גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דורי תובעת את חג'ג' ב-65 מיליון שקל: "מתנערת מתשלום"

דורי בנייה בנתה עבור קבוצת הרכישה מגדל משרדים בבני-ברק, וכעת היא תובעת את מארגני הקבוצה בטענה לאי-תשלום ■ חג'ג': "מדובר בשיטה חדשה של דורי כדי להימנע מתשלום פיצוי בגין איחור"

עידו חג'ג' / צילום: תמר מצפי
עידו חג'ג' / צילום: תמר מצפי

חברת דורי בנייה הגישה לאחרונה תביעה כספית בסך 65 מיליון שקל לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נגד בעלי קבוצת חג'ג', עידו חג'ג', ונגד חברי נציגות ועד קבוצת הרכישה שהתאגדה להקמת מגדל משרדים ברחוב בר-כוכבא 4 באזור התעסוקה החדש של בני-ברק.

מהתביעה עולה כי בחודש יולי 2010 נבחרה דורי בנייה על-ידי הקבוצה לשמש כקבלן מבצע לבניית מגדל המשרדים. את המגדל התחייבה דורי למסור בתוך 26 חודשים מיום תחילת העבודות, בתנאי שהקבוצה תעמוד בהתחייבותה להנפיק את אישורי הבנייה המתאימים בזמן.

על-פי ההסכם, הפרויקט אמור היה לכלול 15 קומות משרדים מעל קומת קרקע מסחרית, ו-4 קומות חניון ומרתפים. בנוסף התחייבה דורי גם לבצע את הפיתוח הסביבתי של המגדל, ואת שטחי המשרדים לבנות ברמת מעטפת בלבד.

התמורה המוסכמת בגין בניית הפרויקט עמדה על 70.5 מיליון שקל, ובמקרה שיהיו עבודות נוספות שאינן מופיעות בהסכם, תשולם תמורה נוספת בגינם.

צו התחלת עבודות ניתן באוקטובר 2010, ועל כן בנייתו אמורה הייתה להסתיים בינואר 2013. בפועל הושלמה הקמת הבניין רק באוקטובר 2014 - באיחור של 20 חודשים, וזאת לטענת דורי בשל שינויים רבים ומהותיים בתוכנית שביצעה הקבוצה.

לטענת דורי, הקבוצה השתהתה במסירת תוכניות הביצוע לדורי, שבלעדיהן לא יכלה להמשיך בבנייה. עוד היא טוענת כי לולא המאמצים הרבים שהשקיעה, הפרויקט היה מתעכב ב-27 חודשים, והיא זו שצימצמה את הנזק.

למרות שהשלימה את בניית המגדל, דורי טוענת כי הקבוצה מסרבת לשלם לה את המגיע לה על-פי ההסכם, וזאת למרות שנאלצה להתמודד עם שינויים רבים ומשמעותיים שערכה הקבוצה בפרויקט כגון הוספת שתי קומות לבניין, ושהביאו לעיכובים מהותיים בביצוע הפרויקט.

דורי הגדירה את התנהלות הקבוצה כ"רשלנית", מאחר והגישה לדורי את תוכניות העבודה וההיתרים לשינויים באיחור רב. לטענתה, פעם אחר פעם היה עליה לעצור את עבודות הבנייה, בשל שינויים תכנוניים שביצעה הקבוצה תוך כדי בנייה.

לטענת דורי, בעוד קבוצה התחייבה להמציא לה את התוכניות וההיתרים לא יאוחר שבועיים לפני מועד תחילת העבודות - בפועל חלק מהתוכניות הומצאו לדורי חודשים רבים לאחר שהפרויקט אמור היה להסתיים, לרבות התוכניות להוספת שתי הקומות בבניין שהוגשה רק במארס 2013, כלומר 3 חודשים אחרי שבניית המגדל אמורה הייתה להסתיים. כתוצאה מכך נאלצה דורי להפסיק את עבודות השלד בקומה 14 ולהמתין במשך חודשיים עד שהומצאו לה התוכניות החדשות.

