קריירה / צילום: thinkstock
שער הכניסה של כולנו לעולם העבודה עובר במסמך אחד - קצר ותמציתי - שמסכם את כל הישגינו המקצועיים עד אותה נקודת זמן: קורות החיים. לכאורה המסמך הזה לא אמור לקבוע אם נתקבל לעבודה בסופו של דבר, אבל יש להתייחס אליו במלוא הרצינות; שכן אופי המסמך זה יקבע אם נעבור לשלבים הבאים או שהמסמך ימצא את דרכו לפח.
לדברי ד"ר יעל ברנדר-אילן, מרצה בכירה לניהול באוניברסיטת אריאל, חוקרת בתחום התנהגות ארגונית ומיון עובדים, באופן כללי קורות חיים הם כלי לא רע לסינון מועמדים. "הדרך הנכונה לעשות זאת היא להשתמש בשבלונה עם כללי ניקוד מוכנים מראש לכל סעיף שרלוונטי למעסיק. אפשר לבנות קובץ אקסל פשוט וכל אדם זוטר יכול לעבור על מסמכים רבים במהירות ולתת ניקוד. ניקוד זה באופן יחסי משקף את ההתאמה של המועמד אם מראש השבלונה נבנתה בהתאם לצורכי המעסיק".
בסקר שערכה מחלקת המחקר של AllJobs בנושא מיון קורות חיים בקרב 249 מעסיקים, נמצא ש-58% מהמגייסים מקדישים עד 30 שניות למעבר על כל מסמך קורות חיים שמגיע אליהם, 28% מהמשיבים מקדישים כדקה ורק 14% עוברים על כל מסמך בעיון למשך מספר דקות.
לדברי ליליה פאוקר, מנהלת מחלקת עסקים ב-AllJobs, "מחפשי העבודה צריכים לדעת שיש להם 30 שניות בממוצע להרשים את מי שמקבל את קורות החיים שלהם ומדובר בזמן קצר ביותר של סריקה והחלטה. המטרה היא שהמגייס יבין, בזמן הקצר הזה, שמולו נמצא האדם שמתאים לתפקיד".
קודם כול ניסיון
אז איך עושים זאת נכון? הדבר החשוב ביותר הוא הצגת הכישורים הנדרשים והרלוונטיים לתפקיד. 41% מהמעסיקים שהשתתפו בסקר העידו שהדבר הקשה ביותר עבורם בתהליך קבלת קורות החיים הוא ריבוי המועמדים הלא רלבנטיים שהגישו מועמדות ו-15% בחרו בפער בין קורות החיים לבין מה שמתברר בראיון עבודה.
לדברי פאוקר, "בעידן האינטרנט, ניתן לשלוח קורות חיים בלחיצת כפתור, והדבר מציף את המגייסים בכמות גדולה של מועמדים, ורבים מהם אינם רלבנטיים בכלל למשרה. זו הסיבה שהשקנו את המערכת 'גיוס בקליק', שמאפשרת למעסיקים לדפדף במהירות בין קורות החיים ולפשט את התהליך".
אז מה ניתן לעשות כדי ללכוד את תשומת-בם של המגייסים בזמן הקצר שהם סורקים את קורות החיים? האם חשוב להציג קודם את ההשכלה ואחר כך את הניסיון התעסוקתי או להפך? אם מתייחסים לתוצאות הסקר, הרי שבאופן מפתיע 69% מהמגייסים בודקים לפני הכול את הניסיון התעסוקתי, ורק 5% את ההשכלה.
אורית בראון, סמנכ"לית לקוחות במנפאואר ישראל, סבורה שבתפקידים פרופסיונליים דווקא יש חשיבות גבוהה יותר להשכלה, אף על פי שהניסיון התעסוקתי הוא החשוב ביותר. גם ברנדר-אילן הופתעה מהתוצאות. "חבל שיש התייחסות מועטה להשכלה: מידע זה בהחלט יכול לסייע בסינון מועמדים בדרך קלה, אם מדובר בלימודים גבוהים, כיוון שרמת הלימוד היא תחליף (חלש כמובן) לרמת האינטליגנציה - אשר נחשבת למידע הממיין הטוב ביותר".
באלטשולר שחם, למשל, תואר ראשון הוא תנאי סף שעליו לא יוותרו. "אנחנו עדיין מאוד מאמינים בהכשרה שלנו, ונקבל מועמדים ללא רישיונות בייעוץ השקעות או ניהול תיקים ונכשיר אותם כאן, אבל לא נקבל מועמדים ללא תואר ראשון בתחום רלוונטי, כמו כלכלה או סטטיסטיקה. בשבילנו השכלה היא ממש קריטית", אומרת סמנכ"לית משאבי אנוש של אלטשולר שחם, שרה ברייטמן.
