רשות האכיפה והגבייה, שאמונה על אכיפת הדין האזרחי, הפלילי והמינהלי בישראל, מספקת נתונים מרתקים בנוגע ליעדים הסופיים של הכספים הזורמים בצינורות הגבייה, שחייבים במדינת ישראל משלמים. זאת, בהתאם לדוחות נתוני גביית הכספים לשנת 2014 כפי שהגיעו ל"גלובס".
בהתאם לדוחות, בשנת 2014 נגבו סך-הכול כ-270 מיליון שקל מחובות שהצטברו לחייבים. החובות הם מגוונים - החל מפסקי דין שהתקבלו בערכאות שיפוטיות בהם נקבעו סכומים לתשלום שלא שולמו, קנסות בשל דוחות תנועה, קנסות מינהליים שמטילים משרדי הממשלה השונים וכלה בחשבונות מים וגז.
לרשות, שהוקמה בשנת 2009, יש תפקיד כפול. היא מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וכן על גביית חובות וקנסות. בתוך כך, הרשות מורכבת משתי יחידות: מערכת ההוצאה לפועל (שאחראית על מימוש ואכיפת החלטות שיפוטיות ס'כ') והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (שאחראי על גביית קנסות מינהליים ופליליים ס'כ'). באמצעות שתי היחידות הרשות אוכפת את הדין וגובה כספי חוב שהצטברו לחייבים.
בהתאם לנתוני הגבייה לשנת 2014, ביחס לחובות אזרחיים ופליליים, המרכז לגביית קנסות "קלט" בשנה החולפת מעל ל-62 אלף תיקים חדשים, בערך כספי של כמעט 4 מיליון שקל. סך-הכול בתחום זה נגבו למעלה מ-100 מיליון שקל בשנה החולפת. חובות אלה שהועברו לגבייה הם בגין אגרות בתי משפט, הוצאות לטובת אוצר המדינה, קנסות פליליים, פיצוי וקנסות תעבורה.
מהנתונים עולה כי למעלה מ-77% מהתיקים שהועברו לגבייה במרכז לגביית קנסות, נסגרו כתוצאה מפעילות שנקט המרכז לגביית חובות אלה. כפי שנראה, בשנת 2014 ממוצע סגירת התיקים עומד על כ-92% מהתיקים.
נתונים אלה רק מחזקים את התפיסה הרווחת בציבור בנוגע לרשות האכיפה והגבייה, בכך שהרשות משמשת בתור 'השוטר הרע' שדואג לאכוף את הדין. בהתאם לתפיסה זו, הרשות יורדת לנכסי חייבים ומנסה לרושש אותם עד למועד שבו חובם אכן ישולם. ואולם, כחלק משיפור התדמית השלילית שדבקה בה, הרשות משתדלת מעת לעת בשנים האחרונות, לשנות זאת ולקדם נושאים סוציאליים לטובת הציבור.
בשנתיים האחרונות, הרשות מבקשת לשפר ולייעל את השירות לאזרח ומפעילה מנגנון סוציאלי, באמצעותו היא מעבירה חלק מהכספים הנגבים בהליכים השונים לנפגעי עבירה קטינים. במושגים משפטיים ניתן לתאר זאת כ'צדק מתקן'.
המנגנון הסוציאלי בגין העברת כספים לנפגעי עבירה, הוא חריג לנושאים המטופלים במרכז לגביית קנסות. מעבר לקנסות ולחובות "הרגילים", המרכז מוסמך לגבות כספים שנפסקו במסגרת גזר דין פלילי, עבור קורבנות עבירה לצורך שיקומם.
איך המנגנון הסוציאלי עובד? בהתאם לחוק העונשין, כאשר מורשע אדם בהליך פלילי, בית המשפט מוסמך לפסוק לקורבן העבירה סכום פיצוי עד לתקרה של 258 אלף שקל. במקרה שבית המשפט פוסק סכום פיצוי, והמורשע לא משלם, המרכז לגביית קנסות הוא המוסמך לגבות את סכום הפיצוי מהאדם המורשע ולאחר קבלת הכספים, להעבירו לקורבן העבירה.
