משתתפי הכנס להוצאת ספרים/ צילום: פלג אלקלעי
הירידה הגדולה בהוצאתם של ספרים החדשים, ובפרט של ספרי ביכורים, מאז נכנס לתוקפו "חוק הספרים" בפברואר 2014, מביאה כותבים רבים לחפש אפשרויות אחרות להוצאת ספריהם; אפשרויות שאינן אלה המסורתיות, כלומר באמצעות הוצאות הספרים הקיימות.
לאורך השנים אדם שהיה רוצה להוציא ספר, היה פונה להוצאות הספרים, ואלה היו בוחנות את כתב-היד. ברובם הגדול של המקרים התשובה הייתה שלילית, אבל הספרים שהתקבלו היו עוברים את כל התהליך הארוך של עריכה, הגהה, גרפיקה, הדפסה ושיווק, עד שהקוראים היו מקבלים את היצירה המוגמרת לידיהם בחנות הספרים.
"חוק הספרים", ועוד קודם לכן תקופת המבצעים הגדולים, הביאו את ההוצאות למשבר עמוק, שבו מעטות מהן - אם בכלל - מרוויחות. במצב הזה, וביתר שאת בשנה האחרונה, הן הפכו לסלקטיביות יותר בהוצאת ספרים חדשים, והרבה יותר מכך בספרי ביכורים.
ספריהם של סופרים חדשים, שלפי החוק נמכרים במחיר מלא, מוצאים מעט עניין אצל המבקרים בחנויות הספרים. אלה יסכימו אולי לשלם 75 שקל עבור הספר החדש של דויד גרוסמן או יובל נח הררי, אבל על ספרו של יוצר אלמוני?!. במציאות החדשה, רבות מההוצאות מסכימות אמנם להוציא ספר כזה, אבל בתנאי שבעיקר ההוצאות הכספיות של התהליך יישא הסופר עצמו.
במציאות המורכבת הזו רבים מחפשים את הנתיב החלופי להוצאת הספר - הוצאה עצמית. האם ניתן לעשות זאת בהצלחה? כנס שהתקיים באחרונה בתל-אביב ניסה לקדם אפשרות זו.
לפי מארגנת הכנס, רחלי לביא, המציאות קצת יותר מורכבת מהתפיסה שרק דרך ההוצאות אפשר להצליח: "מישהי סיפרה ששבועיים הספר שלה ישב בדוכנים ולא נמכר ואז הורד מהמדפים, והיא עוד הוציאה בהוצאה טובה. מצד שני, מירב עוז, תלמידה של אשכול נבו, רצתה להוציא בכנרת, ובישיבה האחרונה שם החליטו לא להוציא. היא בכתה ואז הוציאה בהוצאה קטנה, ובסוף מאוד שמחה על כך. היא יצרה באזז מטורף סביב זה. את העניינים שלך, אתה תקדם הכי טוב, לא ההוצאה. בדיעבד היא אומרת שזכתה בלוטו".
לביא עובדת כבר יותר מעשור בעריכת טקסטים מסוגים שונים - מספרי לימוד, עבודות אקדמיות ועד פרוזה. לשיטתה, בדרך להצלחתו של ספר, גם חנויות הרשתות אינן בהכרח המפתח לכסף: "הרווח שלהן נשאר הכי גדול. מהבחינה הזו 'חוק הספרים' דורש תיקון. שי סנדיק רצה למכור בחנויות הגדולות את הספר 'תבונה ורגישות' של ג'יין אוסטן, שהוא תרגם. הן הציעו 11 שקל כולל מע"מ, אבל ההדפסה לבדה עלתה 12 שקל מע"מ. במצב הזה הוא העדיף למכור באינטרנט".
מגמה צומחת
עוד לפני שיוצאים לכבוש את עולם הספרות, אנשים מרגישים צורך להתייעץ, לא להיות לבד בתהליך הזה. מהבחינה הזו לביא מרגישה שהכנס, שבו נכחו כ-120 משתתפים, הצליח.
"היו לי כמה מטרות בעניין", היא מספרת, "המרכזית היא למצוא מקום לאנשים כותבים להיפגש וללמוד אחד מהשני. לשבור את המשוואה שכתיבה שווה בדידות. נמשיך עוד מפגשים כאלה, כי מפגש חד-פעמי לא שווה כלום".
אבל השאלה הגדולה היא, כמובן, האם אפשר להצליח להוציא ספר טוב, להגיע איתו להרבה אנשים ולמכור אותו - לא במסלול המוכר של ההוצאות והרשתות.
