הכותרות תמיד יעדיפו את ההשקעה הפרטית של בעלי הקבוצות. אין כמו לכתוב על "המיליונים שיענקל'ה שחר ישקיע העונה במכבי חיפה", "הסכום חסר התקדים שישפוך גולדהאר" או "היד העמוקה שתכניס אלונה ברקת לכיס". אבל כדאי לקחת בחשבון שסכומי העתק האמיתיים שנשפכים על קבוצות הספורט, בכלל הענפים - מגיעים מהכיס שלנו. כן, כן. למשל, תושבי עכו - ראוי שיידעו שמתוך כספי הארנונה שהם משלמים, אישרה העירייה כי התמיכה העירונית לקבוצת הכדורגל הפועל עכו תעמוד בשנת 2015 על 6.1 מיליון שקל. במלים אחרות, כמעט 2% מתקציב העיר עכו 2015 הולך לקבוצת הכדורגל העירונית ולסיוע במאבקי ההישרדות שלה בליגת העל.
מנתונים שהגיעו לידינו עולה כי בעונת 2013/14 סך הכספים שהעבירו העיריות לקבוצות ליגת העל בכדורגל עמד על 20.8 מיליון שקל (ר' טבלה; לקבוצות הבוגרות, לא כולל מחלקות נוער), וזאת למרות שחמש קבוצות בוגרים לא מתוקצבות בכלל ע"י העיריות: מכבי והפועל ת"א, מכבי והפועל חיפה, ועירוני ק"ש (כך שהסכום הכולל התחלק בין תשע קבוצות בלבד). גם בכדורסל המצב לא רע: בעונה האחרונה שנבדקה, 2011/12, קיבלו תשע קבוצות ליגת העל מהעיריות (מכבי ת"א היחידה שלא קיבלה) סכום כולל של 19.9 מיליון שקל.
למרות הניסיון לפעול בתוך גבולות ברורים של תבחינים וקריטריונים לחלוקת כספי הרשויות המקומיות לעמותות, בפועל הפעילות הזאת נעה בתוך תחום אפור. באופן מעשי, ראשי הרשויות יכולים לקבוע - וגם קובעים בפועל - כמה כסף להעביר לאיזה קבוצה, את מי לתעדף ואת מי לייבש.
מערימות הנתונים שאספנו כאן ב"גלובס" לצורך הניסיון לפצח איך עובד העניין, ערימות שהן עדיין מזעריות ביחס למגוון השיטות הקיימות (כל עירייה והשטיקים שלה), ומהתשובות שקיבלנו - עולה דבר אחד ברור: כל אחד כטוב בעיניו יעשה ויחלק. ואם יש למישהו יש התנגדות - שיביע אותה בפעם הבאה בקלפי.
***
את הסיבוב שלנו נתחיל בדרום. אחת הרשויות שעלתה לכותרות השנה היא עיריית אשקלון. בעונה האחרונה הצליח ראש העיר, איתמר שמעוני, להוציא את הפועל אשקלון מידיו של פרוספר אזגי ולקחת אותה תחת חסות עירונית מלאה. מבחינת שמעוני, הקבוצה היא כרגע נכס עירוני חדש ויקר ערך ששווה לשפוך עליו כסף.
