אחד הדברים הבסיסיים שלומדים בקורס חובשים הוא איך להסיר חסם עורקים. בלי להיכנס יותר מדי לפרטים, חסם עורקים שהונח כראוי אמור לחסום את זרימת הדם לאיבר מסוים (כדי למנוע איבוד דם, למשל, באיבר קטוע).

באופן אידיאלי, הסרתו אמורה להתבצע רק על-ידי רופא/ה בבית-חולים, אך אם נדרשים לכך בשטח, בצוק העתים, ההנחיה היא לבצע את ההסרה באופן איטי ככל האפשר ומדורג ככל האפשר, כי ברגע שהזרמת הדם מתחדשת, משתחררים גם רעלים מזיקים - ואם ההסרה מתבצעת מהר מדי, שחרור הרעלים עלול להתרחש בהיקף קטלני. החוק הזה תקף כמעט בכל הסרה של חסמים, פיזיים ומטפוריים: אם עושים את זה מהר מדי, משתחררים גם רעלים.

במידה מסוימת, אפשר לראות את מהפכת הסלולר בישראל של השנים האחרונות כהסרת חסם מאסיבית. האם היא התרחשה מהר מדי? זו שאלה להיסטוריונים. אבל דבר אחד ברור: הקצב שבו קמו כאן עסקי סלולר פרטיים מתחרה אולי רק בקצב ההתפתחות הבלתי נתפס של טכנולוגיית הסמארטפונים.

אייפון, גלקסי, LG, סוני, HTC, נוקיה ואפילו אסוס (שלא לדבר על חברות אקזוטיות יותר) מוצעים לצרכנים במחירים הנעים בין 500 ל-4,000 שקל. וכ-1,200 חנויות סלולר ומעבדות פרטיות מציעות שירותי תיקון ומכירה, בנוסף לרשתות הסלולר הגדולות, לרשתות הטכנולוגיה הבינוניות ולחנויות הדגל של מותגי המכשירים.

ועל כל העושר האדיר הזה חולש... ובכן, אף אחד. אין שום פיקוח, אין סטנדרט מחייב, אין צורך בהכשרה, וגם רישיון עסק, כפי שנלמד בהמשך, הוא בגדר מותרות.