עוד מפרטת דורי כי נאלצה להקים מנוף נוסף מזה שנקבע על-פי הזמנת העבודה המקורית, שטחי מרתפי החניה הוגדלו, ואף נרשמה תוספת של 59% בכמויות הברזל לזיון הבטון מאלה שהוגדרו בכתב הכמויות המקורי, כאשר על תוספת זו, שעלותה 8 מיליון שקל, סירבה הקבוצה לשלם.

דורי טוענת כי נאלצה לבצע הרבה מעבר עבודה המקורית שנקבעה בהסכם בין הצדדים, כתוצאה מהשינויים והעיכובים שנגרמו בשל התנהלות הקבוצה, מה שאילץ אותה להרחיב את היקף העבודות ולשאת בעלויות כבירות, כגון החזקת עובדים וכלים בפרויקט זה, בזמן שהיו אמורים לשמש לפרויקטים אחרים.

למרות זאת, טוענת דורי, הקבוצה לא רק שלא שילמה לה בעד העבודות המגיעות לה על-פי ההסכם, אלא גם לא עבור העבודות הנוספות שביצעה, וזאת למרות שבהסכם נקבעה נוסחה מפורשת לתשלום בגין תוספת עבודות. "כך נוצר מצב אבסורדי שבו התובעת מימנה מכיסה את איחוריהם של הנתבעים, שנגרמו בעטיים בלבד".

דורי טוענת בכתב התביעה כי הקבוצה הפרה את התחייבויותיה כלפיה לכל אורך הפרויקט והתנהלה באופן "מזלזל שאין דומה לו" כלפיה. עוד עולה מהתביעה כי בשל השינויים הרבים שביקשו הנתבעים לבצע בפרויקט מצד אחד ובשל העובדה כי לא שילמו לדורי בגין העבודות, ניסו הצדדים להגיע להסכמות וחתמו על תוספת להסכם ביניהן בפברואר 2014 והתחייבו ליישב את המחלוקות הכספיות ביניהם באמצעות מגשר הנדסי מקצועי. אלא שדורי טוענת כי הקבוצה התנערה גם מהתחייבות זו וסירבה לגשת להליך גישור.

לטענת דורי, גם כשהשלימה את העבודות, סירבה הקבוצה לקבל את הפרויקט לידיה, בטענות-סרק הנוגעות לעיכוב במתן טופס 4 לפרויקט. לטענתה, העיכוב נובע ממחדלי הקבוצה שלא הסדירה את חיבור החשמל לבניין.

לטענתה, כבר לפני 6 שנים הודיעה חברת החשמל למארגני הקבוצה כי לצורך התחברות לחשמל היא מבקשת להתקשר עם גורם אחד המנהל את הבניין כולו, ולא עם מספר גורמים. אלא שעד היום לא הסדירה הקבוצה את עניין זה.

בנוסף מאשימה דורי את חג'ג' בגבייה לא שיוויונית של כספים מחברי הקבוצה, על רקע היותה של דורי בעצמה חברה בקבוצה, לאחר שרכשה מספר קומות במגדל.

"חברי הנציגות פעלו בחוסר תום-לב, במירמה, הטעיה, תוך הפרה יסודית של הסכם השיתוף שנכרת בין הצדדים לצורך ניצול הזכויות בנכס", טוענת דורי בתביעה ומפרטת: "בנו לעצמם או למי מהם בלבד שטחים נוספים בבניין, תוך שהם מחייבים את עצמם בעלות מופחתת ביחס לעלויות שבהם חויבו כל יתר בעלי הזכויות בנכס בגין בניית חלקים אחרים בפרויקט, ותוך שהם מחייבים את דורי בנייה בעלויות עודפות בשיעור ניכר מעבר לחלקה היחסי בזכויות בפרויקט". דורי מציינת כי בכוונתה להגיש תביעה נפרדת בעניין זה.

מקבוצת חג'ג' נמסר בתגובה: "מדובר בשיטה חדשה של חברת א.דורי. כאשר החברה מאחרת במסירת פרויקטים, במקרה זה כמעט ב-3 שנים, וחייבת מיליוני שקלים פיצויים לרוכשים, היא 'מקדימה תרופה למכה' ומגישה תביעת נגד, על מנת ליצור בסיס למשא-ומתן בנוגע לפיצויים שיהיה עליה לשלם לרוכשים. לרוב, כמו גם במקרה הזה, מדובר בתביעה קנטרנית שמוטב היה אילו לא הוגשה.

