מתקן הנזלת הגז של חברת BG במצרים / צילום: חברת BG
עסקת הרכישה של ענקית הגז "של" את בריטיש גז מעמידה בסכנה את עסקת ייצוא הגז בין שותפות לוויתן לבריטיש גז - כך טוען ד"ר עמית מור, מנכ"ל חברת אקו-אנרג'י.
"השיקולים הגיאו-פוליטיים של חברת ענק כמו 'של' הם שונים מאלה של בריטיש גז", אומר מור ומוסיף שכאשר "של" חושבת על הרכב תיק ההשקעות שלה, היא מביאה בחשבון גורמים רבים כמו פעילות עתידית באיראן ובמדינות ערביות אחרות. "אני לא בטוח עד כמה 'של' תרצה להיות מקושרת לישראל".
מור מתייחס בדבריו למזכר הכוונות שנחתם ביוני האחרון בין שותפות לוויתן לבריטיש גז, שלפיו מאגר לוויתן יספק 105 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז למתקן ההנזלה של בריטיש גז באידקו שבמצרים במשך 15 שנה. שווי העסקה נאמד בכ-30 מיליארד דולר. מדובר בעסקת ענק, שבמסגרתה אמור לוויתן לייצא כשישית מעתודות הגז במאגר, ולמעשה היא זו שאמורה לאפשר את פיתוחו.
עד כה לא נחתם הסכם סופי בין בריטיש גז לשותפות לוויתן בגלל בעיות רגולטוריות, אבל כעת כניסת "של" לתמונה, שהודיעה על רכישת בריטיש גז ב-70 מיליארד דולר, מעלה את השאלה אם עסקה כזאת בכלל תוכל להתקיים בעתיד.
"חשוב לזכור שלחברת 'של' היו 20% מהמניות בוודסייד, ושלוודסייד אין זיכרונות טובים מישראל", אומר מיקי קורנר, לשעבר הכלכלן הראשי של רשות הגז והיום יועץ עצמאי במשק האנרגיה. קורנר מתייחס למגעים של וודסייד האוסטרלית לרכישת 25% ממאגר לוויתן, שהסתיימו בשנה שעברה בעזיבת וודסייד את ישראל בטריקת דלת. "גם חברת בריטיש גז, שפעלה בעבר בישראל, עזבה אותה לא כל כך בשמחה, בלשון המעטה", טוען קורנר.
לפעול מהר
על הדברים האלה, ניתן להוסיף את העובדה שחברת של עצמה אינה מזכירה את ישראל, מצרים או המזרח התיכון בכלל בפירוט המדינות שבהם היא מעוניינת להתמקד. על פי הודעת החברה, בכוונתה למכור 30 מיליארד דולר מנכסיה ונכסי בריטיש גז במטרה להתמקד בשני תחומים עיקריים: מאגרי גז במים עמוקים ותחום הגז הטבעי הנוזלי (כבר היום חולשות שתי החברות על 7.2% מעתודות הגז הטבעי הנוזלי, LNG). "של" מעוניינת להתמקד בין היתר בברזיל ובאוסטרליה, אך גם בצפון אמריקה, במזרח ומערב אפריקה, והים הצפוני.
"אני רוצה להאמין שעסקת של ובריטיש גז לא תשפיע על העסקה עם לווייתן", אומר קורנר ומוסיף שמתקן ההנזלה של בריטיש גז עומד ללא פעילות כבר זמן מה וכי לפני מימוש הנכסים, יהיה כדאי לשל לחתום על העסקה עם לוויתן. "למרות זאת, ישראל צריכה ליצור סביבה רגולטורית יציבה אם היא רוצה שהעסקה עם לוויתן תצא לפועל".
אמיר פוסטר, אנליסט בכיר בתחום האנרגיה, מסכים עם קורנר ומזכיר כי שווי מתקן ההנזלה במצרים הופחת כמעט במלואו וכי מצרים היא חלק משמעותי מהפורטפוליו של בריטיש גז.
הוא מוסיף גם שרק באחרונה חתמה בריטיש גז עם מצרים על הסכם לפיתוח והפקה של שדות גז חדשים בסך 4 מיליארד דולר.
"לכן אני סבור שחברת של תרצה להשאיר בידיה את מתקן ההנזלה", הוא אומר אך מזהיר: "הכדור עכשיו הוא בידיים של ממשלת ישראל. אם הממשלה לא תפעל מהר לפתור פה את הבעיות הרגולטוריות, אין סיכוי שהעסקה תצא לפועל".
"שומרים על קשר עם BG"
בשותפות לוויתן בחרו שלא להגיב, אך מקורב אליהן טען שבכירים בלוויתן ובריטיש גז שומרים על קשר רציף ואף נפגשו לפני שבועיים בלונדון, ושוב בישראל לפני החג.
בכיר אחר, המקורב ל-BG, טען שהחברה מעוניינת להשלים את העסקה עם לוויתן, אך השנה הקרובה היא הקריטית. "השלמת העסקה של BG ושל מתוכננת לרבעון הראשון של 2016, ובינתיים כל עוד מתקן ההנזלה שייך ל-BG היא ממשיכה עסקים כרגיל מול לוויתן. ואולם, אחרי ש'של' תיכנס לתמונה ייכנס גם חוסר ודאות רב", אמר הבכיר והוסיף שזו הסיבה שחשוב שלוויתן והרגולטורים יגיעו להסכמה במהירות האפשרית.
עוד הוא טוען שבקרוב יציף את השוק LNG שיגיע ממזרח אפריקה ומארה"ב, ושזו סיבה נוספת שבגינה לוויתן צריכה להשלים את העסקה עם BG. "עם זאת, הדרך היחידה להשלמת העסקה היא השגת פשרה בין נובל לרגולטורים, שתביא לכך שנובל תהיה מוכנה שוב להשקיע בישראל (בדוחות האחרונים של נובל היא הודיעה כי לא תשקיע בישראל עד שלא ייפתרו כל הבעיות הרגולטוריות - ה"כ). אין זמן להתמהמה עם זה".