אלא שבשנתיים האחרונות, רשות האכיפה והגבייה ביצעה רפורמה מקיפה בנושא פיצויים לנפגעי עבירה קטינים. בינואר 2013 נכנס לתוקף התיקון לחוק המרכז לגביית קנסות, שיזמה חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, ובמסגרתו נקבע כי בנוגע לנפגעי עבירה קטינים ניתן לבצע "הקדמת תשלומים על חשבון המדינה".
כלומר, במקרה שבית המשפט מטיל פיצוי במסגרת הליך פלילי על אדם מורשע, לנפגע עבירה קטין, אזי המרכז לגביית קנסות ישלם לנפגע העבירה סך של 10,000 שקל, מתוך סכום הפיצוי שנפסק לו. סכום זה נקבע בחוק כסכום מוגבל והמרכז לא יכול לשלם מעבר לכך. אם נקבע בגזר הדין כי על המורשע לשלם לנפגע העבירה סכום פיצוי גבוה יותר, אז את היתר ישלם באופן ישיר המורשע לנפגע.
לרוב, המורשעים יושבים בכלא והליך הגבייה של קנסות פליליים מהמורשעים הוא מסובך וקשה יותר. לכן, תיקון סוציאלי זה למעשה, יאפשר לנפגעי עבירה קטינים לקבל את הפיצוי שנפסק להם בדרך מהירה יותר ויסייע להם להשתקם, בייחוד בשל גילם הצעיר.
בהתאם לנתוני הדוחות של הרשות, בשנת 2014 נקלטו 692 תיקי פיצוי קטין ובהם 940 קורבנות עבירה קטינים. לקטינים שולם מכספי המדינה, סכום של למעלה מ-2 מיליון שקל ובנוסף נגבה מנאשמים סכום הקרוב ל-2.5 מיליון שקל.
זאת, לעומת שנת 2013 השנה בה נתקבל התיקון לחוק, שבה נקלטו 533 תיקי פיצוי קטין בהם 751 קורבנות עבירה קטינים. לנפגעי העבירה הקטינים שולם מכספי מדינה סכום של כ-1.7 מיליון שקל ובנוסף כ-2.1 מיליון שקל שנגבו מהנאשמים.
בשלב הנוכחי, מיושם שלב א' של הרפורמה, כך שמי שישולם לו הפיצוי מהמרכז הוא עבור מי שהיה קטין בעת מתן גזר הדין שבו נפסקו לו הפיצויים. בעוד כמספר חודשים, בחודש אוגוסט, יהיה מיושם השלב הבא ובמסגרת התיקון לחוק, יהיה זכאי לפיצוי זה מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה.
המשמעות של יישום שלב ב', היא שיורחב מעגל הזכאים לפיצוי, שכן החל מיום ביצוע העבירה נגד נפגע העבירה ועד לשלב שבו ניתן גזר הדין, חולף זמן רב ואותם קטינים עשויים בזמן זה לאבד את "זכאותם".
יש לציין, כי הכספים המשולמים על-ידי המרכז לנפגעי עבירה קטינים, מגיעים מתוך סעיף תקציבי מיוחד מתקציב המדינה. כלומר, כל הכספים שנגבים מהחובות האזרחיים והפליליים, מועברים לאוצר המדינה, למעט הכספים המועברים ישירות מהמרכז לגביית קנסות לנפגעי עבירה קטינים. מה עוד שלאחר שהרשות משלמת לנפגע העבירה, היא מנהלת הליך גבייה של סכום זה מול הפוגע, שלרוב היא מסובכת יותר, כאמור. הכספים שיתקבלו בהליך גבייה זה מהפוגע, ישולמו לקופת המדינה.