"בשנה האחרונה העירייה השקיעה בהפועל אשקלון 6.5 מיליון שקל", אומר שמעוני ל"גלובס". למי שלא מעודכן, הקבוצה שיחקה העונה בליגה א' - השלישית בחשיבותה בישראל. ליגה שמוגדרת כחובבנית. למה בעצם? "התפיסה שלי היא שכדורגל הוא חלק מהשקעה במערכת החינוך שלנו. עד היום היה יזם פרטי, פרוספר אזגי, שהיה מקבל מהעירייה בסביבות 3 מיליון שקל כשהקבוצה הייתה בליגה הלאומית וקצת פחות כשהייתה בליגה השלישית, ואני לא יודע לאן הלך הכסף - אם הלך למחלקות הנוער או לא הלך. אבל בסופו של יום מצאנו את הפועל אשקלון בליגה א'. אני באתי עם תפיסה שהקבוצה היא חלק ממערכת החינוך, ואם אתה רגולטור - אתה יכול לצבוע את הכסף ולנהל אותו. המשימה הראשונה הייתה הוצאת פרוספר אזגי - ובזה הצלחנו, השקענו בזה 2.2 מיליון שקל על-פני שלוש שנים - וקיבלנו את הקבוצה לידיים. המשוכה השנייה הייתה להעלות את הקבוצה ללאומית, וב-2014 השקענו 6.5 מיליון שקל. מה השגתי בזה? מיתוג. דיברו על הפועל אשקלון בכל הארץ. הפסדנו למכבי ת"א בגביע, הגדלנו במאות אחוזים את מספר המשתתפים בבית ספר לכדורגל, ועלינו ללאומית. נכון, השקענו. אבל זו השקעה מחושבת. בכלל, אני בעד שעיריות ייכנסו כמה שיותר להחזקות בקבוצות כדורגל. כשאתה רואה שקבוצה בלאומית מדווחת על תקציב של 4 מיליון, אתה יודע כמה כסף שחור יש בשוק הזה? חוזים כפולים? ברגע שעירייה נכנסת לכדורגל, כל הדברים האלו נעלמים. בסופו של יום גם המדינה מרוויחה מזה".
- ומה בעונה הבאה כשתשחקו בליגה הלאומית?
"אז החלטנו שהעירייה תשקיע 7 מיליון שקל".
- זה לא נשמע לך סכום מופרך?
לא, כי במקום שעיריות יתנו 4-3 מיליון שקל ליזם פרטי שיפעיל את הקבוצה ואז אתה לא יודע לאן הכסף הולך - אז עדיף להוסיף עוד 2 מיליון שקל ושהכסף הזה יעזור להעסיק את הילדים אחר הצהריים, ובסופו של יום במקום שהילדים יעסיקו אותנו, אנחנו מעסיקים אותם".
- בשביל הכסף תרצה להיות מעורב בהחלטות מקצועיות?
"היעדים שהצבנו לעונה הבאה בתקציב הזה הם מקומות 4-1. אם נראה למשל אחרי רבעון שזה לא עובד - אז נתערב. זה כמו שלאגפים אחרים בעירייה יש יעדים. אם אתה רואה באמצע העונה שזה לא עובד, אז יש בסמכותך להגיד 'להתראות, תנו לי פה תוכנית אחרת', ואם אראה שאני במקום שלישי וצריך עוד קווץ' כדי לעלות - אז נעצור ונעשה מחשבה מערכתית. זה צריך לבוא על חשבון משהו אחר, נצמצם אירוע או שני אירועים כדי לתת את הכסף הזה לקבוצה. בנינו השנה 70 גני ילדים, על חשבון מה? על זה שלא בנינו שום כיכר ושום כביש. עכשיו אני פנוי להשקיע במשהו אחר".
***
אשקלון היא דוגמה קיצונית, אבל לא מאוד. כאמור, עיריית עכו תשקיע בקבוצת הכדורגל 6.1 מיליון שקל. מילא הסכום העצום, אבל בעכו, לפי טבלת התמיכות - קבוצת הכדורגל נהנית מ-76% מסך התמיכות בעמותות הספורט לשנת 2015. אם מוסיפים כספים שמועברים לעוד שלוש עמותות כדורגל (מכבי, אחי ובית"ר עכו), אז סך הכסף שהולך לכדורגל שם מסתכם בקרוב ל-90% מהסך הכל. יתר הפירורים מתחלקים בין הפועל עכו כדורסל, עמותת ההיאבקות, עמותת האגרוף, עמותת השייט הפועל זבולון, ולעמותת הרומח (סיף).