"לתבוע שמגיעים לך 65 מיליון שקל, כשכל הסכם הביצוע של הפרויקט עומד על 70 מיליון שקל - זה מלמד על רצינותה של דורי בתביעה זו. עורכי הדין של הקבוצה ידאגו לכך שדורי תעמוד בהתחייבויותיה החוזיות ותשלם לרוכשים פיצוי מלא על האיחור והנזקים שנגרמו להם".

עוד כתבות

אולם קולנוע. טעמי הקהל משתנים / צילום: Shutterstock

על המודל החדש של הקולנוע: בין מועדון ג'אז לפארק שעשועים

כמו מועדוני הג׳אז של פעם, גם אולמות הקולנוע מאבדים את מעמדם כמרכז של תרבות המיינסטרים ● כעת, הקולנוע יצטרך לעבוד קשה ולהצדיק כל ביקור של הקהל

מצב השווקים / צילום: Shutterstock

המניות החביבות על האנליסטים לשנה החדשה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

אפקט העליות בשוק המניות: הצעירים לא חוששים כמעט מהפסדים ● בנקי השקעות מובילים בארה"ב מזהים הזדמנויות ל-2026 ● 10 המניות שסומנו כהכי גרועות בת"א והפתיעו את המשקיעים ● ההמלצה המדהימה של בנק אוף אמריקה למניות הבנקים הישראליים ● וגם: למה האנליסט האופטימי מוטרד?

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

גל אביב, מנכ''ל בלנדר / צילום: סיון פרג'

בשל שינויים בסביבת הריבית וקיטון בהפקדות: בלנדר יוצאת מההלוואות החברתיות

חברת האשראי של משפחת אביב הודיעה כי תפסיק להעמיד הלוואות P2P חדשות, בעקבות "שינויים מהותיים שחלו בסביבת הריבית, שגרמו לקיטון בהפקדות למערכת" ● בלנדר הונפקה בתחילת 2021, ומנייתה צנחה בכ-88% ביחס למחירה בעת ההנפקה

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

פירצה בגדר: כל אחד יכול לפתוח קרן גידור, ועשרות מיליארדים מתנהלים ללא פיקוח

קרנות הגידור בישראל מושכות בשנים האחרונות עוד ועוד משקיעים, למרות דמי הניהול הגבוהים והיעדר השקיפות של פעילותן ● כך קורה שאפיק ההשקעה המתוחכם, שקורץ למיליונרים, מנהל כבר יותר מ-70 מיליארד שקל ללא פיקוח של הרגולטור ● רשות ני"ע: "הקרנות רשאיות לפעול במסגרת הפטורים שקבע המחוקק"

סניף של הרשת בעופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: יח''צ

בלי קמפיינים ובלי רעש: מאחורי הקאמבק השקט של רשת סינבון לישראל

כשנתיים אחרי שחזרה לישראל, רשת המאפים האמריקאית מציגה פדיונות חריגים של כחצי מיליון שקל בחודש לסניף ● הזכיין הקודם נזכר איך טיל אחד באילת מוטט את הניסיון הקודם ● אבל המנכ"ל הנוכחי מסביר למה האסטרטגיה של "קודם פריפריה" ובנייה הדרגתית של קהל בקניונים מוכיחה את עצמה ● היעד: 30 עד 40 סניפים

המדריך ל-2026 / צילום: Shutterstock

שמש בעשרות אלפי שקלים לשנה: כיצד תהפכו את הגג לאפיק השקעה

מהשנה מי שיבנה בית פרטי מחויב להתקין פאנלים סולאריים ● למעשה ניתן להרוויח מהם לא מעט: רשות החשמל משלמת סכומים משמעותיים על חשמל בגגות ביתיים