בנוסף לכך, כחלק מגביית קנסות של המרכז, נגבים קנסות מינהליים שמטילים משרדי הממשלה השונים. בהתאם להחלטת ממשלה מספר 545 שאושרה בחודש אוגוסט 2013, הוקם ברשות האכיפה מינהל הגבייה הממשלתי המספק שירות לכל סוגי החובות של המשרדים הממשלתיים.
גביית החובות עבור משרדי הממשלה הייתה עוד קודם לכן, אך בשל קשיי המדינה בגביית החובות בהחלטת הממשלה נקבע כי יש "להעמיק" את הקשר עם רשות האכיפה.
הקנסות הללו הם למעשה חובות של אזרחים וחברות החייבים כסף למשרדי הממשלה שנותנים להם שירותים, או לכאלה שקיבלו קנסות מינהליים וטרם שילמו. כמו למשל במקרה שבו משרד האוכלוסין מטיל קנס על מעביד בגין העסקת עובד זר ללא היתר, והמעסיק לא שילם את הקנס.
הרשות מדווחת כי לדוגמה, בגין עבירות של העסקת עובדים זרים נקלטו בשנת 2014 1,181 תיקים בערך כספי מעל ל-21 מיליון שקל. סך-הכול נגבה סך של מעל 10 מיליון שקל ונסגרו 834 תיקים. נתונים נמוכים יותר מספקת רשות האכיפה ל"גלובס", באשר לחובות בגין עבירות "עבודה" עליהם נדרש לפקח משרד הכלכלה. עבירות בתחום זה הם בגין: שכר מינימום, העסקת נוער, שעות עבודה ומנוחה, שוויון הזדמנויות ועוד. בשנת 2014, נקלטו "רק" 271 תיקים בערך כספי של מעל ל-10 מיליון שקל. סך הגבייה עמד על קרוב ל-2 מיליון שקל ונסגרו 216 תיקים.
נתונים מעוררים פליאה, עולים מנתוני גבייה עדכניים לגבי חובות חייבים לרשות המים. הטלת החובות בתחום המים, הינה בגין היטלי הפקה וקנסות השקיה. לשנת 2014 נקלטו 20 תיקים בערך כספי של מעל ל-35 מיליון שקל. נגבו מעל ל-12 מיליון שקל, סכום נמוך יחסית לחובות, ונסגרו 32 תיקים (מתוכם 18 תיקי קנסות השקיה שנקלטו בשנת 2013 ס'כ').
הנתון המפליא הוא שניתן למצוא בין החייבים גם את עיריית קריית אונו שלאחר הסדר שהושג עימה, חייבת סכום של למעלה מ-10 מיליון שקל (!). כך גם ניתן למצוא בין החייבים את חברת מי טבריה בע"מ שהושג עימה הסדר ונותר לה לשלם סכום של חצי מיליון שקל, ואת חברת מליבו בנייה בע"מ שלאחר הסדר עימה נותרה חייבת לרשות סכום של למעלה ממיליון וחצי מיליון שקל.
מדיוני: מברך על השינויים
דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה, מברך על השינויים ברשות האכיפה. "המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה גובה קנסות, הוצאות וגם חובות למשרדי הממשלה על מנת שהמדינה שלנו תתנהל בצורה תקינה.
"לא יעלה על הדעת שחלק מהציבור ישלם קנסות וחובות וחלק לא ישלם. צריך להביא לכדי כך שיתקיים שוויון בנטל. מאחר שהרשות הפכה לגוף הגובה עבור המדינה. מצאתי לנכון ליידע את משרדי הממשלה ורשויותיה כמה גבה המרכז עבורם בשנת 2014 וכך ייעשה מדי שנה בשנה.
"אני רואה במידע זה משוב ליחידות האכיפה השונות במדינה כאשר פעילות המרכז מביאה למיצוי מלא של העמל הרב של כל אותן יחידות. הקנסות והחובות הנגבים מועברים לקופת המדינה, למעט גביית הפיצוי לנפגעי עבירה שנקבע במסגרת גזרי הדין הפליליים".