ברמלה הבייבי של ראש העיר יואל לביא הוא קבוצת כדורסל הנשים, וב-2014 היא זכתה ל-40% מהכסף של כלל עמותות הספורט בעיר (קיבלה 1.83 מיליון שקל). בעניין הזה מציינים בעיריית רמלה כי מדובר בהחלטה שלקחו כבר ב-1995, אז הוחלט לאמץ את הצעת ועדת הספורט העירונית ש"המליצה על בינוי, פיתוח, תמיכה והעברה של קבוצה עירונית אחת והצורך והשאיפה להפוך קבוצה זו לקבוצה ייצוגית של העיר כולה". שנה לאחר מכן אישרה ועדת הספורט "צמצום של קבוצות הכדורגל והכדורסל כך שתהיה רק קבוצה ייצוגית אחת בכל תחום, ושכל המשאבים יושקעו באותן קבוצות". כך יצא שמתוך תקציב של 4.5 מיליון שקל בשנת 2014 (אל זה מתווספים עוד 15% בונוסים עבור הישגים), מחולק הכסף לחמישה ענפי ספורט בלבד - כדורגל, כדורסל, טניס, טניס שולחן וטקוואנדו (כש-40% מהסכום, כאמור, מגיע לידי קבוצת הכדורסל אליצור רמלה נשים).
15 קילומטרים מערבה מרמלה יש את ראשל"צ, העיר הרביעית בגודלה בישראל מבחינת אוכלוסייה. היא אולי מזוהה יותר מכל עם הכדוריד המשגשג בה כבר שנים ארוכות. אבל מי שנהנה מהנתח הגדול ביותר של הכספים - היא קבוצת הכדורסל שמשחקת בליגת העל, וקיבלה לפי העירייה בשנת 2014 סך של 3.48 מיליון שקל, כאשר כל אחת מקבוצות הכדוריד של העיר (הפועל ומכבי) קיבלו 1.1 מיליון שקל. בראשל"צ, עירייה עשירה, תמכו בקבוצות הספורט התחרותיות בהיקף של 10.47 מיליון שקל בשנת 2014 - יותר מכל עירייה אחרת בישראל. אפילו קבוצת עובדי העירייה מתוקצבת ב-70 אלף שקל.
ומה עם נתניה? עיר של ספורט? העירייה לא באמת מאמינה בסלוגן הזה - והיא מעבירה לקבוצות והאגודות 4.8 מיליון שקל ("זאת לצד מגוון מתקני ספורט איכותיים שהעירייה מעמידה לרשות האגודות בתעריף מיוחד"), כאשר קבוצת הדגל מכבי נתניה קיבלה 1.35 מיליון שקל; באשדוד יש כסף גדול מאוד לספורט - ושם יחלקו ב-2015 סכום של 10.5 מיליון שקל. אבל מתוך זה, כ-30% יילך לקבוצת הכדורגל מ.ס אשדוד. בב"ש העירייה תומכת בקבוצות ובאגודות ב-4 מיליון בלבד (כשמחצית מהסכום הולך להפועל ב"ש של אלונה ואלי ברקת).
***
איך בכל זאת קובעים למי לתת את הכסף? באופן מעשי, מאז שנת 2006 מחויבות העיריות להתכנס לנוהל תמיכות במוסדות ציבור שקבע משרד הפנים. כלומר, הן נדרשות להציג קריטריונים ברורים לחלוקת הכסף. "בפועל העניין הזה מגוחך", אומר גורם שבנה עבור אחת מהעיריות הגדולות בארץ את התבחינים. "אחרי שבעירייה קבעו שהם רוצים להשקיע את רוב הכסף בקבוצת הכדורגל ושזו המדיניות שלהם, אז רק צריך להסביר מה הפרמטרים שעל-פיהם קבעת את זה ולהראות שהכל מדיד. ואז מתחילים להסביר - חשיפה תקשורתית, פופולריות וכו'. אבל ברור לכולם שזה חרטא - כי אתה קודם כל מסמן את המטרה ואחר כך הולך לקבוע את התבחינים ולדאוג לשמר את הסטטוס קוו".
רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים שמשמש גם כראש הוועדה לתרבות וספורט ברשויות המקומיות, אומר כי "חוקית אי אפשר לעשות כלום, בשביל זה יש מועצת עיר, וראש העיר הוא נבחר ציבור. הוא יביא כל מיני טיעונים למה להשקיע מיליונים בקבוצת כדורגל, יגיד שזה חשוב לקהילה, מוסיף לה גאווה, מביא אלפי צופים ומשפחות, ומוריד אלימות - ויספר סיפורי אלף לילה ולילה. ראש עיריית נס ציונה, יוסי שבו, אמר לי שעד שלא הייתה לו קבוצת כדורסל בליגת העל אנשים לא ידעו מה זה נס ציונה, לא עניין אותם נס ציונה, והם לא הגיעו לנס ציונה. עכשיו כולם מדברים איתו, 'הייתי בנס ציונה', 'הייתי במשחק', 'ראיתי בטלוויזיה'. אשקלון, למשל, זו לא ת"א או גבעתיים, היא צריכה איזו גאוות יחידה שתאדיר את שמה, שיכירו אותה".
- מה מנחה אותך בגבעתיים שלא להשקיע כסף גדול בקבוצות הספורט, ואתה עוד באת מהספורט (היה אלוף ישראל בטניס שולחן - ט"ו)?
"אני לא חושב שצריך לקחת כסף ציבורי מעבר למשהו שהוא סביר ולהשקיע אותו בעסק שאמור להיות עסק מקצועני וממומן מבעלים פרטי, מהטוטו, מספונסרים ומנויים וכרטיסים. אם יבוא מישהו במקומי, הוא יכול להחליט שעיריית גבעתיים תתמוך ב-4-3 מיליון שקל בקבוצת כדורסל, כמו שהיא תומכת בתיאטרון גבעתיים ב-2 מיליון שקל. אני לא מאמין בספורט הישראלי, ואני לא צריך את הצעדים הפופוליסטים האלו. זה פשוט עניין של סדרי עדיפויות. כמו הופעות יום העצמאות - עיריית ר"ג, שעשתה במות והוציאה שם מיליוני שקלים - אחד יכול להגיד שזה מעולה ועל זה צריך להוציא את הכסף, והשני יוכל להגיש שזו שערורייה. ככה גם השקעה בקבוצת כדורגל. בשביל זה יש מועצת עיר ובחירות, והציבור ישפוט את ראש העיר".
בקרב לא מעט רשויות מקומיות, שיטת התבחינים הרופפת מייצרת סעיפים - המגובים בפרשנות משפטית - שנועדו להגן על הקבוצה של ראש העיר בכל מחיר. למשל, כדי למנוע מצב שהתמיכה תקוזז דרסטית במצב של ירידת ליגה - יש עיריות שמכניסות סעיף "מענק הסתגלות" לליגה השנייה.
כל עירייה קובעת ע"פ התבחינים שלה את הענפים המועדפים עליה. בעיריית אשדוד למשל, נקבעו שמונה קטגוריות ענפיות לחלוקת הכספים - מ-1 (קטגוריית העילית) ועד 8. בקטגוריה 1 נמצא רק ענף אחד - הכדורגל; בקטגוריה 2 נמצאים כדורסל הגברים והכדוריד; בקטגוריה 3 כדורסל נשים, וכך זה יורד מטה עד באולינג, התעמלות אמנותית וכו' בקטגוריה 8. השיטה הזאת מבטיחה הנצחה של הפערים העצומים. בעיריית חולון, למשל, שגם שם קיימת שיטת תיעדוף לענפים - מופיעה ההתעמלות האמנותית בדרג השני מלמעלה בבוגרים מבין חמישה דרגים (חולון נחשבת מעצמה בהתעמלות אמנותית).
אל אלו אפשר להוסיף עוד בונוסים שהעירייה מחלקת לקבוצות הבכירות, מעבר לכספי הבסיס. למשל, קבוצת הכדורסל נשים מכבי אשדוד שזכתה באליפות, זכאית לפי התבחינים של העירייה לבונוס של 30% מתמיכת הבסיס בקבוצה. בישיבת מועצת העיר מחודש מארס אושר ("לפי תבחינים") מענק מיידי של 250 אלף שקל לאותה קבוצת כדורסל נשים בעבור ההעפלה לחצי גמר היורוקאפ, זאת אחרי שחודש לפני כן אושר לקבוצה מענק של 243 אלף שקל על ההעפלה לרבע הגמר. לקבוצת הגברים מכבי אשדוד כדורסל, שנמצאת בתהליכי הבראה, הוחלט לאשר באותה ישיבה עוד 800 אלף שקל, "זאת כדי לאפשר לעמותה להמשיך ולשלם את התחייבות העמותה ואת ההלוואות עליהן ערבה העירייה". עבור זכייה בגביע המדינה מחלקת העירייה תוספת של 25% בונוס, ואפילו בונוסים על השתתפות בגמר גביע המדינה (10% תוספת תקציבית) או מענקי גביע הטוטו. באשקלון, לדברי ראש העיר, מובטח לקבוצת הכדורגל בונוס של 750 אלף שקל בעבור העפלה לליגת העל.
