינים רציניים עד מאוד. אבל היהודים האמריקאים עדיין מסוגלים להצחיק.
פינה לא צפויה בשרשרת האספקה
נואה, שהחל להשתתף ב"דיילי שואו" בסוף השנה שעברה, עונה על מיטב המסורת הקומית האמריקאית. הוא ממקום אחר בעולם, והוא גם שונה מהאחרים. הוא נולד ב-1984 לאם שחורה, בת לעם הקוסה (Xhosa) ולאב שוויצרי לבן, כשנישואים בין-גזעיים עדיין היו אסורים בדרום-אפריקה. לדבריו, הוא גדל בעולם שבו עצם קיומו היה בבחינת פשע.
מה שמייחד את נואה הוא שמוצאו מפינה כל-כך לא צפויה בשרשרת האספקה הקומית העולמית. בנערותו הייתה דרום-אפריקה בטלטלה בלתי פוסקת.
הייתה אפשרות שהצעירים הממורמרים של דרום-אפריקה יפתחו סלידה מתרבות הפופ האמריקאית, אבל זה לא קרה. במקום זאת קיבלנו תחליף הולם לסטיוארט בן ה-52, תוצר של ניו-ג'רזי.
כמעט מיד לאחר שזכה בג'וב החדש, הצליח נואה לעצבן את ידידיו במדיה החברתית, ומהסיבה הרגילה: הציוצים שלו.
אף אחד מהציוצים האלה לא הצחיק אותי (גם לא זה שבו לעג ל"פרגיות שמנות בכל מקום בעולם"), ויש מצב שנואה לא יצחיק אותי גם ב"דיילי שואו". אנחנו עוד נראה.
אבל אני כבר מוצא את עצמי מחייך למחשבה שבן התערובת הקוסאי-שווייצרי הזה מאפריקה יחליף את הבחור מג'רזי בפסגת הקומדיה הטלוויזיונית האמריקאית. זה יכול לקרות רק באמריקה, כמו שאומרים. רק באמריקה.