גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גדעון סער: "קיצוץ שעת לימוד אחת - בציר נפלא לאוצר"

שר החינוך לשעבר, ששובר שתיקה של חצי שנה, מנסה להסביר האם תיק החינוך הפך ממשאת נפש לפרס ניחומים ■ יוסי שריד, יולי תמיר וסער מפרטים את האתגרים שיעמדו לפתחו של שר החינוך הבא

גדעון סער / צילום: יונתן בלום
גדעון סער / צילום: יונתן בלום

הקרבות שמתנהלים בשבועות האחרונים על תיקי הביטחון והחוץ או על ועדת הכספים ומינהל התכנון, אחרי שתיקי הפנים, האוצר, הדיור ואפילו הבריאות הובטחו מראש למפלגות שחשקו בהם, מחדדים את התחושה שתיק החינוך נשכח מאחור. התיק שהיה משאת נפשה של הציונות הדתית ושל פוליטיקאים רבים, עם התקציב השני בגודלו, מוצג במקרה הטוב כפרס ניחומים.

"תיק החינוך לא מעניין את המפלגות כי הוא לא נראה להן מספיק חשוב ומכובד כמו החוץ והביטחון", טוען יוסי שריד, לשעבר יו"ר מרצ ומי שכיהן כשר החינוך בממשלתו של אהוד ברק. שריד מספר שברק הציע לו בכלל את תיק המשפטים שנחשב יוקרתי יותר בעיני פוליטיקאים רבים, אבל הוא הבהיר שיש רק משרד אחד שהוא חפץ בו. "אמרתי לו, 'חבל על הזמן, יש רק מקום אחד שאני הולך אליו, וזה החינוך', והוא הבין מהר מאוד. לא כל יום תופסים פראייר כמוני שראה בחינוך את התפקיד הכי חשוב בממשלה". לדבריו, "כל זמן שתיק החינוך לא יהיה בקבוצת התיקים הראשונה שמדברים עליה בחלוקה הבלתי פורמלית של התיקים, הוא לא יהיה מבוקש. בקבוצה הזו תמצא למשל את האוצר, החוץ והביטחון, ומה לעשות שלשר חוץ אין שום חשיבות אמיתית מבחינת ההשפעה בעוד שתיק החינוך זה עולם ומלואו. פוליטיקאים מעוניינים גם בסיפוקים מיידיים, ובחינוך אין כאלה. אתה זורע, ואולי אחר כך, מתישהו, יהיו לזה פירות".

שריד מתנגד לסברה שלפיה תיק החינוך צריך להישמר בידי מפלגת השלטון, אבל טוען שמפלגה קטנה שמעוניינת בחינוך צריכה לדרוש את התיק עבור היו"ר שלה - לא פחות. "כשמתחילים להגיע למשרד מספרי שלוש, ארבע, חמש או שש, זה ממש אסון. כי לראש לא באמת חשוב איך השני והשלישי שלו יתפקדו, לראש חשוב הראש בעצמו. לכן בלי כוח פוליטי שום שר לא יכל ללכת רחוק".

פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך מטעם מפלגת העבודה בממשלתו של אהוד אולמרט, סבורה כי במקרים רבים שבהם מפלגה מסוימת דרשה את התיק החינוך, היה זה בזכות פוליטיקאי מסוים שדרש את התיק לעצמו. "בסופו של דבר זה מאוד פרסונלי", היא אומרת. "אני מאוד רציתי את התיק ונלחמתי עבורו, כפי ששי פירון רצה את תיק החינוך. אני נאבקתי בתוך מפלגת העבודה תקופה ארוכה כדי שהתיק הזה יהיה נחשק, ולצערי בדנ"א של רוב המפלגות בארץ זה לא תיק נחשק.

