אחיות חורגותלשר הבריאות בממשלה הבאה מחכה הרבה עבודה. אבל אם הוא רוצה להטביע חותם כשר אשר הועיל לחולים בישראל, כדאי שישים לב למצב האחיות (והאחים) בבתי-החולים, עוד לפני שהוא עוסק בבעיות השר"פ ו"הזקנה במסדרון".
בחלק גדול מהמחלקות בבתי-החולים בישראל יש פחות אחיות מכפי שנדרש לפי התקן. רוב הניסיונות לקלוט כוח-אדם נוסף נכשלים, כי המועמדים לעבודה או כאלה שמתחילים לעבוד מתפטרים ברגע שהם מבינים כמה משמרות יידרשו לעבוד ובכמה חולים הם יצטרכו לטפל.
כך נוצר מצב אבסורדי שאין כמעט תחליף לאחיות שעובדות בבתי-החולים, והן נשחקות במהירות בשל העומס הרב. ואם לא די בכך, רובן מקבלות שכר נמוך, ואין להן אופק לקידום. כיצד הן מתמודדות עם המצב הזה? אלה שלא עוזבות בכלל, פשוט מחפשות לעצמן עבודות נוספות במקומות אחרים, וכך חלק גדול מהאחיות עובדות בנוסף בקופות-החולים, בשירותי רפואה פרטיים ובמקומות אחרים.
בשל העבודות הנוספות, האחיות שישנן לא זמינות לעבוד בכל ימות השבוע, מצב שגורם להן לעתים קרובות למריבות על משמרות (כלומר, הימנעות ממשמרות מסוימות). הרבה פעמים יש אפילו פחות כוח-אדם במשמרת מאשר המינימום הנדרש; ואז, חולה שזקוק לעזרה נאלץ להמתין הרבה מאוד זמן. וכאשר החולה כן מקבל לבסוף את הטיפול, ואולי קבל על הזמן הרב שחיכה, הוא מקבל גם את מנת הקיטורים של האחות על כך שכבר כמה שעות היא לא יצאה להפסקה, רצה בלי סוף בין החולים, ועדיין לא הספיקה לבקר מחצית מהם. וכך, החולה "זוכה" לקבל יחד עם הטיפול את התחושה שבכך שהוא ביקש עזרה, הוא גרם עוול לחולים אחרים.
כאשר מדובר בטיפול ובהשגחה על חולים האחיות הן לא פחות חשובות מהרופאים. הסיכוי של חולה לשרוד תלוי יותר במצבת האחיות במחלקה שבה הוא מטופל מאשר ברופאים, בשר"פ ובמיקום המיטה שלו - בחדר או במסדרון. ברוב המחלקות, ישנם חולים שחשוב שיהיו להם מלווים צמודים ואחיות שמוודאים ומשגיחים כל העת שהטיפול שהחולה מקבל הוא הטיפול הנכון.
המצב בבתי-החולים מחייב כי שר הבריאות הנכנס יטפל בנושא שיפור מצב האחיות מיד עם כניסתו לתפקיד, כדי שהדברים לא יידרדרו ויחמירו עוד יותר. חלק גדול מהאחים והאחיות בארץ הם עולים חדשים וערבים. אם לא יחול שיפור משמעותי בתנאי העבודה שלהם בעוד כמה שנים דור העולים מרוסיה יפרוש, וגם ערבים ישראלים יעדיפו משרות אחרות. "השם הרע" שיצא למקצועות הסיעוד בבתי-החולים יגרום לכך שישראל, בדומה למצב בארה"ב ובאנגליה, תיאלץ לייבא אחים ואחיות מהעולם השלישי. מצב כזה ממש אינו רצוי לנו. בין היתר, כי החולים והאחיות יתקשו לתקשר ביניהם, ונושא האחיות יהפוך מבעיה תקציבית לבעיה חברתית, שתעלה למשק הרבה יותר.
השורה התחתונה היא, למרות ההתנגדות הצפויה מצד משרד האוצר וגופים נוספים, כדאי ששר הבריאות ידאג לשפר את התנאים של האחים והאחיות. ההעלאה בשכר לבדה לא תספיק, יש צורך בעידוד ובתגמול לפי תפקוד המחלקה, ביצירת אופק קידומי ובהעלאת קרנו של המקצוע שיכול לחרוץ גורלות.
הכותב הוא מהמכללה האקדמית נתניה, ביה"ס לבנקאות ושוק ההון