לביא אומרת שיש עוד לאן להתקדם: "הצגנו אלטרנטיבות, אבל זה לא מוצה. למשל, מאירה ברנע, שהוציאה ספר לכנרת, וליאורה פרידן שהייתה מו"לית איגואנה, מקימות עכשיו גוף שילווה אנשים. בהוצאות הגדולות יש את כל הידע איך לעמד, לערוך, להגיה, להדפיס, ואחרי זה לדאוג שיידעו שהספר קיים. אבל יש יותר ויותר שעושים את זה לבד. זו מגמה שצומחת עכשיו".
מי שאמור היה לספק בכנס רעיונות ופתרונות בנושא הוא ד"ר יניב זייד, שהוציא בעצמו 5 ספרים. זייד מייעץ לסופרים ואנשי עסקים בכל תהליך הפקת הספר.
- הקושי הגדול הוא בשיווק. ברשתות צריך לשלם על מקום במדף. ובכלל, ההוצאות והרשתות הגדולות מתקשות למכור ספרי ביכורים. אז בלעדיהן אפשר?
"אני מאמין שהחנויות הן רק אפיק שיווק אחד. מי שמוציא ספר, מכיר רק את זה. חשוב שהספר יהיה שם, אבל למעט מקרים חריגים של בוננזה היסטרית, לא הייתי בונה על זה".
- איפה עוד אפשר למכור ולשווק?
"אני כבר 12 שנה בשוק הספרים והעסקים, ואני מוכר בכל דרך. בהרצאות נמכר הכי הרבה. זה קהל רלוונטי, שיכול לקנות במקום. מקום שני זה האינטרנט - סופר יכול למכור דרך האתר שלו, הבלוג או ברשתות החברתיות שלו, וגם דרך שיתוף-פעולה אתרים אחרים שמוכרים ספרים או בלוגרים. יש אתרים כמו סימניה, שמוכרים ספרים. יש כמובן גם את האתרים של סטימצקי וצומת, ואפשר שקולגות או לקוחות, אם אתה בעולם העסקים, ימליצו על הספר".
- למה שימליצו?
"האפשרות ראשונה - תמורת עמלות. אפשרות אחרת היא פרגון נטו מצד לקוחות טובים או חברים. אפשרות שלישית, אם זה מקדם אירוע מסוים, אז המארגנים יקדמו אותו.
"חשוב לזכור שכשאתה מוכר בעצמך, הרווח שלך פר-ספר הרבה יותר גדול. אני מלווה כעורך דין מוציאי ספרים, שעושים הסכמים, וגם בהסכם הכי טוב אני מרוויח כמה שקלים.
"אפשר גם לתרגם בדיגיטל ולמכור בחו"ל, אפילו בעברית, כי יש הרבה ישראלים בחו"ל. אפשר לדאוג שאנשים ידברו יותר על הספר, שיהיה יותר באזז. לדוגמה, לכתוב פוסטים על הספר ולחבר לאירועים אקטואליים, כי על אקטואליה מדברים ממילא".
לגדול עם הספר
הכנס עצמו, כצפוי, התאפיין בביטויין של שתי גישות. זייד מספר על כך, מבלי להסתיר מהי עמדתו מביניהן: "היו שם שתי אסכולות - ההשקפה האופטימית, כמו שלי, ששוק הספרים עדיין חי וקיים, ואנשים תמיד ירצו ספרים; או להתבכיין שהענף בגסיסה, ושההוצאות 'מזמברות' את הסופרים, וש'חוק הספרים' הרג את כולם. אבל זה לא נכון. גם לפני עשור אמרו שאין סיכוי להרוויח מספרים, ושההוצאות 'מזמברות', ושהשוק גוסס.
"צוואר הבקבוק הוא בשיווק. הרבה סופרים לא מצליחים, לא כי הספר גרוע, אלא כי הם לא רואים את עצמם אנשי שיווק. לא עושים פולוו-אפ אחרי ששלחו לכתבים את הספר; הם לא מתקשרים או שולחים מייל, לראות שקראו. או מרצים מול קהל ולא אומרים 'בואו לקנות את הספרים שלי', כי מתביישים. כך לא ממקסמים את הפוטנציאל.
"סופר שעובד נכון שיווקית גדל עם הספר, והספר גדל איתו. הפעילות שלו גם תביא לכך שיותר אנשים יקנו בחנויות. אמילי עמרוסי נשאלה בכנס על שיווק הספר. היא אמרה שמכרה עשרות אלפי עותקים. איך? היא כיתתה רגליים, דיברה בכל מקום, ובשבוע הספר הייתה שם כל הזמן. אף אחד לא ידחף את הספר שלך כמוך".
