נוחי דנקנר / צילום: שלומי יוסף
ביום השלישי לעדותו של נוחי דנקנר במשפטו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, התנהל מעין "קרב חפירות" בין התובעת, עו"ד חנה קורין, לבין דנקנר, העומד לדין לצדו של מנהל ההשקעות איתי שטרום בגין הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012. זאת, לפי הנטען, במטרה לשפר את סיכויי הנפקת מניות החברה.
התביעה עימתה היום (א') את דנקנר שוב ושוב עם סתירות שעולות, לטענתה, בין גרסתו בחקירתו ברשות ניירות ערך לבין הגרסה שהוא מציג במשפט.
דנקנר מצדו חזר, כמנטרה, על גרסתו כי לא רק שהוא לא רקם שום מזימה כדי לשפר את סיכוי הצלחת ההנפקה, אלא שגם לא היה צורך בכך, כיוון שזו הייתה "הנפקת חברים" שהצלחתה מובטחת מראש - דנקנר פנה לחבריו, אנשי עסקים, כדי שישתתפו בהנפקה.
לדבריו, "ירקתי דם בהנפקה והפכתי הרים כדי שתהיה הנפקה סגורה ומובטחת".
דנקנר, שנפגש בזמן ההנפקה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב פרסום דוח ועדת הריכוזיות במשק, אף העיר בציניות: "לא ביקשתי מנתניהו להשקיע בהנפקה, כי היא כבר הייתה סגורה".
דנקנר התייחס בעדותו היום במישרין להתנהלותו של שטרום וחזר ותקף את עד המדינה בתיק, עדי שלג, שותפו לשעבר של שטרום, שלפי המתואר בכתב האישום פעל בהוראת שטרום להריץ את המניה.
לגבי התנהגות שטרום אמר דנקנר: "הפעילות של איתי הייתה עסקית-כלכלית וחוקית ולגיטימית. אני לא הייתי צריך סיוע להנפקה, אבל ברור שכשיש קונים זה מחזק שער".
את שלג כינה דנקנר: "איש נבזה". "60% מהפעילות של ISP (החברה של שטרום, ששלג היה שותף בה - ח'מ') לא הייתה חוקית - ולא בגלל איתי, אלא בגלל שלג", אמר דנקנר ופנה לתובעת: "אני לא מבין איך הפכתם אותו לעד מדינה".
אפרופו הדיון קודם, שבמהלכו שאלה התובעת את דנקנר אם הוא מגדיר את עצמו כ"אושייה", החזיר היום דנקנר עקיצה לתביעה: "אולי אתם מחפשים להפוך את עדי שלג לאושייה ציבורית", הציע בציניות.
"הבעת אמון בי"
בדיון הרבה השופט חאלד כבוב לרשום לעצמו הערות ומדי פעם התערב והקשה על דנקנר בשאלות. אחת האמירות המשמעותיות של השופט לדנקנר נאמרה, כשהאחרון נשאל על הפניית מכרים שלו לשטרום כדי שירכשו מניות מחוץ להנפקה בבורסה, דרך חברת ISP שבבעלות שטרום, שהחזיקה במניות אי.די.בי.
"קשה לי עם ההפרדה הדיכוטומית שאתה עושה בין ההנפקה שלא צריכה, לדבריך, סיוע - לבין הפניית החברים שלך לשטרום כדי לסייע להנפקה", אמר השופט לדנקנר, שהשיב: "אבל זו האמת. לא פניתי לאף אחד".
בכלל, סוגיית אותם 5 רוכשים, או "מחלצים" כהגדרת התביעה, שהפנה דנקנר לשטרום כדי שירכשו מניות דרכו ומחוץ להנפקה, חזרה ועלתה היום, וחלק הארי של הדיון הוקדש לה. החמישה הם: אנשי העסקים אילן בן-דב, בעלי פרטנר לשעבר; יוסי ויליגר, בעלי ויליפוד; צביקה בארנבוים; גלעד טיסונה, חברו של עומר דנקנר (בנו של נוחי); ושמעון וינטראוב, בעל השליטה בקבוצת הנדל"ן בראק קפיטל.
לטענת הפרקליטות, החמישה נעתרו לבקשת דנקנר לרכוש מניות אי.די.בי משטרום בסכום כולל של 19 מיליון שקל ובכך סייעו במימון תוכנית המירמה. התובעת הציעה כי ההכרעה בתיק תתקבל על סמך השאלה האם דנקנר באמת האמין שחמשת "המחלצים" לא ירכשו מניות בהנפקה.
השופט אמר לדנקנר: "גלעד טיסונה, למשל, באמת רצה להשקיע". דנקנר הסביר: "לגבי טיסונה הייתה מחויבות חברית. הייתה לי חובה לגבי הבחור... אבל הוא לא היה חשוב לי להנפקה, ולא דיברתי איתו".
