הסכסוך האזרחי בין המדינה ורשות המסים לבין חברת המכשור הרפואי הפרטית מדינול, של אנשי העסקים קובי ויהודית ריכטר, מגיע לבית המשפט. הסוגייה במחלוקת נוגעת לגובה המס שמדינול צריכה לשלם בגין פיצוי של 750 מיליון דולר שקיבלה מחברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית.
ל"גלובס" נודע כי היום (ג') החל שלב ההוכחות בתיק האזרחי שייערך בפני שופט המחוזי בת"א, מגן אלטוביה, המתמחה בסוגיות מיסוי. לפי החוק, סכסוכים משפטיים בענייני מסים מתנהלים מאחורי דלתיים סגורות, ולכן מעתה לא ניתן יהיה לפרסם את תוכן דיוני ההוכחות בתיק המסקרן. אם בית המשפט לא יאסור זאת, ניתן יהיה לפרסם את ההכרעה בתיק, לכשתהיה כזו.
כבר לפני כשנה וחצי, בינואר 2014, פורסם ב"גלובס" כי נכשל המו"מ בין חברת מדינול לבין רשות המסים, בניסיון להגיע להסכמה באשר לשיעור המס שיחול על הפיצוי שקיבלה החברה, וכי התיק צפוי להגיע לאולמו של השופט אלטוביה ולהידון בפניו.
מאז נעשו מאמצים נוספים מצד שני הצדדים להגיע להסכמות, ואף הועברו הצעות פשרה ביניהם. ואולם, ההצעות לא הניחו את דעת הצדדים. רשות המסים הייתה נחושה לגבות ממדינול מס רווח הון בשיעור שבין 20% ל-30% מהפיצוי שקיבלה - כלומר בין 150 ל-225 מיליון דולר. מנגד, טענה מדינול כי היא זכאית לקבל פטור מלא או חלקי על תשלום מס בגין הפיצוי. זאת, בטענה כי כמי שקיבלה מעמד של מפעל מאושר, הפיצוי שקיבלה צריך להיחשב כהכנסה ממפעל מאושר, ולפיכך צריך להיכנס לתחולתו של חוק עידוד השקעות הון ולהיות פטור ממס.
פיצוי על הפרת הסכם
תחילתה של הפרשה באמצע העשור הקודם, אז כבשה מדינול - אחת מהחברות הישראליות המצליחות ביותר בהיסטוריה - את כותרות העיתונים, בעקבות משפט מתוקשר שהיא ניהלה בארה"ב מול חברת בוסטון סיינטיפיק האמריקאית. מדינול טענה כי בוסטון סיינטיפיק, שהייתה שותפתה לשיווק סטנטים ללב, החליטה על דעת עצמה להתחיל לייצר ולשווק סטנטים משל עצמה, תוך הפרת ההסכם בין הצדדים.
מדינול תבעה מבוסטון פיצוי של 2-4 מיליארד דולר, ואילו בוסטון הגישה תביעת נגד משלה. הסכסוך הסתיים בסתיו 2005 לאחר התדיינות משפטית מתישה בבית משפט בניו-יורק עם פיצוי של 750 מיליון דולר למדינול - הסכום הגבוה ביותר שאי-פעם הורה בית משפט לשלם לחברה ישראלית. ואולם, כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", המאבק של מדינול על הזכות לקבל את כספי הפיצוי המלאים לא הסתיים באותה פשרה ועבר להתנהל בחזית אחרת - מול רשות המסים בישראל.בין הרשות לבין מדינול מתקיים מזה כשלוש שנים ויכוח סביב גובה המס שהחברה צריכה לשלם בגין הפיצוי שהיא קיבלה מבוסטון סיינטיפיק.
הכנסה חייבת או רווח הון?