"מנקודת ראותי, זה התיק הכי חשוב, הכי מעניין והכי קובע בממשלה, ולכן רציתי להיות שרת חינוך. חשבתי שהוא יכול למנף את החזון החברתי האישי והמפלגתי באופן מאוד משמעותי, כי יש לו את מניפת השליטה וההשפעה הגדולה ביותר. זו לא סיסמה שהחינוך הוא אחד הכלים החשובים בכל מערכת חברתית. בעיניי היה מאוד טבעי שהרצון לתיק החינוך הוא רצון לממש סדר יום שאתה בא איתו לפוליטיקה".

כמו שריד, גם תמיר טוענת שלשר החוץ, למשל, השפעה הרבה יותר קטנה ביחס לשר החינוך. "ברוב המקרים, כשענייני החוץ מגיעים לסוגיות החשובות באמת, ראש הממשלה הוא שמוביל את הדברים. בתיקים החברתיים לשר יש הרבה יותר מרחב להוביל מהלכים בסדר גודל לאומי. אתה יכול לעצב שם מדיניות, ואת זה שום שר חוץ לא עושה. בניגוד לשריד, היא פחות מקבלת את הטיעון שלפיו בתיק החינוך קשה לקצור פירות בטווח הנראה לעין.

"אין ספק שאת הפירות האמיתיים רואים על פני שנים ומה שזוכה לעתים קרובות לכותרות אלה דווקא הדברים הפחות משמעותיים, אבל כן נעשו לא מעט מהפכות בשנים האחרונות שהורגשו. האמירה הזאת שאי אפשר להזיז כלום בחינוך היא אמירה לא נכונה". תמיר מתכוונת בין היתר לרפורמת אופק חדש שהושקה בתקופתה, רפורמת עוז לתמורה בתקופתו של גדעון סער ומהפכת המכללות האקדמיות בתקופתו של פרופ' אמנון רובינשטיין בממשלת רבין השנייה.

בוויכוח החדש-ישן שמתנהל סביב השאלה אם עדיף שר חינוך מקצועי על פני שר פוליטי, תמיר בוחרת מקום טוב באמצע: "יש הבדל בין אנשים כמוני וכמו שי פירון שהגיעו לפוליטיקה ממערכת החינוך, לבין פוליטיקאים ללא רקע בחינוך שחלקם אפילו נעלבים מההצעה לקבל את התיק הזה", היא אומרת. לדבריה, היא אמנם תמיד הייתה אדם פוליטי עם אג'נדה רחבה (בין היתר ממייסדי שלום עכשיו), אבל הרקע בחינוך והרצון לעבוד במערכת הזאת הם יתרון גדול. "מערכת החינוך לא אוהבת שנלחמים בה, אלא שעובדים איתה", היא מסבירה.

"כשנלחמים בה היא מתכנסת, מתגוננת, אבל מי שקשוב לה, עובד איתה ולא נגדה, מצליח להניע אותה. לכן השר הבא צריך להיות השר של המערכת, ולא כזה שמסתכל עליה מבחוץ ומבטל אותה. יש במערכת הזו הרבה גורמים חשובים ומקצועיים שאם הם לא מקבלים את מקומם הראוי הם הופכים לאבן נגף. לעומת זאת, אם יודעים לעבוד איתם, הם עושים דברים נפלאים".

כששואלים על האתגרים הגדולים של שר החינוך הבא, תמיר מסמנת את המשך חיזוק מערך המורים והמקצועיות שלהם, ואת ההתמודדות עם הקדמה התרבותית והטכנולוגית בכל הקשור להתנהלות מול התלמידים. "זה אתגר מאוד-מאוד גדול להחזיק את הילדים בבתי הספר בחברה כל כך מרובת גירויים כמו החברה המודרנית שלנו", היא אומרת. על רפורמת "למידה משמעותית" שהוביל שי פירון (יש עתיד) בקדנציה הקודמת, היא אומרת: "זו בהחלט מגמה נכונה שהתחילה אגב לפני פירון, והיא מסמנת את הלמידה כמשהו שמתרחק משינון והולך יותר לכיוון של העמקה".