***
תבחיני חלוקת הכספים רשומים שחור על גבי לבן. כלומר, עד שמחליטים למחוק ולקבוע - בחסות היועמ"ש העירוני - שינוי בתבחינים. לפני חודשיים למשל, החליטו בעיריית עכו לשנות סעיף במבחני התמיכה שקבעה העירייה, שבפועל איפשר לה חופש פעולה גדול יותר בחלוקת כספים לעמותות הספורט. במקום הסעיף בוועדת התמיכות של עיריית עכו שקבע כי "בשום מקרה לא יעלה גובה התמיכה על 50% מהפעילות הנתמכת" (לדוגמה: אם קבוצת הכדורגל מעמידה תקציב של 10 מיליון שקל, לעירייה מותר לפי התבחינים שקבעה להעביר לקבוצה עד 5 מיליון) - הוכנס תיקון כי "מהיום והלאה בכל מקרה לא יעלה גובה התמיכה על 90% מהפעילות הנתמכת". כלומר, העירייה יכולה לשחרר כספים בהיקף של עד 90% מהתקציב הכולל של המועדון.
יש לציין כי שחרור החבל הזה הוא במסגרת החוק - בנוהל התמיכות שקבע ב-2006, מאשר משרד הפנים לעירייה לתמוך בעד 90% מהפעילות. בעכו רק שחררו את החסם הזה. עוד דבר שקיים בעיריית עכו בחלוקת הכספים הוא מתן של 12% מכספי התמיכות על-פי קריטריון של "שיקול דעת חברי הוועדה".
למה כל כך פשוט לשנות תבחינים? בין היתר כי דרישת משרד הפנים היא שאת ועדת התמיכות המקצועית צריך להרכיב מנכ"ל הרשות המקומית, גזבר המועצה והיועמ"ש. "בשום מצב הם לא יילכו נגד רצונו של ראש העיר", אומר בכיר באחת מהעיריות. יתרה מכך - בנוסף לוועדת התמיכות מאפשר משרד הפנים גם לרשות המקומית למנות מקרב חברי המועצה ועדת משנה לעניין תמיכות, שתפקידה לבחון את ההמלצות של הוועדה המקצועית. ועדת המשנה הזאת מורכבת לפי ההרכב הסיעתי של המועצה. כלומר, רוב קואליציוני פוליטי (מה שקורה ברוב הרשויות) יאפשר להעביר כל החלטה שנמצאת באג'נדה של ראש העיר.
בחלק מהמקרים אפשר לראות שדווקא עניינים הקשורים לתמיכות בעמותות ספורט מוצאים את מקומם, משום מה, או דרך ישיבות מועצה שלא מן המניין (בעיקר בשל דחיפות העברת כספים דווקא לאגודות ספורט) או במקרים מסוימים בהליך מהיר יותר אותו מבצעת העירייה - סבב הצבעה טלפוני.
ויש גם את המקומות שחוצים את הגבול האפור. חבר מועצה באחת מהעיריות הגדולות בישראל מגלה: "מזה תקופה ארוכה, בין רשימת נותני התרומות לקבוצות הספורט הבכירה של העירייה, שהיא גם במקרה הקבוצה שראש העיר מעורב בה, נכללים כמה בעלי עסקים שעברו על חוקי התכנון והבנייה. כדי למנוע הריסה של בתי העסק שלהם - הם מעבירים תרומות לקבוצת הספורט הנכונה".