עיקר המחלוקת שהתעוררה בשעתו בין רשות המסים לבין מדינול נגעה לשאלה, האם - כטענת רשות המסים - הפיצוי בסך 750 מיליון דולר צריך להיחשב כפיצוי הוני ששולם לחברה בגין פגיעה בעסקיה, ולכן הוא לא יכול להיחשב כהכנסה של החברה ממפעל מאושר שפטורה ממס; או שמא - כטענת מדינול - מדובר בכסף שצריך להיחשב כהכנסות שהחברה השיגה ממפעל מאושר, שמגיע לה לקבל עליהם פטור לפי חוק עידוד השקעות הון. מדינול ביססה את טענתה על הסכם הפיצוי שנכרת בינה לבין בוסטון סיינטיפיק, שבו לדבריה נקבע באופן מפורש כי הפיצוי בסך 750 מיליון דולר הוא עבור רווחים מסחריים שמדינול הייתה מפיקה מייצור של סטנטים ומכירתם לבוסטון סיינטיפיק, לו קוימו ההסכמים בין הצדדים.
מדינול סבורה הייתה כי היא זכאית לפטור ממס לפי חוק עידוד השקעות הון במקרה זה, גם מכיוון שלאורך השנים היא פעלה בתום לב ותוך מילוי כל החובות והקריטריונים שמאפשרים לקבל הטבות לפי החוק. זאת, כאשר לדבריה, בוסטון סיינטיפיק פעלה נגדה בחוסר תום לב ובמזיד והפרה את ההסכמים עמה. מדינול מלינה על כך שלאחר שהיא ניצחה את בוסטון סיינטיפיק וקיבלה את הפיצוי המגיע לה, התברר לה כי רשות המסים מבקשת לנצל את המצב ולגזול את ממנה את ההטבות שמגיעות לה מהמדינה, מכוח חוק עידוד השקעות הון.
רשות המסים סברה מנגד כי הפיצוי שקיבלה מדינול מבוסטון לא יכול להיכנס לגדר חוק עידוד השקעות הון. לפי עמדת המדינה, הפטורים ממס למפעלים מאושרים ניתנים למפעלים שפועלים בארץ, כאשר תכלית החוק היא לעודד השקעות ותעסוקה בארץ; ואולם, במקרה של מדינול מדובר בפיצוי שניתן ללא קשר לרווחי החברה בארץ, אלא על הפרת פטנט שבוסטון סיינטיפיק השתמשה בו בחו"ל.
מדוע הליכי ערעור שומה נדונים בדלתיים סגורות?
הליכי ערעור על שומת מס, כמו גם השומה עצמה, הם עניין פרטי - זוהי נקודת המוצא של הדין בישראל. זוהי גם הסיבה העיקרית שפקודת מס הכנסה קובעת את הזכות לערער על החלטת פקיד השומה לבית המשפט המחוזי, כשהערעור "יישמע בדלתיים סגורות, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת לפי בקשת המערער".
"מדובר בסוג של אמנה שעושה החוק עם הנישום - אומרים לו 'תתפשט לחלוטין' ותחשוף בפני פקיד השומה הכל, כשנקבע אפילו כלל שעובדי רשות המסים שחושפים מהמידע עוברים עבירה פלילית. זה הרציונל לכלל הקיים, שמאפשר למס הכנסה לקבל את כל המידע מחד ומצד שני לאפשר לנישום למסור את המידע המלא ללא חשש לחשיפתו", מסביר עו"ד משה מזרחי, השותף המייסד במשרד "משה מזרחי, נח, קריגל" ולשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים.
עו"ד דוד גולדמן, שותף במשרד עוה"ד ד. פוטשבוצקי, מסביר ש"במהלך הליך של ערעור, עשויים להיחשף פרטיים חסויים של המערער כמו פרטים על יחסיו עם בן או בת הזוג, או נושאים הנוגעים למשפחתו. סוג נוסף של נושאים פרטיים שעליהם מבקש החוק להגן הוא סודות מסחריים כגון עסקאות, לקוחות, מצב כלכלי של עסק וכדומה".
