גירושין / צילומים: גלובס tv
בחודשים האחרונים סוער וגועש עולם המס סביב שאלת מס העיזבון - האם אכן מדובר במס מוצדק וישים.
במחנה המצדדים בהטלת המס מרימים את דגל השוויון החברתי ואת דגל קופת המדינה הרעבה למקורות מימון נוספים.
מאידך, במחנה המתנגדים להטלת המס מונף דגל הצדק, שייפגע, לטענתם, כתוצאה מהטלת מס על הכנסות נטו, שכבר שולם בגינן מס, ואף מועלות טענות בדבר הקושי בהקמת מנגנון לגביית המס.
במקביל לוויכוח התיאורטי עסוקים בעלי ההון כמיטב יכולתם בהתגוננות מפני האפשרות להטלת המס. בלי שנביע דעה בנוגע לסיכויים להטלת המס, נדגיש כי בכל מקרה מהלך הקשור בהעברה בין-דורית מצריך חשיבה ותכנון יסודי בטרם ביצועו, הן במישור המהותי והן במישור המיסויי. העברה כלאחר יד לדור הבא, לשם מניעת מס עיזבון, שהטלתו בספק, עלולה לעלות בתשלום מס ודאי, לשם תיקון חלוקה "לא נכונה" של נכסים בין היורשים.
לא נביע כאן דעה בשאלת ההצדק להטלת המס, אלא נסתפק בציון סוגיות מסוימות הקשורות למס העיזבון.
כידוע, במרבית המדינות, שבהן חל מס העיזבון, מוטל מס גם על מתנות, שאחרת כל מוריש יחזיק בכיסו "פתק", שבמסגרתו הוא מורה על העברת נכסיו במתנה, רגע לפני צאת נשמתו. בחלק מן המדינות שבהן חל מס עיזבון, מס המתנות אינו חל דרך קבע, אלא, כפי שהיה נהוג בעבר גם בישראל, אלא רק בגין מתנות שניתנו 3 או 5 שנים קודם לפטירתו של "המוריש".
מכל מקום, ברור שבמסגרת ההיערכות למס העיזבון הפוטנציאלי, יש להיערך גם למקרה שבו המעביר ירצה לתת נכסים במתנה עוד בחייו.
מס העיזבון הפוטנציאלי הוא מס החל על שווי נכסי העיזבון בניכוי התחייבויותיו. ככזה, מס העיזבון הוא בבחינת מס על שווי בלי ממומש, אשר בהחלט ייתכן כי הוא "על הנייר"; שווי שבהחלט ייתכן כי יתגלה כשגוי במועד מימושו בפועל של הנכס.
לעניין זה יש לזכור כי מס העיזבון שחל בישראל עד שנת 1981 הקנה עלות חדשה לנכס לצורכי מס, וזאת בהתאם לשווי שנגזר ממס העיזבון ששולם.
במילים אחרות, מס העיזבון הישראלי, קודם למועד ביטולו, היה בעיקרו בבחינת הקדמת מס, שכן משמעותה הכלכלית של העלות החדשה לצורכי מס רווח הון (ומס שבח), הייתה הענקת מגן מס מפני מס רווח ההון עד לשווי המחושב.
לענייננו, הטלת מס עיזבון במודל הנדון כיום עלולה להיות בבחינת תשלום מס על שווי תיאורטי, וזאת אף מבלי שנוצרה לנישום עלות חדשה לצורכי מס.
פתח לעיוותים כלכליים משמעותיים
מעבר לבעייתיות הכרוכה בהקמת מנגנון שומה וגבייה לתפעול מס העיזבון הפוטנציאלי, נראה כי הבעייתיות המרכזית בהטלת מס זה היא במצב של הורשת עסק או נכסים בלתי נזילים. כך, למשל, הטלת מס על עיזבון שהנכס העיקרי המצוי בו הוא מפעל פרטי, מהווה משימה בלתי אפשרית - לא רק מהפן של הערכת שווי, אלא בעיקר מהפן המימוני.
לא ברור כיצד ניתן להטיל מס על נכס שלא מומש, שספק אם הוא בר-מימוש, ואף קיים ספק אם ניתן למוכרו במכירה חלקית לצורך מימון מס העיזבון. במצב מעין זה דחיית מס העיזבון עד למועד מימוש הנכס היא דחייה מחויבת המציאות, וכל ניסיון לקבוע מגבלת שנים למועד תשלום המס קודם למימוש הנכס הנדון עלול ליצור עיוותים כלכליים משמעותיים.
זאת ועוד, במסגרת השיקולים להטלת מס עיזבון בישראל, יש להביא בחשבון כי במדינה כדוגמת ישראל, שהיא במהותה מדינת מהגרים, חלק מהכסף שמקורו בחו"ל ינווט מחוץ למדינת ישראל לצורך הימנעות ממס עיזבון.
גם מבחינת שיקולי צדק, קשה להעלות על הדעת איזו זכות מוסרית קמה למדינת ישראל לגבות מס על הכנסות שלא נצמחו או הופקו בישראל. מעבר לכך, יש לצפות, כי גם חלק מההון שנצמח בישראל אף הוא ימצא את מקומו מחוץ לישראל לשם הימנעות ממס עיזבון.
לסיום, נציין כי אין להקל ראש באפשרות כי בקדנציה הקרובה של הממשלה העתידית יחודש בישראל מס העיזבון. לאור זאת, במקרים הרלוונטיים ולאחר תכנון מתאים, יש להיערך לאפשרות הטלתו של מס עיזבון.
לטעמנו, אמירות המושמעות כיום מטעם מחנה המצדדים בהטלת מס העיזבון, אשר לפיהן מחוקק המס הישראלי יתגבר על תכנוני המס שתכליתם מניעת מס עיזבון, הן לעניות דעתנו אמירות בלתי מבוססות.
אין סיבה להניח כי תכנוני מס המיושמים במרבית המדינות שבהן חל מס עיזבון לא יהיו ניתנים ליישום בישראל, במיוחד לאור השימוש בישויות משפטיות זרות המאפשרות ניכור משפטי של נכסי העיזבון מיוצר העיזבון.
■ הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו-האפט.