גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  דעותפרופ' משה צימרמן

האם עשינו מספיק?

האם ישראל לא עשתה שימוש ציני בניצולי השואה?

ניצולי שואה / צילום: רויטרס
ניצולי שואה / צילום: רויטרס

משנה לשנה הולך ומתעצם זיכרון השואה כפולחן בישראל. זהו הישג של "סוכני הזיכרון" במדינת היהודים, שהרי נושאי הזיכרון האישי מימי השואה הולכים ומתמעטים. אבל יש הסבר להישג זה - כל זיכרון קולקטיבי הוא מכשיר של תודעה קולקטיבית, ויש לו תפקיד חינוכי-פוליטי. על התפקיד הזה, ככל שמדובר בזיכרון השואה, הרי אין מחלוקת כביכול - כל ישראלי המשתתף באירועי "מצעד החיים" יודע שמטרת הזיכרון היא לחזק את התודעה שישראל היא-היא הפתרון שאינו בר-תחליף למה שקראו "בעיית היהודים".

לפיכך, ישראל משתמשת על כל צעד ושעל בזיכרון השואה כדי להצדיק את מעשיה. לולא הדרך שבה אנו מנהלים את זיכרון השואה, היה אופן טיפולה של ישראל בגרעין האיראני, למשל, שונה לגמרי.

אבל עם הזיכרון מתחזקת גם השאלה - האם מעבר להצהרות ולטקסיות עשתה ישראל את המתבקש מאותו זיכרון? בשנים האחרונות נידונה שאלה אחת יותר ויותר: האם ישראל לא עשתה שימוש ציני בניצולי השואה - היא מדברת בשמם, פועלת כביכול בשמם, אבל דאגה להם מעט מדי.

מצד אחד, המודעות לפער בין הרטוריקה של זיכרון השואה והמחויבות לניצולים לבין דרך הטיפול בהם בפועל, התחזקה גם היא בשנים האחרונות. יותר ויותר מדברים על העוול שנגרם לניצולים בישראל, ומנסים לפצותם. כמובן, גם המודעות הזאת אינה נטולת ציניות - ככל שמתמעטים והולכים הניצולים, קטן הסיכון לקופה הציבורית ככל שמדובר בפיצוי, ולכן אפשר להציע פיצוי כזה.

מן הצד השני, אפשר גם לשאול את השאלה - האם עשתה ישראל את המרב באשר לרדיפת הפושעים, מבצעי השואה. לכאורה הרחיקה ישראל לכת - היא העזה לחטוף מארגנטינה את אחד מהברגים הראשיים במכונת השואה - אדולף אייכמן - ולהעמידו לדין. אבל מה על השאר?

מי שעוקב אחרי המחקר בנושא השואה עומד משתאה מול המספר העצום של הפושעים שלא אונה להם כל רע. לא רק אלה שברחו לאמריקה הלטינית ומתו בשלום על משכבם, אלא רבים שנותרו באירופה, חלקם הגדול בלי להסתיר את זהותם, שלא הועמדו לדין, או הצליחו לשטות במערכת המשפט.

נכון הוא שרדיפת הפושעים מאז "משפטי נירנברג" היא בעיקר תפקידה של גרמניה, או תפקידן של המדינות שבהן חיו הפושעים אחרי סוף מלחמת העולם השנייה. ואכן, מאז שהוקמה בגרמניה היחידה לחקר פשעי הנאצים בעיר לודויגסבורג בסוף שנות ה-50, נעשה שם מאמץ לתפוס ולהעמיד לדין פושעים אלה, כפוף למגבלות הנובעות ממשך הזמן שעבר מביצוע הפשעים ועד ההעמדה לדין.

אך בוודאי שהיה צריך לעשות הרבה יותר. מדינה הטוענת שהיא מדינה יהודית, ומדברת הרבה על קיומה בצל זיכרון השואה, אמורה הייתה ליזום או לעזור הרבה יותר. הפרטים על שותפות של פושעים רבים מאוד במפעל השואה הענק הייתה ידועה, לא רק ל"ציידי נאצים" בודדים כמו שמעון ויזנטל, ואפשר היה בוודאי לעשות יותר להעמדתם לדין מכפי שנעשה. משפט אייכמן הפך למעשה לסוג של אליבי, כאילו מיצוי הדין עם האיש הזה כמוהו כמיצוי הדין עם הפושעים כולם.

