צוק איתן / צילום: רויטרס
מינהל הרכש והייצור (מנה"ר) במשרד הביטחון חשף היום (ד') את נתוני הרכש שעשה במשק הישראלי במהלך 2014, והסתכם ב-14.1 מיליארד שקל - שיא של כל הזמנים. בשנה ממוצעת מסתכם הרכש של משרד הביטחון בשוק המקומי ב-8-9 מיליארד שקל.
לדברי סמנכ"ל משרד הביטחון וראש המינהל, תא"ל (במיל') שמואל צוקר, הסיבה לעלייה החדה אשתקד היא הרכש המהיר של אמצעים שונים לשימוש כוחות צה"ל במבצע "צוק איתן" ורכש נרחב שנעשה אחרי המבצע במטרה לחדש מלאים.
מנתוני המינהל עולה כי מתוך העלויות של 50 ימי לחימה בעזה, שנאמדות ב-8.6 מיליארד שקל, מחצית מהסכום הושקע ברכש מאלפי ספקים בישראל. בין השאר, מדובר ברכש של תחמושת מחברות ביטחונית, חלפים לתחזוקת מטוסי חיל האוויר, אמצעים מודיעין ותקשוב, מזון וציוד לחיילים ועוד.
עוד הוסיף צוקר כי 3.2 מיליארד שקל מכלל הרכש במשק הישראלי נעשה בתעשיות שפועלות בפריפריה ובאזורים המוגדרים כקו עימות.
מרבית הרכש של מנה"ר במשק הישראלי נעשה אשתקד עבור צבא היבשה, והוא הסתכם בכ-6.25 מיליארד שקל. עוד כ-3 מיליארד שקל הופנו לרכש עבור זרועות האוויר והים, והרכש של מערכות מודיעין ותקשוב פרי פיתוח וייצור של חברות ישראליות הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל.
עוד עולה מהנתונים כי היקף רכש השירותים הסתכם אשתקד בכ-1.35 מיליארד שקל. הוצאה משמעותית נוספת של מינהל הרכש בשנה שעברה, היתה גם מסביב להזמנות של תחמושת בהיקף של כ-550 מיליון שקל מתעש, בהתאם למתווה שסוכם בעניין זה בין משרדי הביטחון והאוצר והיווה את אחד התנאים להוצאת תוכנית ההפרטה של החברה לפועל. הזמנת נשק בהיקף דומה מתעש צפויה גם השנה.
היקף הרכש המקומי אשתקד של משרד הביטחון נחשב חריג ביחס לממוצע השנתי והוא שבר גם את השיא שנרשם בשנת 2012, אז הוא הסתכם בכ-13 מיליארד שקל. הגורם העיקרי לעלייה ברכש המקומי באותה השנה היה עסקת ההתקשרות בין משרד הביטחון לתאגיד תור, המשותף לאלביט מערכות ולתעשייה האווירית, על הפעלת מערך מטוסי האימון של חיל האוויר שנרכשו באיטליה.
בשיחה עם "גלובס" אמר היום צוקר כי העיכובים בקביעת תקציב המדינה לשנה זו, כמו גם תקציב הביטחון, מקשים על המשרד לקיים תוכנית רכש סדורה, באופן שמאתגר תעשיות רבות בארץ. "אנחנו מתקרבים לחציון הראשון של השנה, ובשל היעדר התקציב והצורך לפעול על בסיס התקציב של השנה שעברה, היקף הרכש המקומי שלנו הסתכם עד כה בכ-1.5 מיליארד שקל. מצב זה פוגע גם ביכולות התכנון של התעשיות השונות ולעיכובים בהזרמה של הזמנות. אני לא מבין איך המפעלים, שחלקם תלויים בהזמנות של משרד הביטחון, מצליחים להתקיים במצב כזה".