- גם בפרוזה זה עובד?
"בהחלט. יש לי גם לקוחות וקולגות כאלה. הכול פונקציה של כמה אתה דוחף את הספר ומשווק אותו לאורך זמן. עד כמה אתה מוכן להיות גם איש מכירות ושיווק".
לעולם אל תצעדו ממש לבד
מי שחושב שיוכל לדלג מעל "שרשרת המזון" של הפקת הספר ולעשות הכול לבד ללא עזרה, מוטב שילמד מניסיונה של רוני גלבפיש.
גלבפיש הוציאה את ספרה הראשון, "סיפור קצר ומלוכלך", ב-2010 בהוצאת כנרת. כשביקשה להוציא את ספרה החדש, "אגם הצללים" (ייצא בעוד כחודש), היא החליטה לעשות זאת לבד. למרות ניסיון של שנים בעבודה בהוצאות ספרים, היא מודה שעשתה טעויות לאורך התהליך.
"כשהחלטתי לעשות זאת, הבנתי שהניסיון יעמוד לרשותי ויסייע לי. אבל מהר מאוד התברר שאני גם עושה טעויות. חושבים שאפשר לחפף - אם צריך עריכה, אפשר לקחת איזה סטודנט מבית ברל; עיצוב כריכה - למה להוציא על זה עוד 1,000 שקל, ולמה לא לעשות את הדפוס אצל הדודה?
"שאלו אותי גם 'למה צריך הגהות? הרי כבר עשינו עריכה'. אבל כתב-יד עובד לפחות 7 עיניים רק על הכתיבה. איך עושים גב לספר? עשיתי עשרות כאלה במודן, אז ידעתי איך לעשות, ויש כאלה שלא מבינים את החשיבות שלו.
"ספר שיוצא חובבני מאוד מרגיז קוראים מסוימים, גם אם אינם אנשי מקצוע. הם אולי לא יידעו להסביר למה, אבל זה יעצבן אותם. צריך לראות איך אפשר לחסוך מבלי לפגוע באיכות הספר. זו אמנות. כרגע אני עושה מעט פשרות".
- אילו טעויות היו לך?
"עשיתי 'מימון המון' מוקדם מדי. מכרתי 400 עותקים של הספר בהדסטארט. המימון הצליח והיה כיף. אם הייתי מצהירה מראש שזה ייקח עוד שנתיים, מילא, אבל אמרתי שזה כמעט גמור. זו טעות. כוונותיי היו טובות, אבל יצא לא טוב. דבר ראשון שאני אומרת לאנשים: תגמור את הפרויקט ואז תלך למימון. את הספר ממילא תוציא, כי אנחנו חמורים, ונרצה בכל מקרה להוציא.
"צריך גם הרבה תחקיר. להוציא לבד זה תהליך הפקה גדול, תובעני מאוד. אני ממליצה בחום למי שלא נהנה מהפקה, שייעזר בהוצאות קטנות שנותנות שירותים - מוציאות ספרים תמורת תשלום. הן נותנות לפעמים שירותים מצוינים.
"טעות נוספת היא שחושבים שלא צריך יחסי ציבור. כאלה שחושבים שיעשו באזז באינטרנט באמצעות החברים. תמיד מביאים את הדוגמה של אילן הייטנר, שמכר ברחוב את הספר שלו, אבל הוא איש מכירות מטורף. כמה כאלה יש? לכן, תיעזר באיש יחסי ציבור טוב ותיעזר במפיצים. אחרת סיכוי סביר שהספר יחזור למחסן במהרה. הטעות הכי גדולה היא שחושבים שזה קל".
כך תקדם את הספר שלך
1. אל תסמכו על ההוצאה או החנות: אתם המשווקים של הספר.
2. בהרצאות שתעבירו תוכלו למכור הכי טוב.
3. בהרצאות דאגו שיהיה דוכן למכירת הספר, ואל תתביישו לציין את קיומו.
4. שלחתם את הספר לעיתונאי/מבקר/בלוגר? התקשרו לראות אם קרא ומה דעתו עליו.
5. מכרו את הספר דרך האתר/בלוג שלכם.
6. אפשר לקדם את הספר דרך פייסבוק - פנו לקבוצות שהעניין שלהן קשור בספר שלכם.
7. צרו שיתופי-פעולה עם אתרים למכירת ספרים, דוגמת "סימניה".
8. מכרו אותו בחו"ל בגרסת דיגיטל, גם מבלי לתרגם - יש הרבה קוראי עברית גם שם.
9. נסו לגייס כסף לתהליך דרך מימון המון, כמו הדסטארט.