השנה חוגגים 50 שנה ליחסים הדיפלומטיים בין ישראל לגרמניה, ומותר לשאול את השאלה, אם לא היה מן הראוי להקפיד בעיקר בשנים הראשונות של היחסים האלה על התניה הקשורה ברדיפת נאצים, במקום להשתמש בסיסמת "גרמניה האחרת", ששעתה עדיין לא הגיעה עד שנות ה-70.

אחת התשובות שניתנת היא, שישראל בשנותיה הראשונות הייתה עסוקה בשאלת קיומה, ולא התפנתה למיצוי הדין עם מבצעי השואה, הנחשבת לאחת מסיבות קיומה של ישראל. אך זו תשובה שהיא חרב-פיפיות למדינה הטוענת לקשר האמיץ בין שואה לתקומה.

הכוונת עיקר זיכרון השואה אל הפעילות הטקסית חוללה פרדוקס נוסף. דווקא מכיוון שהאיקונה אושוויץ התעגנה במרכז הזיכרון, היטשטש זיכרון הדרך המובילה אל המקום הנורא ההוא. בכל הזדמנות שבה מסב מאן-דהו את תשומת-הלב לפוטנציאל הגזעני הישראלי, התשובה היא: "אצלנו אין ולא תהיה אושוויץ". אמת.

אך מלאכת זיכרון טובה אמורה להראות גם איך הגיעו לאושוויץ, וגם כי הרע הוא רע עוד קודם שמגיעים לשפל מן הסוג של אושוויץ.

■ הכותב הוא ראש מרכז קבנר להיסטוריה גרמנית, האוניברסיטה העברית.

עוד כתבות

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו לברר זאת בעצמו במסגרת המשא ומתן

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

דאריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Bhawika Chhabra

הנפקת אנתרופיק מעמידה למבחן את כלכלת הבינה המלאכותית

מחר צפויה לצאת לדרך הנפקת החברה שעומדת מאחורי מודלי קלוד ושואפת להנפיק לפי שווי של 1.4 טריליון דולר ● אלא שמאחורי הכנסות שצומחות בקצב מסחרר, מסתתרות התחייבויות עתידיות של כ־900 מיליארד דולר ● מה יקרה אם ההימור לא יצליח? גלובס עושה סדר

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

ה־S&P 500 ניצח לאורך זמן. האם זה מספיק כדי להשקיע רק בארה"ב?

בבדיקה של כמעט שישה עשורים, המדד האמריקאי גבר על יתר העולם ● ועדיין, ההובלה בין השווקים יכולה להתהפך ולהישאר כך במשך שנים ● כשהמדד העולמי כבר מושקע ברובו בארה"ב, ההחלטה היא מה לעשות עם השליש הנותר ● המחשבון

רמי לוי, בעל השליטה בישראייר; רונן אלעד, בעל השליטה בארקיע; אבי חורמרו, נציג משפחת נקש / צילום: יונתן בלום,  יח''צ, רוני שיצר

"הם רצו שנזרים מיידית 30 מיליון דולר": כך התפוגגו המגעים בין רמי לוי לארקיע

אחרי שהמגעים עם רמי לוי התפוצצו בשל לוחות הזמנים, ורונן אלעד הפך לבעל השליטה בחברת ארקיע, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס מבהיר כי מבחינתו מיזוג שתי חברות התעופה הוא עדיין מהלך נכון ● וגם: כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פאלו אלטו עקפה את התחזיות והכריזה על רכישה חדשה ב-4.5 מיליארד דולר

פאלו אלטו זינקה במסחר המאוחר אחרי שעקפה את התחזיות, העלתה את הצפי השנתי והכריזה על רכישה חדשה בתחום ה-AI ב-4.5 מיליארד דולר ● הכנסות החברה זינקו ב-39% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו ב-3.45 מיליארד דולר

סכר באיראן / צילום: Shutterstock

למה איראן בנתה 530 סכרים? התשובה נמצאת מתחת לאדמה

כותרות העיתונים בעולם: באיראן יש 533 סכרים ולפי מומחים רבים מהם נמצאים ליד ערי טילים ומספקים להן חשמל, אוסטרליה הטילה סנקציות נגד חברות בנייה ישראליות שפועלות בשטחים, והמרכז-שמאל באיטליה הצביע נגד החלטה למאבק באנטישמיות • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

דונלד טראמפ אחרי בחירות האמצע. ערערו את היסודות / צילום: Reuters, Eric Lee

למרות ההצהרות: טראמפ שוקל שוב לתקוף באיראן

נתניהו לוחץ לחדש את המלחמה, מדינות המפרץ מזהירות מתגובה מטהרן - בבית הלבן בוחנים את תרחישי התגובה האפשריים ●  הפגישה של הצמרת הביטחונית עם מפקד סנטקום, והדריכות בישראל ● עדכונים שוטפים