להחזיר את התיק למפלגות הגדולות

גדעון סער, שר החינוך מטעם הליכוד בשנים 2009-2013, השומר על שתיקה בחצי השנה האחרונה, נעתר לבסוף לדבר על החינוך. במערכת הפוליטית יש מי שטוען שבניגוד לתפיסה המקובלת סער העדיף את משרדי המשפטים והפנים על פני החינוך, אבל קשה להתעלם מהלהט של סהר בדברו על חינוך.

"שמעתי את הטיעון שהמפלגות כבר לא חושקות בתיק החינוך ואני חושב שזה מיתוס, זה לא נכון", הוא אומר. סער מחלק את ההיסטוריה הפוליטית לשלוש תקופות: עד המהפך של 1977, אז שמרה מפא"י בקנאות לדבריו על תיק החינוך; 1977-2001, אז תיק החינוך עבר למפלגות הלוויין (למפד"ל בשלטון הימין ולמרצ בשלטון השמאל); ובשנים 2001-2013, אז חזרו המפלגות הגדולות להחזיק בתיק (שתי קדנציות של לימור לבנת וקדנציה אחת של סער מהליכוד, ובאמצע יולי תמיר ממפלגת העבודה, בתקופת ממשלת קדימה של אולמרט).

"ב-2001 הייתי חבר צוות המו"מ הקואליציוני מטעם הליכוד בראשות שרון, והוא הגדיר אז חמישה תיקים שחייבים להיות בידי הליכוד. אחד מהם היה החינוך. כלומר שרון ראה בתיק חשיבות אסטרטגית. בשנת 2006 הייתה תביעה של מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ לקבל את החינוך, ותמיר, שהייתה מקורבת לפרץ ורצתה את התיק, אכן קיבלה אותו. אתה אף פעם לא יכל לנתק את העניינים הפרסונליים מהמפלגתיים", הוא מסביר. "גם ב-2009 עמדתי בראש צוות המו"מ הקואליציוני, ובאותה שיחה שבה נתניהו הודיע לי על המינוי לראש הצוות הוא סיכם איתי שאהיה שר החינוך. התיק הזה היה חשוב בעיניו וגם כשהיינו באופוזיציה הוא עסק הרבה בחינוך והייתה לו תפיסה בנושא. בעצם יצאנו לדרך בניהול המו"מ כשתיק החינוך כבר בידינו, בטאבו".

לדבריו, הממשלה האחרונה הייתה יוצאת דופן בתקופה האחרונה, כי תיק החינוך לא נותר בידי הליכוד ועבר ליש עתיד. "זה היה המאבק הגדול ביותר במו"מ שהוכרע ממש בימים האחרונים, כי הליכוד באמת רצה את החינוך ואני רציתי קדנציה שנייה במשרד. ראיתי חשיבות בהמשכיות, הכרתי כבר את המערכת והנחתי תשתית טובה לקדנציה כזו. התיק עבר בסוף ליש עתיד כי נושא החינוך היה מרכזי מאוד במצע של המפלגה ונ אלצנו לעשות ויתור, במסגרת הסכם משולש שכלל גם את הבית היהודי".

סער מחמיא למפלגת העבודה ההיסטורית ששמרה לעצמה את תיק החינוך עד 1977, ומציין כי דווקא מפלגתו, הליכוד, הייתה הראשונה למסור את התיק למפלגה קטנה, המפד"ל, לאחר המהפך ההוא. "תיק החינוך היה תיק טאבו של תנועת העבודה בכל הממשלות ואני חושב שהייתה לעבודה תפיסה נכונה שלפיה מפלגת השלטון צריכה להחזיק בתיק הזה כתיק אסטרטגי - ודאי בחברה הטרוגנית שיש בה הרבה זרמים בחינוך. בלי קשר לאיכות האנשים מהמפד"ל או ממרצ, אני חושב שכשמפלגת השלטון מחזיקה בתיק החינוך זה גם לטובת המשרד וגם לטובת תחום החינוך כולו".

