גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לצאת מהמטריקס

200 גיליונות של "ליידי גלובס". שומעים את התקרות מתנפצות?

ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל
ורד רמון ריבלין / צילום: שי יחזקאל

1. שומעים את הזכוכית שנשברת? והנה, עוד אחת. לא להיבהל. אלה רק עוד ועוד תקרות שמתנפצות בעודנו מדברים פה. אחרת איך היינו מעמידים 200.

200 גיליונות של "ליידי גלובס" הם סיבה טובה לעצור, להשתהות, לשאול שאלות, לנסות לברר. האם הצלחנו לגרד משהו מהמטרות שהצבנו לעצמנו? האם משהו השפיע? עשה הבדל? שינה את התודעה במילימטר?

המורשת של "ליידי גלובס" נשענת על סיפורן של נשים מנהיגות. נקודת המוצא שלנו עקבית: השארנו בחוץ את היללנות, הקיטורים וההטפות. הכנסנו הרבה זיעה של נשים, שמכוח חלוציותן התיישבו בשולחן מקבלי ההחלטות והביאו ביצועים.

במשך השנים הצגנו הרבה מאוד פורמטים למנהיגות, וכל פעם מחדש אנו מופתעים מהמודלים החדשים שנולדים. אלה הנשים שהן הרול מודל של העידן החדש. ואלה דימויים שמפעפעים, נטמעים, נספגים בתרבות.

זו הסוציאליזציה שלנו. הדור החדש גדל בתמיסה אחרת. נכון, הוא צורך את ניענועי הישבן של ביונסה כאחד מאבות המזון הרוחניים, אבל ודאי לא עיוור לפורמט אחר של נשיות שהולך ותופס אחיזה. היום נערה צעירה יכולה לגמרי לדמיין את עצמה כמנכ"לית בנק. זה לא היה בזמני.

2. עובדה. הניינטיז התקשרו ונשמעו מופתעים לגמרי ממה שקורה פה. איך שלא תנערו את זה, נשים מנכ"ליות הפכו בעשור האחרון חלק משמעותי מהנוף של צמרת הניהול בישראל. והן אף פעם לא סיפור פרטי. הן תמיד יתפרשו כייצוג. ייצוג לנשים אחרות.

הן שועטות כמו טנקים על דיונות שאינן ריקות מאויב, דוהרות על אמביציה באוקטן גבוה, יוצאות מהמטריקס שלהן. לא כולם מוחאים להן כפיים, שהרי מגדר הוא דרך מרכזית לסימון יחסי כוח. ואם מוחאים, אז לא בהכרח מהסיבות הנכונות. תשאלו על כישוריה המקצועיים של המנכ"לית הבכירה בישראל. הקהל הגברי לא יהסס: אמממ, האמת? נראית טוב.

לפעמים מאחורי הנשים האלה, שמאיישות תפקידי מנהיגות, גם אלה שעברו קנוניזציה, מסתתרים שקים רוטטים של חוסר ביטחון. יש בהן פחד נוראי להיראות. אבל זה בסדר,

ראינו כבר מספיק גברים כאלה. והן, הן עוד חדשות בעסק.

"ליידי גלובס" הוא פלטפורמת התוכן היחידה בישראל שמתמקדת במשבצת הזו של מנהיגות נשית. הפורמט יוצא הדופן נולד משני זרמים די מנוגדים. הרצון להבליט עשייה נשית מנחילת-דרך, ומצד שני הרצון לחתור תחת התפיסה המקובלת של איך מגזין נשים צריך להיות.

מלכתחילה, הרעיון היה להציג גם גברים כחלק מהתפיסה שגורסת הימנעות מיצירת סביבה מלאכותית של גטו נשי. חשוב לנו לחשוף עשייה פורצת דרך של נשים בפני הקהל הכללי, גברים ונשים כאחד. כן, גבר בשער, ולא פעם.

הממשק בין עולם העסקים לעולם הרגשי הוא אחד העוגנים שמבדלים את המגזין, ובכך הוא זולג מעבר לעיסוק בנשים, פותח צוהר לזווית הסתכלות גברית על סוגיות שעיתונות כלכלית פוסחת עליהן. הגברים המופיעים ב"ליידי גלובס" מצוידים ברטוריקה של רגש, ואין כמו רגש להניע אנשים לפעולה. אנו מבחינים בשינוי העמוק בשפה. ושפה יוצרת תודעה.

