סחורה סחורות ספינה יבוא יצוא אניה / צלם: בלומברג
הידעתם? מצפון לישראל מתפתח אזור סחר חופשי שיכול להיות בוננזה למשק הישראלי, אולם משום מה אין כלל ביטוי ציבורי לכך.
בשנה האחרונה הוקם אזור סחר חופשי יורו-אסיה, הכולל את רוסיה, בילרוסיה, קזחסטן וארמניה שמספר תושביו - כמחצית מהאיחוד האירופי (EU). בהתחשב בפערי התפוקה הלאומית וברמת החיים, מדובר בשוק שערכו הכלכלי הינו כרבע מזה של האיחוד האירופי. עם זאת, מדובר בשוק גדול שהיקפו דומה לשוק הגרמני, אשר צפוי להתרחב עוד יותר: בקרוב יצטרפו לגוש יורו-אסיה מדינות נוספות מברית המועצות לשעבר (CIS) כמו קירגיסטאן, טורקמניסטאן ואחרות.
מדינות גוש היורו-אסיה מאופיינות כבעלות כושר יצור מקומי נמוך של מוצרים מתקדמים, דבר אשר יוצר דרישה הולכת וגוברת ליבוא סחורות ושירותים. מבחינת המשק הישראלי, אזור הסחר טומן פוטנציאל כלכלי גדול ובלתי מנוצל ליזמים, במיוחד לאור העלייה בתנועת החרם באיחוד הארופי נגד מוצרים מההתנחלויות ומישראל. החברות בישראל, בניגוד לאמריקאיות והאירופאיות, יכולות לפעול בו מבלי שמגבלות החרם הכלכלי נגד רוסיה יצרו את צעדיהן. עצם קיום החרם גורם לחברות בינלאומיות לצמצם את השקעותיהן באזור היורו אסיה ולבטח לא לקדם השקעות חדשות - מצב אשר מהווה יתרון משמעותי ביותר לחברות וליצואנים הישראלים.
יצואן ישראלי שמעוניין לבסס את עסקיו בגוש, צריך להישיר מבט לעבר ארמניה, למשל, שצורפה אליו לפני 3 חודשים. המדינה מונה כ-3 מיליון תושבים ומאופיינת כיציבה מבחינה פוליטית וכלכלית עם מדיניות של שוק חופשי, לצד כח אדם מיומן, זול, זמין ודובר רוסית. יתרונות אלו מהווים הזדמנות בלתי רגילה להקמת מפעלים, מתקני אריזה ומערכות לוגיסטיות אשר ישרתו את גוש היורו-אסיה. אומנם, מדובר על מדינה קטנה, ששטחה דומה לשטחה של מדינת ישראל, אולם בשל הדמיון בין המדינות בשורה של פרמטרים, אין מתאימה מישראל לסייע בהתפתחותה של המדינה שמהווה אי של דמוקרטיה באזור ומשמשת שער לרוסיה, כל שכן לאחר כניסתו לתוקף של הסכם הסחר החופשי יורו-אסיה.
המדינה צמאה לידע ישראלי בקשת רחבה מאוד של תחומים כגון בענפי הפרמצבטיקה והמכשור הרפואי, היהלומים, ההיי-טק והאלקטרוניקה. בנוסף, המשק הארמני יקבל בזרועות פתוחות יזמים ומומחים ישראלים בתחומי אנרגיה ירוקה, מזון, מים, חקלאות תשתיות חקלאיות, משק החי הכולל פרות לחלב, כבשים, עיזים ועופות, בתחומי חממות הירקות והפרחים, ובתחום תשומות לנשירים. כמו כן קיימות בארמניה הזדמנויות עסקיות משמעויות ביותר לישראלים בתחומי היהלומים, אותם ניתן לשווק מארמניה לרוסיה, תוך ניצול אזור הסחר החופשי וכן לחברות שנותנות שירותים לתעשיות ה-IT וההיי-טק. בניגוד לשווקים רבים אחרים, החברות בישראל יכולות לפעול שם באופן חופשי בלא שהסכם העדפה יצר את צעדיהם ולצאת נשכרים מיצוא חופשי ממיסים ומרגולציה לרוסיה קזחסטאן ובלרוס.
אולם חרף היתרון המשמעותי שגלום בהסכם יורו-אסיה על השלכותיו הכלכליות העצומות מבחינת התעשייה הישראלית, הוא עבר במידה רבה מתחת "לרדאר" הציבורי והתקשורתי בישראל, ולטעמי שלא בצדק. לפיכך, הוקמו לאחרונה לשכות מסחר הדדיות בין ישראל וארמניה, שמעניקות ליזמים מטרייה רחבה של תמיכה ושירותים. לא יהיה זה מופרז לכתוב כי היזמים הישראלים יקבלו בארמניה יחס של שטיח אדום.
העובדה כי אין לישראל יחסים דיפלומטיים עם כל מדינות הגוש הסובייטי, אינה רלוונטית או מקטינה את היקף הפוטנציאל והאפשרות לממשו. ישראלים שמעדיפים לסחור עם אירופה וארה"ב מפספסים כאן הזדמנות עסקית משמעותית ביותר שטמונה בסחר עם גוש יורו-אסיה.
הכותב הוא שותף במשרד עו"ד קן-תור & עכו עומד בראש לשכת המסחר ישראל-ארמניה.