בהמשך הטיחה התובעת בדנקנר שאייל סולגניק, לשעבר המשנה למנכ"ל אי.די.בי ומנהל הכספים, העיד כי גם בארנבוים רצה להשתתף בהנפקה, וכי הוא הסכים לרכוש מניות מחוץ לבורסה דרך שטרום, רק כי הבין שהאחרון פונה אליו על דעת דנקנר.
יו"ר אי.די.בי לשעבר הסביר: "סולגניק לא עשה בהנפקה הזו כלום. הוא דיבר עם בארנבוים פעם אחת ו'כידרר אותו אליי'". התובעת הקשתה : "למה שלחת SMS לבארנבוים והודית לו?"; ודנקנר הסביר: "כי היה בכך הבעת אמון בי ובאי.די.בי".
באשר לוינטראוב, דנקנר ציין כי הוא הופנה אליו על-ידי אבי פישר, שותפו לשעבר. בעניין זה העירה התובעת: "נוח לך להכניס לפה את פישר כדי שייראה כאילו זה לא מידע סודי בינך לבין שטרום, אבל פישר לא ידע ולא תיווך בין וינטראוב לשטרום"; דנקנר השיב: "זה לא נוח לי לומר, אבל חד-משמעית, הקשר הזה נוצר על-ידי אבי פישר".
"גם לצערי"
דנקנר התייחס גם ליחסיו עם בן-דב בימים הרלוונטים של פברואר 2012. בן-דב, כאמור, היה לפי כתב האישום "מחלץ" נוסף שהפנה דנקנר לשטרום, כדי שירכוש מניות אי.די.בי דרך חברת ISP שבבעלות שטרום.
"אם לא הייתי בבית-קפה בשכונת מגוריו של בן-דב, אולי לא הייתי לוקח את 'ההרמה להנחתה' שלו (לרכישת המניות - ח'מ')", אמר דנקנר ופנה לתובעת: "את בוחנת כל שיחה וכל ניואנס"; והתובעת, עו"ד קורין, השיבה: "נכון, זהו תפקידי".
דנקנר המשיך: "צריך להבין איך בן אדם מתנהל ב'ריל טיים', מדקה לדקה, כשהוא עובד על משימה ועושה כל מה שאפשר כדי לגייס כסף לקופת החברה... אני הייתי כבר 'אובר לודד' בשלב הזה (בכך מתייחס דנקנר לעובדה שהודות לחבריו שהשתתפו בהנפקה, לא היה כל צורך להריץ את המניה - ח'מ'). זה לא שאיתי (שטרום) לא היה נמצא בראש שלי מאחורה בשלב הזה. אבל אחרי שהמצ'ינג (בין דנקנר לבן-דב - ח'מ') קורה, זה עבר קדימה. מה שברור זה שבעדיפות שלי היה שבן-דב יבוא להנפקה. מה שבן-דב עשה לי זה 'אקסטרים של שוק ההון'. הוא קנה מאיתי ומכר אחרי 5 דקות. התחושה הסובייקטיבית שלי (שבן-דב לא יקנה בהנפקה - ח'מ') הוכחה אובייקטיבית".
נושא נוסף שבו התמקדה התובעת היה פניית דנקנר לבנק הבינלאומי, לבקשת שטרום, כדי לסייע לאחרון לקבל אשראי לצורך רכישת מניות אי.די.בי. "כוונת הפנייה הייתה לומר מילה טובה על איתי", העיד דנקנר. "הכול היה לפי שיקול-דעתו של איתי, שחשב שיועיל שאני אתקשר ואדבר עם מישהו".
דנקנר ציין כי הוא תיאר לעצמו ששטרום זקוק לכמה מיליוני שקלים בעת שניסה לפנות ולהמליץ עליו בפני מנכ"לית הבנק, סמדר ברבר-צדיק, ומשזו לא ענתה, התקשר דנקנר לבכיר הבנק, אילן בצרי.
עם זאת, דנקנר ציין כי הוא לא ידע ששטרום מבקש מהבנק הבינלאומי אשראי של 15 מיליון שקל. התובעת העירה כי "אנחנו יודעים על מה דיברת עם שטרום, כי יש לנו את ה-SMS'ים, לצערי"; ודנקנר הגיב: "גם לצערי".
בהמשך העיד דנקנר: "איתי שאל אם אני מכיר מישהו בכיר בבינלאומי. אמרתי לו שאני מכיר את צדיק בינו ואת סמדר ברבר. הוא שאל אם אני יכול להתקשר לסמדר ברבר. אמרתי: 'בשמחה'".