לדברי סער, הותרת התיק בידי מפלגת השלטון לרוב מאפשרת לשר החינוך לגייס יותר משאבים לטובת המערכת, ומזכיר בין היתר את הרפורמה שהוביל עם ארגון המורים העל יסודי, את הגידול הדרמטי בתקציב ההשכלה הגבוהה, את חוק חינוך חינם מגיל שלוש ועוד - עיקרון שלא בדיוק עבד בתקופת לבנת, שגם היא החזיקה כאמור בתיק החינוך מטעם מפלגת השלטון וספגה קיצוצים כבדים בתקציב.

סער דוחה את הקריאות למינוי "שר חינוך מקצועי", ומסביר: "רצוי שיהיה שר חינוך פוליטי ורצוי מאוד שיהיה חזק פוליטית, כי בסופו של דבר היכולת שלו להשיג משאבים ולהגן על האינטרסים של החינוך תלויה בכוח הפוליטי שלו. המאבק הגדול שלי ב-2009 היה מול משרד האוצר שהוביל לראשונה תקציב דו-שנתי והוא רצה לעשות לי את מה שרגילים לעשות באוצר. אז גייסתי את כל הכוחות, עשיתי קמפיין והגעתי להישגים".

הקרב על התקציב

סער, שכאמור סירב להתראיין בחצי השנה האחרונה, מספק הצצה מעניינת להתנהלות מול האוצר: "יש להם במשרד האוצר שלושה מקורות גדולים בתקציב כשהם רוצים לקצץ - המקור הראשון זה הביטחון, שבו קשה מאוד לגעת ואם לא מגדילים אותו זה כבר נדיר. המקור השני זה הקצבאות.

הן קוצצו כשלא היו מפלגות חרדיות בממשלה וגם היום אין לגיטימציה לפגוע ברוב הקצבאות, מה גם שממילא קצבאות הילדים ספגו כבר פעמיים קיצוץ גדול. המקור השלישי זה תקציב החינוך. קיצוץ של שעת לימוד אחת במערכת החינוך הוא בציר נפלא לאנשי אגף התקציבים.

בעשור שלפני כהונתי קוצצו 250 אלף שעות, שזה סדר גודל של יום לימודים שלם בשבוע - 6 שעות שבועיות". סער סבור שהאתגרים הגדולים של שר החינוך הבא הם חיזוק הגיל הרך, בין היתר על ידי תוספת תקנים והפחתת הצפיפות בגנים ועידוד מצוינות לא רק בקרב התלמידים והסטודנטים, אלא גם בקרב מערך ההוראה והניהול.

גורם בכיר בזירה הפוליטית, שהעדיף לא להזדהות, סיפק גם הוא ניתוח משלו: "נפתלי בנט ואיווט ליברמן מעדיפים את החוץ והביטחון בגלל האספירציות האישיות שלהם להיות ראשי ממשלה, וזאת מתוך תפיסות היסטוריות שכבר פחות רלוונטיות, שלפיהן אלה התיקים שמהווים מקפצה טובה לתפקיד הזה. דווקא חינוך הוא תיק מאוד טוב במובן הזה שהוא נוגע בכל משפחה וכל בית, מה גם שללכת לבתי ספר וגני ילדים זה יותר כיף מכל משרד אחר".

לדבריו, הציבור נוטה להעריך פוליטיקאי שמבקש את משרד החינוך, משום שהוא מזהה בכך שליחות, מישהו שמוכן לבצע תפקיד משמעותי ולא בגלל שהוא לוטש עיניים לתפקיד הבא. במילים אחרות, ייתכן מאוד שאם בנט היה מצהיר ערב הבחירות שהוא דורש את תיק החינוך, הוא היה מקבל על כך נקודות זכות לא מעטות ואולי אפילו עוד כמה מנדטים.

תקציב משרד החינוך

תקציב משרד החינוך לתלמיד

עוד כתבות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו