קרלו אנצ'לוטי / צלם: רויטרס
1. אחד מעיתוני הבית של ריאל מדריד, ה"מארקה", התקשה להסתיר את האבל הגדול בעקבות ה-2-2 עם ולנסיה בסנטיאגו ברנבאו בשבת. "ידיו של דייגו אלבס ריסקו את אספירציות האליפות של הלבנים", התייחסה כותרת המשנה ביומון לעצירת הפנדל של כריסטיאנו רונאלדו על-ידי שוערה הברזילאי של האורחת. כי קשה לראות את ברצלונה מאבדת ארבע נקודות מתוך שש שנותרו לה לאסוף עד לשריקת הסיום של הליגה הספרדית, ואת הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי מבצעת מהפך דרמטי.
כך שבדיוק כמו ב-2013/14, גם ב-2014/15 קו דק מאוד מפריד מבחינת המנג'ר האיטלקי בין עונה שתיזכר ככישלון מובהק שלו - לעונה מהאגדות. זכייה בצ'מפיונס ליג בפעם השנייה ברציפות (משהו שאף מועדון לא הצליח לעשות מאז מפעל האלופות מותג מחדש על-ידי אופ"א בתחילת שנות ה-90) תוכל לשפר כמובן משמעותית את מצב הרוח במועדון, לאור אובדן התואר המקומי ליריבה הגדולה מקטאלוניה - שנה אחת בלבד לאחר שהוא נלקח על-ידי היריבה העירונית הצנועה אתלטיקו.
רגע, קבוצה שמבקיעה 107 שערי ליגה, מנצחת את ה"קלאסיקו" הראשון של העונה 1-3 מוחץ ושיכולה לסיים את הקמפיין עם 92 נקודות, מאזן שבשש מתוך 10 העונות היה מספיק בשביל זכייה בתואר - היא באמת כישלון?
כיוון שהתשובה לשאלה האחרונה נתונה לפרשנות, גם בריאל לא ממהרים לבקר כלפי חוץ את המנג'ר המוערך שבינתיים שאלת מעמדו לא עולה על הפרק. ב"אל קונפינדסיאל" אפילו דיווחו השבוע שהוא מתחיל לתכנן את הרכש לקראת הקיץ הקרוב כאשר אחד השמות שמוזכרים חזק הוא של מרקו וראטי, הקשר האחורי האיטלקי אותו הדריך בפ.ס.ז'.
אך הדבר האחרון שאפשר להגיד על ריאל הוא שיש במועדון הזה סבלנות לכל דבר שאפילו מריח מבינוניות. הנשיאים וההנהלות אולי מתחלפים, אבל ה-DNA נשאר: בעשר העונות האחרונות עבדו תשעה מאמנים ראשיים שונים בברנבאו. לגבי אנצ'לוטי, החוזה עליו הוא חתום יסתיים בתום העונה הבאה (2015/16). בחורף, לאחר ריצה פנטסטית שכללה 22 ניצחונות רצופים בכל המפעלים שנקטעה ב-4 בינואר, פתחו בריאל בשיחות גישוש עם סוכניו לגבי הארכת ההתקשרות. אך ככל שהזמן נמרח, ההסכמות לא הגיעו ובמקביל היכולת על המגרש דעכה מעט - כך גם פחת הרצון של ריאל לסגור איתו על הסכם חדש. בסוף פברואר דיווח ה"אס" כי "במידה ולא יזכה באחד משני התארים הגדולים - הליגה או הצ'מפיונס ליג - לאנצ'לוטי לא תוצע כלל הארכת חוזה". הנשיא פלורנטינו פרז הצהיר באסיפת חברי המועדון כי "נושא המאמן יטופל רק בקיץ", או במילים אחרות: הכל בא בחשבון, כולל פיטורים כבר בפגרה הקרובה. אגב, בספרד היה מי שטרח לדווח בשבוע שעבר כי זינדין זידאן, מאמן ריאל מדריד ב' וחברו הטוב של פרז - קיבל את תעודת הפרו שלו מאופ"א.