הצעתה של בראון היא להקדים את הסעיף הרלוונטי כאשר למועמד יש בו הישג משמעותי: אם למשל המועמד סיים בהצטיינות את לימודי התואר - להקדים את ההשכלה לניסיון התעסוקתי; ואם השיג הישג משמעותי בתפקיד הקודם, לציין קודם את הניסיון התעסוקתי.
בהמשך לכך, חוסר ניסיון נמצא כסיבה העיקרית לסינון - כך ענו 54% מהמשיבים לסקר. במקום השני (47%) לפסילת קורות החיים ציינו המעסיקים שגיאות כתיב. 37% מהמעסיקים יירתעו מקורות החיים "מתחכמים", כלומר הופעת מידע ואישי בלתי פורמלי במסמך (תמונות, ציטוטים, תחביבים, שירים וכדומה).
23% ציינו כי מסמך קורות חיים ארוך מדי, של יותר מעמוד אחד, עלול לפגוע בסיכויי המועמד לעבור שלב. לפי הסקר, 40% מהמעסיקים סבורים שמסמך מסודר וארגון יגדילו את סיכויי המעמד להגיע לראיון עבודה ו-28% שקורות חיים בני עמוד אחד בלבד יקדמו את המועמד לעבר היעד.
בניגוד לנתונים העולים מהסקר, ברייטמן למשל חושבת שאין שום רע במה שמוגדר קורות חיים מתחכמים, וגם אם ישלחו לה קורות חיים של יותר מעמוד היא תמשיך לקרוא. "מעניין אותי לקרוא קורות חיים כדי להכיר את המועמדים ואת השוק", אומרת ברייטמן. "לי דווקא חשוב שקורות החיים לא היו בסטנדרט הרגיל. אני מחפשת תחביבים שמלמדים על האישיות: יש אנשים שאוהבים ספורט, שאוהבים לצייר או שלמדו סינית. זה מצוין למועמד".
לעומתה רותי שקד, סמנכ"לית HR בחברת אבטחת המידע הישראלית סייבר ארק, סבורה ש"מאוד חשוב שקורות החיים יהיו תמציתיים וישימו דגש על העיקר. אם מתחילים לכתוב לנו סיפורים ארוכים, מגלים שזה נועד לכסות על העובדה שאין ניסיון רלוונטי".
לכתוב תקציר
בראון חושבת שכדי לבלוט יש גם לשמור על קורות חיים תמציתיים וברורים שלא ילאו את הקורא - קצרים ומובנים בפונט קריא, אבל כן ליצור בידול שימשוך את העין שיהפוך אותם לאטרקטיביים ו"מכירתיים". איך עושים זאת? "באמצעות תקציר קצר וענייני, שמסכם את היכולות והניסיון שלך בשניים-שלושה משפטים, כדי להאכיל בכפית את הלקוח, כדי שיבין מי אתה. חשוב להשקיע בזה יותר מכמה דקות".
"אין ספק שקורות חיים פשוטים וממוקדים עדיפים על הכול", מוסיפה ברנדר-אילן. "אני ממליצה לכתוב למעלה במרכז שתי שורות תקציר של הפנייה: מה המועמד מחפש, מה המידע העיקרי שהוא רוצה להדגיש. לאחר מכן אפשר לכתוב מידע סטנדרטי. לא מזיק לסיים במשפט המציין תכונות בולטות. אמנם אין בזה הרבה אמינות (כי הרי האדם מעיד על עצמו) אבל רבים המעסיקים המושפעים ממילים כמו - אמין, ממוקד, סבלני, יחסים בינאישיים טובים וכדומה".
עוד לפי הסקר, כמעט חמישית מהנשאלים (19%) יבדקו בקורות החיים קודם כול את הפרטים האישיים. "לא מפתיע שהדבר השני שמעסיקים מסתכלים עליו הוא פרטים אישיים", אומרת ברנדר-אילן. "על אף החוק שקבע שאסור לשאול פרטים אלו או להתייחס אליהם. זה נתון המראה כי יש נטייה בקרב מעסיקים להפלות על פי נתונים שאינם רלוונטיים לתפקיד.
"זה גם מראה שהחוק היה הכרחי. ברור שזה ייקח כמה שנים עד שתהיה הפנמה של הנושא הזה בקרב מעסיקים בישראל". "בארה"ב", אומרת שקד, "המועמדים מציינים בקורות החיים שם ומקום מגורים בלבד, וחלק גדול מהגיוס אפילו לא מצריך שליחת קורות חיים, אלא מתבצע באמצעות פרופיל הלינדקאין".
