אם אתה לא שם
"האח הגדול VIP", יום א' 21:00, ערוץ 2 קשת
יש תוכניות פופולריות ממנה, יש אולי בעלות "סטנדרטים מוסריים" נמוכים משלה, אבל איכשהו הצליחה התוכנית הזאת להיות שם נרדף לריאליטי, ל"תרבות הסמסים" ולכל מה שרקוב בתרבות הישראלית.
לרוב אני מוצא את עצמי דווקא בצד האחר של הביקורת: זה לא שאני עוקב בדריכות אחר עלילות הדיירים בבית "האח הגדול", אבל, אולי מאותה סיבה ממש, אני גם לא ממטיר עליהם אש וגופרית.
מדובר בהפקה טובה, מצולמת היטב, מוגשת באופן קליל שמשלב היטב בין הקופצניות המתיילדת של אסי עזר לבין הנון-שלנטיות המכסה על נוירוטיות של ארז טל, ושהפרס בסופה מצליח לרתק לא מעט צופים עד לשלבי הסיום שלה.
הבעיה שלי עם העונה הנוכחית היא הקונספט. בואו ונתמקד לרגע באחד המפורסמים שייכנסו הערב לבית, איציק זוהר. זוהר עובד בערוץ הספורט כפרשן לענייני כדורגל. והנה, רגע לפני סיום העונה, כשהעניינים החשובים ביותר עומדים להיות מוכרעים, מדווחים בערוץ כי הוא "יצא לחופשה". מישהו יכול לתאר לעצמו, בחיים האמיתיים, מנהל שיווק למשל שיוצא לחופשה ביום שבו משיקה החברה שלו את הקמפיין החדש שלה? אז למה שמעתה, כצרכן של ערוץ הספורט, אקח ברצינות ולו מילה אחת שתצא לאיציק זוהר מפיו?
וזוהר הוא עוד דוגמה ראויה יחסית ל"סלב", כיוון שלפחות עצם פרסומו בא לו בזכות קריירה אמיתית ולא בזכות הרצון "להיות מפורסם" לכשעצמו.
העיקרון שבשמו ביטל זוהר את עבודתו היומיומית כאילו לא הייתה מעולם, הוא העיקרון שמקומם אותי בעונה הנפתחת של "האח הגדול": הפרסום כערך. כשפרסום הופך להיות ערך בפני עצמו - הופכת האלמוניות, הקוטב המנוגד לו, לפשע.
אני לא יודע כמה מכם ראו את השער של גיליון "7 ימים" האחרון, אבל כיכבו בו "החטוף וחברו", אותם שניים שהעמידו מדינה שלמה על רגליה כשהטעו אותה לחשוב כי אחד מהם נחטף באזור הר חברון. בכתבה מגוללים השניים סיפור שכולו "אי-הבנה". אני לא השתכנעתי, אבל עצם הפרסום הוכיח כי העובדה שחיילים ואזרחים היו עלולים לשלם בחייהם בעת העימותים שהתפתחו במהלך הסריקות אחר "החטוף", אינה חשובה כלל וכלל בעיני מי שבחר לתת להם במה: הם מפורסמים - וכל השאר אינו חשוב.
לא צריך להרחיק לכת ולהאשים את "האח הגדול VIP" בפשע שעוד עלול להתרחש כאן ביום שמישהו שלא לוהק להפקה יפתח במסע רציחות למשל כדי להתפרסם בכל זאת, אבל כדאי לשים לב שהאלמוניות הפכה למקבילה התקשורתית של עוני: תהיה פושע "סלב" שהורשע בפלילים, העיקר שלא תהיה אשם בעוני - הפשע הגדול ביותר בעידן תרבות הצריכה. תהיה מפורסם-לחינם, העיקר שלא תהיה אלמוני. חיילים אלמונים כבר לא מעניינים אף אחד אם הם לא משחקים רולטה רוסית.
