קידוח לוויתן נפט גז / צילום: לילה כלכלי ערוץ 10
התוכנית לזנוח את הסבת תחנות הכוח הפחמיות בחדרה לגז טבעי, כפי שחשף "גלובס" לפני כמה ימים, צפויה להיות מכה קשה למאגרי לוויתן, כריש ותנין, שעלולים להיוותר ללא שוק מקומי. כפי שנחשף כאן, ההסבה לגז טבעי של היחידות הפחמיות 1-4 בחדרה ירדה ככל הנראה מהפרק, ובמקום זאת שוקלת חברת החשמל אופציות אחרות להפחתת הפליטות המזהמות בתחנה. החלופה המועדפת על בכירי החברה היא הפעלת התחנות באמצעות פחם בתוך התקנת סולקנים שיפחיתו את הזיהום בכ-90%.
במשך שנים שקדה חברת החשמל על פרויקט הסבת התחנות לגז טבעי. הן היו צפויות לצרוך 1.5-2 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי בשנה, שיספק מאגר לוויתן. מדובר בכמות גדולה מאוד של גז. לשם השוואה, בשנת 2014 צרך סקטור התעשייה כולו 2 BCM של גז, ותחנות הכוח הפרטיות דוראד ו-OPC צרכו יחד כ-1.2 BCM.
האם חברת החשמל הביאה בחשבון את העובדה שהסבת התחנות הפחמיות יורדת מהפרק בעת שמימשה רק כ-25% מחוזה הגז שלה מול תמר? בחברה החשמל טוענים שהתשובה לכך היא שלילית, אך כמות של 1.5-2 BCM היא משמעותית לחברת החשמל, שצרכה ב-2014 כ-4.3 BCM. כניסת יצרני החשמל הפרטיים, שגזלו ממנה נתח משמעותי, לצד ביטול הסבת התחנות הפחמיות לגז עשויים להסביר את המימוש החלקי של האופציה.
הסבת יחידות הייצור לגז טבעי הובאה בחשבון בתחזית הביקושים לגז טבעי של ועדת צמח, הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי. הוועדה הניחה שהיחידות יוסבו לגז כבר בשנת 2016, ועל פי התרחיש המשק הישראלי היה צפוי לצרוך 8.6 BCM של גז ב-2014, 13.3 BCM ב-2020, ו-17 BCM של גז ב-2025. ואולם ב-2014 צרך המשק הישראלי רק 7.57 BCM, ולפי הערכה עדכנית של משרד האנרגיה, הוא יצרוך ב-2015 רק 8.57 BCM, ולא 9.7 כפי שהעריכה הוועדה.
הסיבה לצריכה הנמוכה יחסית של גז טבעי אינה רק אי-הסבת התחנות הפחמיות, אלא גם הביקוש הנמוך מהצפוי לחשמל (המיוצר בחלקו הגדול מגז טבעי). בדוח האחרון שלה, העריכה חברת החשמל שהביקוש יעלה בממוצע בשיעור של 2.7% עד 3% בשיא הביקוש בשנים 2015-2020, ובתחזית קודמת הצפי היה ל-3.8% באותן שנים. ואולם בשנים 2013 ו-2014 לא גדל הביקוש לחשמל כמעט כלל.
על הביקוש הנמוך יחסית לחשמל יש להוסיף את קצב החיבור האיטי של מפעלי התעשייה לרשת הגז הטבעי, את ההתקדמות האטית בהסבת כלי רכב להנעה בגז טבעי ואת חוסר הוודאות באשר להקמת מפעל האמוניה בדרום. בתרחיש הביקושים של ועדת צמח, היא הביאה בחשבון שעד שנת 2021 יוקם בישראל מפעל אמוניה שיצרוך כ-0.7 BCM של גז בשנה. עד כה לא פורסם מכרז כזה, ויש גם חוסר ודאות לגבי הכדאיות הכלכלית שלו.
כך, בעוד שוועדת צמח העריכה שהמשק הישראלי יצרוך 501 BCM של גז עד שנת 2040, היום מעריכים גורמים במשק שצריכת הגז עד שנת 2040 תעמוד על כ-460 BCM של גז.
מה יישאר ללוויתן
כעת, כאשר מסתמן שההסבה לגז יורדת מהפרק, לא נותר ללוויתן, כריש ותנין מה לספק למשק המקומי. 99% מהגז הטבעי שצרך המשק הישראלי ב-2014 הגיע ממאגר תמר (1% הגיע ממטען של גז טבעי נוזלי, LNG) והוא זה שגם צפוי לספק את רובו הגדול בעשור הקרוב. לא רק זאת, בחודשים הקרובים צפויה נובל אנרג'י להשלים את פרויקט התקנת המדחסים במאגר תמר, דבר שיגדיל את אספקת הגז מתמר בכ-20%.
הציפייה היא שכבר מיולי הקרוב תגדל הקיבולת השעתית המרבית מתמר מ-1.33 מיליון מ"ק לשעה ל-1.47 מיליון מ"ק לשעה (או מ-48 אלף mmbtu לשעה ל-53 אלף mmbtu לשעה). הגדלת הקיבולת מתמר תפחית עוד יותר את כמות הגז שעליה יתחרו מאגרי הגז הנותרים. חישוב פשוט מראה שיתר המאגרים ייאלצו להתחרות על פחות מ-2 BCM בשנה ב-2020 ועל פחות מ-5 BCM ב-2025.
מחברת החשמל נמסר: "לאור השינוי הדרמטי וחוסר היציבות במשק הגז, ובתיאום עם משרד האנרגיה, החברה בוחנת חלופות. ההחלטות הן בסמכות משרד האנרגיה שקובע את תוכניות הפיתוח של משק החשמל במדינת ישראל".
ממשרד התשתיות נמסר: "אספקת הגז הטבעי מלוויתן לא נשענת על אספקת גז טבעי לאורות רבין. פיתוח לוויתן נשען על אספקת גז טבעי לבעלי רישיונות בתחום החשמל, בעלי רישיונות חלוקה, צרכנים תעשייתיים, לשימושי תחבורה ושימושים נוספים וכמובן לייצוא. בנוסף, טרם התקבלה החלטה שונה לגבי התחנה, כך שהסבת התחנות עדיין לא ירדה מהפרק".