דבר אחד ברור לחלוטין: אף אחד בריאל לא יחלום על פיטורי מאמן שיזכה (שוב) בצ'מפיונס ליג, ועוד אחרי שינצח בגמר את ברצלונה. רק שלפני מחשבות על הגמר בברלין, יש לריאל את יובנטוס על הראש. לשמחתו של אנצ'לוטי, הסטטיסטיקה איתו לקראת המפגש הזה: במפעלים האירופיים, ב-22 מתוך 36 הפעמים שחזרה ריאל הביתה למשחק גומלין אחרי שהפסידה בחוץ - היא הצליחה לעבור שלב (למרות שברוב הפעמים לא נהנתה משער החוץ שהפעם יש לה ביד).
שעות השינה של אנצ'לוטי, "שמגלם באופן מושלם את דמות המנהיג השקט והרגוע", כפי שהגדיר זאת העיתונאי סיימון קופר בראיון שערך איתו ב"פייננשל טיימס", בוודאי לא מופרעות דווקא עכשיו. "מאמנים תלויים בתוצאות שלהם, זה ברור לי לגמרי", אמר בחודש שעבר ל"פוטבול אספניה". הוא "לא ממהר" עם נושא החוזה שלו, ויודע ש"אולי יתקשרו אליי ואולי לא יתקשרו אליי". מקסימום יתקשרו מאזור חיוג אחר באירופה.
2. כדי לסייע לדיני החוזים של אנצ'לוטי, מי שבוודאי יהיה חייב להשתפר ביום רביעי הוא גארת בייל, שסיפק בשבוע שעבר בטורינו תצוגת אימים ("ריאל שיחקה עם 10 שחקנים", הגדיר זאת רוי קין ל-ITV לאחר המשחק). הביקורת האגרסיבית של כדורגלן העבר האירי ושל עוד רבים, הרגיזה מאוד את ג'ונתן בארנט, סוכנו של הכוכב הוולשי. "בייל רץ במשחק הזה 113 מטרים בממוצע לדקה, יותר מחמישה שחקני הרכב אחרים של ריאל - כולל רונאלדו", הסביר ל"טלגרף". "למרות זאת, הוא נגע בכדור 32 פעמים בלבד", פחות אפילו מהשוער איקר קסיאס. מה שהוביל את בארנט למסקנה פשוטה: בריאל לא מוסרים מספיק כדורים לטאלנט שלו. "הפרשנים צריכים להתחיל להיות מודעים לעובדות: אם ריאל תפעיל יותר פעמים את גארת, היא תהנה ממנו הרבה יותר".
בייל, אחד משני השחקנים היקרים בהיסטוריה, "לא מצליח להפוך ללהיט גדול בריאל, בטח ביחס לתג המחיר שלו", כתב בן הייוורד באתר goal.com. העליות והירידות ביכולת שלו במהלך שתי עונותיו במדריד הובילו לספקולציות מתמשכות באשר לעתידו. הוא הפך למלפפון שהתקשורת, בעיקר הבריטית, נהנית ללעוס. פרת המזומנים של מנצ'סטר יונייטד, שהולכת לגדול עוד יותר עם כניסת הסכמי השידורים החדשים של הפרמיירליג לתוקף - מוזכרת באופן עקבי כמועמדת לרכוש אותו. בארנט לא מתרשם, והפעם זה דווקא לא נשמע כמו פטפוטי סרק של סוכנים: "כל מועדון בעולם ירצה להחתים שחקן כזה, אבל אין סיכוי שהוא עוזב בקיץ. הוא יהיה בריאל בוודאות, החלום שלו תמיד היה להצליח כאן".
הקביעה האחרונה מאושרת גם על-ידי עיתונאי ה"סאנדיי טיימס" איאן הווקי, שכתב השבוע כי "מבחינת פלורנטינו פרז, בייל מסומן כדמות מפתח לעתיד, שבו רונאלדו יהפוך לפחות דומיננטי". מקצועית, כבר בהווה - "הוא עדיין השותף הכי טוב של רונאלדו מבחינת מועדון בו מהירות ופוטנציה התקפית הם הסימנים המסחריים". כיוון שרונאלדו כבר בן 30 ובייל צעיר ממנו בחמש שנים, ושאפילו יכולת "מאכזבת" של בייל בעונה כמו הנוכחית כוללת 17 כיבושים ו-11 בישולים - אפשר להאמין לדברי הסניגוריה.
3. הכי קל ומתבקש יהיה להסתכל על כוכב הניצחון על ריאל במשחק הראשון, קרלוס טבז. אבל לא רק הוא: שלושה מארבעת הכובשים המצטיינים העונה בסרייה A האיטלקית (גם מאורו איקארדי מאינטר וגונזלו היגוואין מנאפולי) הם ארגנטינים. גם הסקורר המוביל בפרמיירליג (סרחיו אגוארו ממנצ'סטר סיטי). בספרד, בחור בשם ליאו מסי כבש העונה 40 שערי ליגה. בצמרת מרשיתי הבונדסליגה נמצא פרנקו די סנטו מוורדר ברמן. גם בליגות יותר שוליות התופעה חוזרת על עצמה: ג'רונימו באראלס מאסטרס טריפוליס הוא מלך השערים של הליגה היוונית; בפורטוגל יש לסקוררים הארגנטינים נציגים בצמרת הכובשים, וכך גם בעוד כ-10 ליגות אירופיות; מחוץ ליבשת הישנה הארגנטינים בכלל בכל מקום - מקטאר, יפן ומקסיקו, ועד צ'ילה, ונצואלה, אקוודור ועוד - הם פשוט מפגינים נוכחות בראש רשימות הכובשים של כל הליגות.
מה ההסבר? זה לא שבארגנטינה נולדים ילדים עם כפות רגליים מוזהבות: יש פה קודם כל עניין כלכלי. כדורגל המועדונים בארגנטינה קרס כלכלית בשנים האחרונות, כאשר גם התוכנית הממשלתית להצלתו (באמצעות רכישת זכויות השידור בסכומים מופרכים) לא פתרה את המצב, גם אם מעט שיפרה אותו. לכן, הדרך הכי טובה ומהירה מבחינת הקבוצות להחזיר חובות היא לייצא את הכישרונות שלהם החוצה. הקבוצות משקיעות במיוחד בהשבחת פס הייצור של חלוצים - עמדה שהמחיר שלה לנצח יהיה גבוה יותר משל בלמים.
בנובמבר האחרון מצא מחקר של סוכנות Euroamericas נתונים מדהימים: 2,715 ארגנטינים משחקים כדורגל מקצועני מחוץ לארגנטינה - ובכך העם הדרום אמריקאי הזה הוא למעשה המיוצג ביותר בענף ברחבי העולם, אפילו יותר מהברזילאים (2,356 מקצוענים מחוץ לברזיל). זה מדהים בעיקר כי האוכלוסייה בברזיל גדולה כמעט פי חמישה מזאת של ארגנטינה.
עיתונאי וסופר הכדורגל העולמי גבריאל מארקוטי מדגיש ב"וול סטריט ג'ורנל" כי יותר קל לעשות עסקים עם שחקנים ארגנטינים - הם דוברים ספרדית, בניגוד לברזילאים ולרוב האפריקאים - ולכן אפשר לשווק אותם למקומות יוקרתיים כמו מקסיקו וספרד, אבל גם לכל יתר דרום ומרכז אמריקה; בנוסף, לרובם יש שורשים איטלקיים או ספרדיים - במה שמאפשר להם להוציא אזרחות, ולהתקבל לאירופה כשחקני בוסמן.
כל עוד הם ימשיכו להוכיח שהם שווים את הכסף - ונציגיהם הבכירים ביותר עושים זאת העונה בכמויות מסחריות - המגמה הזאת לא תיעצר.