"כמובן שמול הזכות לפרטיות עומדת זכות הציבור לדעת", מוסיף גולדמן, "והאיזון בא לידי ביטוי בדרכים שונות - לדוגמה בכך שפסקי הדין מפורסמים בסוף ההליך אך השופטים עושים מאמץ שלא לכלול פרטים אישיים או מסחריים בפסק הדין עצמו שלא לצורך. דוגמה נוספת היא פסק דין שמפורסמים כשם המערער מוצג כ'פלוני'. אנחנו, עורכי הדין לענייני מסים, כמובן מייצגים את האינטרס של הלקוחות שלנו, שמטבע הדברים רוצים לצמצם את הפרסום ככל שניתן".
רכילות או עניין לציבור?
במאי 2013, דן בית המשפט המחוזי מרכז בעתירה שהגיש עיתון "כלכליסט" להתיר לפרסם את הסדר הפשרה שהושג בין יו"ר בנק הפועלים לשעבר, שלמה נחמה לבין פקיד השומה בקשר לשומה שנקבעה לנחמה לשנים 2007-2006, כשסכום הפשרה היה נמוך משמעותית מן השומה שקבע הפקיד בתחילה. מדובר בתקופה שבה מכר נחמה את מניותיו בחברת אריסון אחזקות בשווי מאות מיליונים לשרי אריסון ומכאן היקף השומה הגדול, שבוודאי מסקרן את קוראי העיתון.
בעתירה נטען, בין היתר, שתפקידיו של נחמה בעבר, ואישיותו הציבורית מייצרות עניין לציבור, שגובר על זכותו של נחמה לפרטיות. נחמה מצדו טען שמידע "רכילותי" אודות עושרו אינו מייצר עניין לציבור. בעניין הזה, בית המשפט הלך עם נחמה, אך בהמשך מצא שיש טעמים אחרים להתיר חלקית את הפרסום.
"העובדה שהמערער הינו כטענת המבקשים איש עסקים מוביל ומעורב במשק, אינה אמורה לשמש סיבה לפגוע בפרטיותו", פסק השופט ד"ר אחיקם סטולר. "חשיפה מלאה של הסכם הפשרה תביא בהכרח לחשיפת הכנסותיו של המערער. שכן כל מי שעיניו בראשו, יכול על נקלה לגזור מסכום המס הנדרש את הכנסותיו של המערער לשנים האמורות".
למרות זאת, פסק סטולר כי "זכותו של הציבור לדעת כמה היטיב הסדר הפשרה עם המערער. דהיינו מה שיעור ההפחתה שלו זכה המערער. המדובר במידע הקשור למדיניות שלטונות המס שאפשר שיש בו כדי להשליך על הסכמי פשרה אחרים שנערכים בין שלטונות המס לנישומים".
סטולר החליט ללכת בדרך ביניים כשפסק ש"התוצאה היא שאינני נעתר לבקשה כפי שהוגשה, אך מתיר לפרסם שהסכום שעל המערער לשלם על פי הסכם הפשרה מייצג הפחתה של כ-28% מהמס הראשוני שנדרש ממנו על ידי פקיד השומה".
נקודת מוצא חדשה
עו"ד מזרחי קורא לשנות את הכללים הקיימים, ולשנות את נקודת המוצא לפיה הליך הערעור על השומה אסור בפרסום. "לדעתי הגיע הזמן לשים את נקודת האיזון במקום אחר, כך שנקודת המוצא תהיה שהדיון פתוח לציבור ובית המשפט יקבע בכל מקרה את החריגים לכלל - פרטים האסורים בפרסום", אומר מזרחי.
לדבריו, אין טעם להבחנה בין הליך הנוגע למסים להליך אחר שבו נדונים עניינים שראוי שלא לפרסמם. "סודות מסחריים או דברים פרטיים - בית המשפט יכול כפי שהוא עושה בכל תחום אחר, להפריד בין הסודי לבין הלא-סודי ולהתיר את פרסום החלק הלא-סודי, כך שנקודת המוצא תהיה פרסום והחריג יהיה לחסות את הפרטים שראוי לאסור את פרסומם".