גרינלנד / אילוסטרציה: ap, Evgeniy Maloletka

התוכנית האירופית: להציב חיילים מהיבשת בגרינלנד נגד השתלטות טראמפ

לאחר שהנשיא האמריקאי החריף את הרטוריקה בנושא גרינלנד בימים האחרונים, מדינות אירופה שוקלות לשלוח חיילים למדינה ● ראש ממשלת בריטניה שוחח על כך עם מנהיגים נוספים, בגרמניה פוליטיקאים ואנשי ציבור קוראים לבצע את המהלך ובדנמרק איימו על סופה של נאט"ו: "הנשיא האמריקאי שינה את כללי המשחק"

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

חזית המדע. איך פועל החוש השישי / צילום: Shutterstock

קבוצת מדענים הציבה לעצמה מטרה שאפתנית: לגלות איך פועל החוש השישי

הפרויקט, בהובלת חתן פרס נובל לרפואה ארדם פטפוטיאן, קיבל לאחרונה מענק של 14 מיליון דולר כדי ליצור אטלס הממפה את האופן שבו איברים פנימיים מתקשרים עם המוח ומשפיעים עלינו פיזית ונפשית ● המחקר שהוזנח במשך שנים זוכה עכשיו לעדנה מחודשת ועשוי להוביל לטיפולים חדשים בכאב כרוני ודיכאון

הפגנות באיראן / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

נשיא איראן מאשים: "ארה"ב וישראל מנחות את הפורעים ליצור חוסר יציבות"

במשטר האיראני הוחלט: מעלים את רמת העימות עם המפגינים ● ישראל וארה"ב דנות על הסכם סיוע ביטחוני חדש, נתניהו ביקש לקצץ את הסיוע ● ברויטרס מדווחים כי בישראל העלו כבר כוננות בעקבות דברי טראמפ ● צה"ל: לוחם דובדבן נפצע בינוני בהיתקלות עם מחבלים בשכם ● סנאטור רפובליקאי לאיראנים: "הסיוט שלכם עומד להיגמר" ● גורם אמריקאי לאל-ערבייה: הותקפו יותר מ-35 מטרות של דאעש בסוריה ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

מנכ"ל ענקית הנפט אקסון לטראמפ: "ונצואלה לא ראויה להשקעה"

בפגישה בבית הלבן עם מנכ״לי ענקיות האנרגיה האמריקאיות ביקש טראמפ להזרים כ-100 מיליארד דולר לתעשיית הנפט של ונצואלה ● אולם הבכירים הגיבו בספקנות: למרות רזרבות הנפט העצומות, בעיני התעשייה ונצואלה עדיין מחייבת שינויי עומק לפני שיוזרמו אליה מיליארדים ● מנכ״ל אקסון אמר: "חזרה נוספת לונצואלה מחייבת שינויים משמעותיים"

הנאום הפך לתצוגת תכלית. מנכ''ל אנבידיה הואנג בכנס CES השבוע / צילום: Reuters, Kyodo

האיומים מגיעים מכל עבר, והשליטה של אנבידיה בשרשרת הערך מתחילה להיסדק

למרות דומיננטיות של 90% מהשוק ושווי דמיוני, אימפריית השבבים של ג'נסן הואנג ניצבת מול גל מתחרים חדשים - משבבי הסקה יעילים ועד פתרונות שרתים חסכוניים באנרגיה ● חברות ענן, ענקיות טכנולוגיה וסטארט־אפים ישראליים מנסים לנצל את נקודות החולשה שלה כדי לערער את הבלעדיות של מי שהפכה לשם נרדף למהפכת הבינה המלאכותית ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

אקספנג G6 פרפורמנס 2026 / צילום: יח''צ

החל מ-205 אלף שקל: הקרוס-אובר החשמלי הזה עבר שדרוג מקיף

השדרוג המקיף שעבר הקרוס־אובר החשמלי אקספנג G6 פרפורמנס שמר על העיצוב, אבל העניק לרכב שיפור משמעותי באיכות, בעידון וביכולת הדינמית ● המחיר עדיין אטרקטיבי אבל התחרות העיקרית היא מול דגמי פלאג־אין חדשים

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום / צילום: שרון רוזנבלום

החוקרת שמצהירה: זה הדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה

שיחה עם פרופ' טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים באוניברסיטת בר־אילן ● על הסיבות שהידרדרנו לתחתית הרשימה בעולם והדבר הכי מסוכן שאנחנו עושים על ההגה