שלמה בן אליהו / צילום: תמר מצפי
מנכ"ל משרד השיכון, שלמה בן אליהו, הוא בעל ענין בקרקע פרטית הנושקת לכנרת בחוף מגדל, שעליה מקודמת תוכנית למלונאות. כמו כן הוא בעל ענין בקרקע פרטית בין הקריות לעכו, המוגדרת כקרקע חקלאית ולדבריו אין לגביה תוכנית ספציפית או יזמות. כך עולה מהסדר למניעת ניגוד עניינים של בן אליהו, אשר נחשף היום (א') במסגרת עתירה חוזרת של התנועה לחופש המידע נגד משרד הבינוי לחשיפת ההסדר ללא מחיקות, עתירה שהוגשה על ידי היועצת המשפטית של התנועה, עו"ד רחלי אדרי. בן אליהו התחייב לא לעסוק בעניינים הקשורים לקרקעות אלה ולגופים מסחריים בהם הוא או קרובי משפחתו מדרגה ראשונה בעל עניין.
העתירה הוגשה אחרי שבעקבות עתירה קודמת נגד משרד הבינוי לחשיפת ההסדר, נמסר לתנועה לחופש המידע נוסח הסדר, שבו הושחרו הפרטים המזהים של המקרקעין והתאגידים שבן אליהו בעל ענין בהם או היה קשור אליהם עסקית.
לבן אליהו, כך עולה מההסדר שנחשף היום, יש מניות בארבע חברות בע"מ: שליטה בחברת פירסט קלאב בע"מ, העוסקת במלונאות ובדיור מוגן במשותף עם חברת "בית בלב"; מניות מיעוט בחברת אסאלרי אנרגיה סולרית בע"מ, העוסקת באנרגיה סולרית; אחזקות בחברות "מלון אושפיזין בע"מ" ו"מלון אושפיזין בכנרת בע"מ", שלדברי בן אליהו אינן פעילות ואין להן נכסים.
בן אליהו התחייב גם לא לעסוק בענייניהם של גופים נוספים עימם היה קשור מבחינה עסקית: חברת "מלונות החוף הצפוני בע"מ", לה סייע מול רשות מקרקעי ישראל לביטול החלטה קודמת, לשלילת הרשאה לתכנון ובניית מלון במבשרת ירושלים; מכללת שערי משפט"; וחברת "דרכי הוראה, הוצאה לאור בע"מ".
בהסדר שנחשף אין פרטים לגבי בעלות בתחום הנדל"ן של בן אליהו ו/או בני משפחה מדרגה ראשונה. בתגובה לפרסום קודם בענין זה אמר בן אליהו, כי בבעלותו 2 דירות, באחת הוא מתגורר והשנייה מושכרת.
עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אומרת: "התנועה לחופש המידע פנתה למשרד הבינוי בכדי לקבל את הסדר ניגוד הענייניים של מנכ"ל המשרד. לאחר שמשרד הבינוי לא השיב לבקשת חופש המידע להסדר למניעת ניגוד עניינים, נאלצה התנועה לעתור לבית המשפט.
"סמוך למועד הגשת העתירה התקבל ההסדר כשסעיפים רבים בו מושחרים, ולכן התנועה עמדה על דרישתה לקבל את ההסדר ללא השחרות, זאת כיוון שהעניין הציבורי בו ברור ומובן מאליו. כעת מצא המשרד לנכון למסור את ההסדר באופן כמעט מלא ובאופן שמתיישב עם ההסדרים הקבועים בחוק חופש המידע. חבל שהמשרד לא מצא לנכון למסור את המידע במלואו ללא עתירה, דבר שגזל משאבים רבים מבית המשפט, מהקופה הציבורית וכמו גם מהתנועה לחופש המידע".