קריירה / צלם: save as
מבקר המדינה מצביע על שורה של ליקויים בפעולות המדינה להגנה על זכויותיהם של עובדים המשתכרים שכר נמוך: מינהל האסדרה והאכיפה שבמשרד הכלכלה, שאמון על מתן הגנה לעובדים החשופים להפרת זכויות מצד מעסיקים, פועל בלי תוכניות שמגובות בנתונים על אודות הענפים והמקצועות שבהם שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר נמוך; יחידת המודיעין שאמורה לספק מידע על אודות הפרת זכויות בקרב עובדים פועלת בתפוקה נמוכה; המינהל לא קבע יעדי אכיפה בנושא ועוד. לרוב מדובר בעובדים לא מקצועיים, עובדים זרים ובני מגזרי מיעוטים שמועסקים בחברות קבלניות לאספקת שירותים.
מנתוני הביטוח הלאומי המובאים בדוח עולה כי בשנת 2012 כ-12% מכלל העובדים במשק שעבדו במשרה מלאה קיבלו שכר נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק, והם מוגדרים "עובדים עניים". המבקר מציין כי שיעור העובדים העניים בישראל גבוה ביחס למדינות מפותחות אחרות וכי שיעור זה לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות.
מדובר בעובדים שלעתים קרובות לא מודעים לזכויותיהם, נגישותם להליכים משפטיים במטרה למצות את זכויותיהם נמוכה, וכוח המיקוח שלהם אל מול המעסיקים - קטן. בשל תלותם במעסיקים, עובדים אלה נמנעים מהגשת תלונות נגדם מחשש לפיטורים.
המבקר מצא כי למרות שבשנים האחרונות הוגדלה מצבת כוח-האדם של מינהל האסדרה והאכיפה שבמשרד הכלכלה, האכיפה בפועל נגד מעסיקים שפוגעים בזכויות עובדים אלה נעשית בעצלתיים ורחוקה מלמצות את הפוטנציאל. הביקורת מצאה כי מאז שהוקם המינהל לפני כעשור, הוא לא ביצע מחקר עצמאי בניסיון למפות את הענפים והמקצועות שבהם מועסקים לרוב מקבלי שכר נמוך. המבקר קבע כי בהיעדר תוכנית המבוססת על נתונים מחקריים למיקוד פעילות המינהל, קיים מתאם חלקי בלבד בין הענפים שבהם בוצעו רוב פעולות האכיפה המינהליות לבין הענפים שסומנו במחקרים שנעשו בעבר בידי גופים אחרים שבהם מתקיימות רוב ההפרות של זכויות עובדים בשכר נמוך. בין אותם ענפים: התעשייה, רווחה וסיעוד, שירותי בריאות ועבודות משק בית.
ליקויים באכיפה גם בעבר
גם בדוחות ביקורת משנים קודמות התריע המבקר על ליקויים באופן האכיפה של זכויות העובדים העניים. המבקר התריע ב-2008 כי המינהל פועל ללא יחידת מטה שתרכז את המודיעין הדרוש להכנת מבצעים יזומים המבוססים על מידע מודיעיני. המבקר מצא כי רק בקיץ 2013 אוישה המשרה של מנהל תחום מודיעין במינהל, אך במועד סיום הביקורת, קיץ 2014 - היא שוב לא היתה מאוישת: "איסוף מודיעין והנגשתו הם חלק מהותי בכל פעילות של גוף אכיפה והיעדרם משמעו פגיעה ביעילותו".
עוד התריע המבקר כי נתונים שמקורם במינהל האסדרה והאכיפה משקפים מצב של היעדר תמריץ מצד עובדים להתלונן על הפרת זכויותיהם ועל כך מעיד המספר הנמוך של תלונות נגד מעסיקים: בשנים 2010-2012 הגיעו למינהל כ-880 תלונות רלוונטיות בשנה והטיפול בשליש מהן הסתיים בלי כל ממצא. זאת בעוד ש-31% מכלל התלונות הגיעו מעובדים המשתכרים מעל 6,000 שקל בחודש וממילא אינם מוגדרים עובדים בשכר נמוך. "מספר התלונות שמגיעות למינהל אינו מאפשר בסיס רחב דיו לאכיפה והן אינן ממקדות בהכרח את האכיפה במעסיקי עובדים בשכר נמוך, לרבות עובדים מהאוכלוסייה הערבית ובעבירות המשפיעות על השכר", נכתב בדוח.
מדוח המבקר עולה בין השאר כי גופים ציבוריים המתקשרים עם קבלנים לא חשופים למידע מלא על אודות הפרת זכויות עובדים שנעשו על ידם בעבר, בעת שהועסקו מתוקף התקשרויות קודמות עם גופים ציבוריים אחרים. המבקר ציין כי כדי שגוף ציבורי יוכל לוודא כי הוא מתקשר עם קבלן שאינו מפר זכויות עובדים - ראוי שיפעל כדי שלוועדת המכרזים יהיה מידע על היסטוריית ההפרות שלו גם מגופים ציבוריים אחרים. "אילולא כן, עלול הגוף הציבורי להתקשר מבלי דעת עם קבלן שהפר זכויות בצורה בוטה בגוף ציבורי אחר ואף עם קבלן שהופסקה עמו ההתקשרות בשל כך וזאת בלא שהביא זאת במגוון שיקוליו טרם ההתקשרות", נכתב בדוח.
המבקר סיכם והמליץ בעניין זה כי "מן הראוי שהרגולטורים ינחו את הגופים הציבוריים שתחת סמכותם כיצד לפעול לקבלת מידע על קבלני שירות הניגשים למכרזים בכל הנוגע להתנהלותם בעבר בשמירה על זכויות עובדים".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "מינהל ההסדרה ואכיפה שבמשרד הכלכלה ביצע בשנים האחרונות - וביתר שאת מאז כניסת החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה לתוקף ב 2012 - שינוי משמעותי בעל השלכות רוחב על שוק העבודה והמשק. שינוי זה, הוביל לשילוש היקף הפעילות בתחום האכיפה והטלת עיצומים כספיים כבדים, כתבי אישום וקנסות על מעסיקים פוגעניים. המינהל לומד את ממצאי הדוח וכבר החל ביישום המלצות המבקר במסגרת עבודת מטה לתיקון הליקויים והפערים. בתוך כך, בונה המינהל קשרי עבודה עם גורמים שונים במטרה לטייב את האכיפה המתבצעת בכל הנוגע לאכיפת זכויות עובדים - בדגש על זכויות עובדים בשכר נמוך, לרבות שכלול העבודה באמצעים מודיעיניים ואחרים על מנת להתמודד עם האתגרים".