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

כספים שנתפסו בפשיטת המשטרה / צילום: דוברות המשטרה

פרשת “פלאש רויאל”: חשד להלבנת הון בהיקף של חצי מיליארד שקל, סחיטה באיומים וזיוף

המשטרה עצרה 14 חשודים בחשד לעבירות כלכליות והלבנת הון בהיקף של כחצי מיליארד שקל ● במסגרת חקירה נגד תשתיות כלכליות של ארגון פשיעה נתפסו בפשיטות רכבי יוקרה, שעונים, מזומנים ונכסים

האחים אמיר (מימין: שלומי ויוסי) / צילום: יונתן בלום

למרות הנפילה במניה: שני המוסדיים שהפכו לבעלי עניין בשופרסל

מנורה ומגדל רוכשות מניות שופרסל והופכות לבעלות עניין, למרות הירידה החדה במניה בחודשים האחרונים ● שתי חברות הביטוח השקיעו יחד כ-46 מיליון שקל ומחזיקות כעת ביותר מ-5% ממניות הרשת כל אחת – הבעת אמון מסוימת באחים אמיר, שאיבדו כ-4 מיליארד שקל משווי השוק של החברה

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

שי ג'ינפינג, ולדימיר פוטין, דונלד טראמפ / צילום: ap, Vladimir Voronin, Pavel Bednyakov, Alex Brandon

​איראן, אוקראינה וברקע פרשת אנבידיה: מנהיגי המעצמות הגדולות בעולם נפגשים בסין

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא רוסיה פוטין יגיעו ביום חמישי לסין לפגישה משולשת עם המארח, שי ג'ינפינג ● פוטין יתמקד במלחמה באוקראינה, טראמפ במלחמה עם איראן ושי בנושאים כלכליים ● וכיצד תשפיע עננת פרשת אנבידיה והריגול?

חנה קפלן / צילום: פרטי

כנערה חשבה ש"שוק ההון זה שם קוד לעשירים", היום צוברת הון לרכישת דירה

חנה קפלן החלה להשקיע בעקבות חברה שצירפה אותה ל"מועדון האלף", שמטרתו להרחיב ידע של נשים בשוק ההון ● היא לא מגדירה עצמה משקיעה אקטיבית, מעדיפה מדדים ומחזיקה במניית מקס סטוק מסיבות אישיות ● בעתיד היא מתכננת להשקיע יותר בנדל"ן ● המשקיעים החדשים

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

הבורסה בלונדון סוגרת את מרכז הפיתוח בפתח תקווה ותפטר 30 עובדים

לפי ההערכות, הסיבה הרשמית לסגירת הפעילות של מרכז הפיתוח היא העלות הגבוהה של החזקתו, ובכל זאת הוא נסגר בעיתוי רגיש - ביום שבו השיקה בריטניה תוכנית סנקציות נגד ישראל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

שיפור חד ברווחיות בקסטרו-הודיס; בוואן טכנולוגיות הרווח כמעט לא צמח

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● קסטרו-הודיס רשמה עלייה של 2% בלבד בהכנסות לצד זינוק ברווח הנקי ● הכנסות וואן טכנולוגיות עלו ב-10% ברבעון השלישי, אך הרווח הנקי גדל ב-1.8% בלבד - בין היתר בשל השפעת שערוך חד-פעמי ברבעון המקביל

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

איל וולדמן: "אנבידיה צריכה לשקול את החזרת ג'נסן לתפקיד המנכ"ל"

איל וולדמן קורא לדירקטוריון החברה להשיב את המנכ"ל המודח: "קיימת אהדה רבה כלפי ג'נסן. הוא רוצה לחזור לתפקיד - ואי אפשר לדעת איך זה יסתיים", אמר הערב (רביעי) בראיון לקרן מרציאנו בחדשות 12

חיסכון / צילום: Shutterstock

חברות הביטוח שבראש טבלת המגייסות; אלטשולר שחם וילין לפידות ממשיכים לאבד מיליארדים

כלל ביטוח מובילה את גיוסי אוקטובר עם 1.84 מיליארד שקל, ואחריה מיטב ומור ● מנגד, אלטשולר שחם איבד 2.7 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 2.15 מיליארד ● מתחילת השנה מוביל מיטב את הגיוסים בפער, בעוד שאלטשולר שחם איבד כבר מעל ל-28 מיליארד שקל