קובי ריכטר- רקע: מטייס ליזם
יעקב (קובי, 69) ויהודית ריכטר, מאנשי-העסקים העשירים בישראל, הם בעליה של חברת מדינול המייצרת מכשור רפואי. הונם נאמד במאות מיליוני דולרים לפחות.
קובי ריכטר גדל בקיבוץ רמת יוחנן. בעת שירותו הצבאי עבר קורס טיס ושירת כטייס קרב בחיל האוויר. ריכטר הוא טייס עטור תהילה, שלזכותו נזקפות 12 הפלות של מטוסי אויב. בתקופת שירותו הצבאי הכיר את יהודית, ששירתה כקצינה בבסיס רמת-דוד. לזוג שלושה ילדים. בזמן שירותו הצבאי נרשם ריכטר לאקדמיה ללימודים גבוהים. ב-1979 הוא השלים ב-MIT את לימודיו לפוסט-דוקטורט בחקר המוח. גם ליהודית ריכטר תואר דוקטור, בפסיכולוגיה חברתית, מאוניברסיטת בוסטון.
לאחר שחרורו מהצבא בשנת 1986, בדרגת אל"מ, הקים ריכטר ביחד עם אחיו יוחאי את חברת אורבוט, שעסקה בייצור מערכות בדיקה של רכיבים אלקטרוניים.
שנים מספר אחר-כך, ב-1992, הקים הזוג ריכטר את חברת הביוטכנולוגיה מדינול, ביחד עם המדען ומהנדס-המכונות גרגורי פנחסיק, עולה חדש מאוקראינה, שהציג לריכטר פטנט לייצור תומכים (סטנטים) לעורקי לב. מדינול פיתחה וייצרה סטנטים לטיפולים קרדיולוגיים, וזכתה להצלחה מסחררת.
במהלך השנים היה קובי ריכטר מעורב במיזמים עסקיים רבים נוספים, בין היתר הוא הקים וניהל את קרן הון הסיכון מרתון, שנמכרה ב-1.9 מיליארד דולר.
את השקפתו על עולם ההיי-טק ביטא ריכטר, למשל, בהרצאה שנשא ב-2009 במסגרת כנס שעסק בנושאי קרדיולוגיה: "לעשות אקזיטים זה הרבה יותר פשוט מאשר להחזיק חברה במשך 15 שנה, אבל חשוב מאוד לבנות חברות, לייצר מישראל ולשווק מישראל. רק כך ניתן לבנות תשתית ושירותים נלווים, וזה יקל על חברת הסטארט-אפ שאחריכם. הייתי רוצה שהמטרה של כל אחד מיזמי הקרדיולוגיה תהיה להקל על החיים של היזם שאחריכם, לעומת על אלה שלכם".
ריכטר, שתמיד שאף להגיע גבוה, אינו מסתפק בלהיות יזם גאון ואיש-עסקים מצליח. הוא מעורב חברתית ומרבה להתבטא בסוגיות חברתיות ופוליטיות. כך למשל, אמר ריכטר בחודש דצמבר האחרון כי המצב הבינלאומי של ישראל הולך ונהיה רע בקצב מאוד מהיר. "אנחנו נמצאים במקום שאם לא נעשה מעשה, נשנה את המדיניות ונתחבר לקהילה הבינלאומית, נאבד את השווקים שלנו ונלך ונדלדל את הכנסותינו מיצוא".
ריכטר התייחס בדבריו לתפיסתו המדינית והכלכלית של השר נפתלי בנט ולדברים שאמר בפורום סבן, שבהם טען כי אירופה זקוקה מאוד למוצרי החברות הישראליות. "הזלזול בדבריו של בנט, בדבר הצורך של העולם במוצרינו, שגוי. האפשרות שנוכל להמשיך להתקיים כלכלית בלי לסיים את הכיבוש ולהצטרף לשאר העמים, שגויה. איני מבין מדוע 7.5 מיליון הישראלים שנמצאים בתוך הקו הירוק הולכים אחרי בנט", כך ריכטר.