לדבריו, "המרכז לגביית קנסות פועל לגביית הפיצוי מהמורשעים ומעביר את הכספים לנפגעים עצמם. בשלב זה אנו פועלים לקידום תיקון בחוק אשר יחריג את נושא הפיצוי לנפגעי עבירה מהחובות המופטרים במסגרת הליך פשיטת רגל. אין הצדקה לפטור את המורשע שמצוי בהליכי פשיטת רגל מתשלום הפיצוי לנפגע העבירה".
עוד הוא ציין כי "גביית הפיצוי עבור נפגעי העבירה כמו גם נושאים נוספים שקידמה הרשות, כגון המסלול לגביית דמי המזונות והמסלול המקוצר בהוצאה לפועל, מהווים תרומה סוציאלית וחברתית של רשות האכיפה והגבייה, אשר חרף היותה רשות אוכפת וגובה, היא פועלת למען הציבור, מגלה רגישות לאזרחים במצוקה ופועלת למתן שירות אדיב, מקצועי ואיכותי. לראייתי, רשות האכיפה והגבייה הינה מערכת אשר אמורה לדאוג שמי שחייב ישלם ובאותה עת לוודא שהאוכלוסיות אשר מצויות במצוקה יקבלו הגנות טובות יותר, כפי שאנו עושים ונעשה עוד".
תיקון בחוק ההוצאה לפועל
רשות האכיפה והגבייה הוקמה בינואר 2009 כיחידת סמך של משרד המשפטים והופרדה ממערכת בתי המשפט. הרשות מופקדת על אכיפת החלטות שיפוטיות וגביית חובות וקנסות.
הרשות מורכבת מורכבת משתי יחידות: מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, שבאמצעותן היא אוכפת את הדין וגובה כספי חוב שהצטברו לחייבים. עם זאת, יש לציין כי בטרם הקמתה, מדינת ישראל גבתה חובות במסלולים נפרדים ולא "תחת קורת-גג אחת".
מערכת ההוצאה לפועל מוסדרת מכוח חוק ההוצאה לפועל כבר משנת 1967, ואמונה על "גביית" פסקי דין או החלטות אחרות של בית משפט בעניין אזרחי. בנוסף נגבים בהוצאה לפועל חיובים אחרים שדינם כדין פסק דין כגון שטרות ומשכנתאות. מדובר, על-פי רוב באכיפת חיובים שבין אדם לחברו, אם כי לעתים, גם גופי המדינה פועלים באמצעות ההוצאה לפועל לאכיפת חיובים.
לצד זאת, המרכז לגביית קנסות הוקם בשנת 1995. האחרון, פועל מתוקף חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות. במרכז לגביית קנסות נגבים בעיקר חובות עבור אוצר המדינה. בין היתר נגבים במרכז גם קנסות משטרה וקנסות של בית משפט לתעבורה, אגרות משפט שלא שולמו, קנסות מינהליים של משרדי ממשלה השונים ועוד.
תיקון שהוכנס בחוק לפני כ-3 שנים הכניס סעיפי "סל" אשר הלכה למעשה מאפשרים למרכז לגבות כמעט כל חוב לאוצר המדינה. נכון להיום, המרכז גובה חובות עבור משרדי ממשלה רבים, עם זאת רשות המסים לדוגמה מפעילה מנגנון גבייה עצמאי ונכון להיום אינה גובה באמצעות המרכז.
לאחרונה תוקן חוק המרכז לגביית קנסות פעם נוספת ובמסגרת התיקון הוסדרו בחוק הליכים רבים אותם ניתן לנקוט נגד החייבים, לרבות הטלת הגבלות בדומה לאלה שניתן להטיל לפי חוק ההוצאה לפועל. התיקון בחוק עתיד לשפר באופן משמעותי את הגבייה במרכז ולהעלות את שיעור הגבייה במידה נכרת. חריג לכך הוא "פיצוי בהליך פלילי", שניתן לנפגעי עבירה קטינים.