3. במשך כל ההיסטוריה נשים הודרו מזירות הכוח. היום, כשהן מטפסות לדרגים הגבוהים ביותר, הולם בהן בכל יום, כמעט, הקונפליקט התפקידי. תמיד מגיע הרגע הזה בקריירה, שבו הטוטאליות שנדרשת בעבודה מנטרלת אותך מהתפקידים האחרים. זו נקודת אקזיט קלאסית. קל לחתוך בשלב הזה. בפרפראזה הפוכה, מי שלא יכולה לסבול את החום, לא נכנסת למטבח.

אנחנו עוקבים בתשומת-לב רבה אחרי התפקידים הכלכליים, הפוליטיים והתרבותיים של נשים, ואחרי הנגישות ההולכת וגדלה שלהן להון, רכוש, כוח פוליטי והשכלה.

כל זה נמנע מהן במשך רוב ההיסטוריה. הן לא יכלו לקיים את עצמן באופן עצמאי. מצמרר לחשוב איך בעבר הלא רחוק הטמיעה התרבות השלטת בנשים מחשבה מצמצמת ומנוונת על עצמן. אישה מוצלחת, זה היה ברור, היא אישה נשואה ואמא טובה. כמה שפחות נוכחת, בטח שבמרחב הציבורי.

המימוש העצמי שלנו כאינדיבידואלים הוא הנושא הגדול של העת החדשה. כמי שהוצבו כל השנים מחוץ למרחב הציבורי, נשים היו צריכות לשרוד בעולם ששולל מהן אפשרות לממש את עצמן. כל מה שנראה לנו כל-כך טבעי עכשיו. נשים מגיעות היום לתפקידים הכי משמעותיים, והנה, הפלא ופלא, היקום לא קורס לתוך עצמו. הן תמיד ידעו שהן שוות. זה העולם שלקח לו זמן להבין.

4. גם היום, אחרי שחדרו לעוד ועוד מקצועות ותחומים שרגל אישה לא דרכה בהם קודם, וגברו על עמיתיהן הגברים, נשים מתוגמלות פחות.

אנחנו בוחנים לא פעם הצלחה במונחים מדידים של שכר. אבל אם מספרים יהיו המשקולת היחידה שנניח על המאזניים - נפסיד.

נכון שהמאבק על שכרן של מנהלות בכירות תורם להקטנת אי-השוויון במעמד הבינוני-גבוה. הוא מאפשר ליותר נשים להיכנס למרחבים של כוח ועוצמה כלכליים, שהיו חסומים בפניהן. אבל לא נשלה את עצמנו שהוא פותר מבנים חברתיים בעייתיים של חוסר שוויון מעמדי, עדתי או לאומי. לצערנו, הוא לא מקטין את חוסר השוויון של נשים עניות בישראל.

5. אנחנו רוצים להגיד משהו על המציאות מתוך התמקדות באנשים שעוברים תהליך, מסע חיים, אם תרצו. כשאנחנו שואלים אותם עם מה התמודדו בדרך לשם, אנחנו לומדים הרבה. הם עוזרים לנו להרחיב את גבולות התודעה ולרכוש אגב כך מבט ביקורתי על חיינו. כשאנחנו לוכדים פיסת מציאות, היא מציבה מראה לעצמנו.

מה זו הצלחה בכלל? מה זו תודעה? מה זה רגש? מחשבה? מימוש? מושגים שניסינו לפצח, להפוך. להציג תזות ששוחטות פרות קדושות.

כל חודש נברא קונספט חדש מהעולם הרגשי שהטיל אותנו, את כל הצוות, לעולם תוכן שדורש למידה, התעמקות, חקירה ותהייה. הפסיכולוגיה והמחקר נעולים באקדמיה ובקליניקות, ואנחנו ביקשנו לחלץ אותם משם, לחבר תמות ואידיאות לחיי יומיום.

עשינו דרך ארוכה, טעונה לא מעט קונפליקטים - ובכל גיליון מחדש, זה לא מובן מאליו שאתם עושים איתנו את הדרך הזו.

עוד כתבות

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?