כשהשופטים בפסטיבל קולנוע נוצצים יותר משמות יוצרי הסרטים, זהו סימן שמשהו טוב קורה. וזה מה שיקרה בפסטיבל קאן, פסטיבל הקולנוע החשוב בעולם, שייפתח מחר (ד') ויארך כשבועיים. השופטים, אגב, נוצצים תמיד. אין זה דבר שבשגרה, ששמות יוצרי הסרטים, בעיקר המתמודדים בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן (על פרס "דקל הזהב"), מרביתם לא מוכרים לקהל הרחב.
בשנים האחרונות הבמאים שהרכיבו את רשימת המתמודדים בתחרות הרשמית היו קבוצה קבועה של קולנוענים מפורסמים, דבר שהפך את התחרות הרשמית למעין מועדון סגור. מבחינה תדמיתית ומסחרית, זה דבר מצוין - כך משמר הפסטיבל את כוחו ואת הציפייה לבשורה שתצא ממנו - סרטיהם של הבמאים הנחשבים כגדולים, ואחריהם מיטב הבציר השנתי.
מבחינה אמנותית, זהו חטא. מעבר לכך שהשיקולים לבחירת הסרטים לתחרות לא ענייניים, מדובר בהתעלמות מוחלטת מקולות חדשים של במאים צעירים ומבטיחים (אלה לרוב נדחקים למסגרות משנה של הפסטיבל, כמו "מבט מסוים", מסגרת איכותית בדרך כלל, שבה משתתפים סרטי ביכורים וסרטים של במאים שכבר ביימו סרט אחד). השנה, אנשי פסטיבל קאן היו קשובים לביקורת הנרחבת על כך, ופירקו (בשאיפה לתמיד) את המועדון.
כך או כך, יבלטו השנה סרטיהם של המוכרים מבין המתמודדים: מתאו גרונה ("גומורה") יציג את סרטו החדש "Tale of Tales"; גאס ון סנט יציג את "ים של עצים"; טוד היינס יציג את "קרול" ופאולו סורטינו את "נעורים". וודי אלן שוב מצא עצמו מחוץ לתחרות. האחרון יציג את סרטו החדש "אדם רציונלי".
כבוד השופטים
השנה יעמדו בראש חבר השופטים של התחרות האחים הבמאים ג'ואל ואיתן כהן, ואיתם סביב שולחן השיפוט יישבו בעיקר שחקנים: סופי מרסו, סיינה מילר, ג'ייק גקלינהול, רוזי דה פאלמה, בתוספת חיזוק מעניין - הבמאי והתסריטאי הקנדי הצעיר קסאבייה דולן ("פעימות לב", "הרגתי את אמא שלי"), שכל סרטיו הוקרנו בפסטיבל קאן, מה שהפך אותו ליקיר הפסטיבל בטרם מלאו לו 25 שנה. השחקנית והבמאית הישראלית רונית אלקבץ, האהודה מאוד בצרפת, תשמש השנה כיו"רית השופטים במסגרת "שבוע המבקרים".
נציגות ישראלית נוספת מעל גבי המסך: "היורד למעלה", סרט הביכורים של אלעד קידן, בוגר סם שפיגל, על אנשים קשי יום ומהורהרים במפרץ חיפה, ו"עשרה רחובות, מאה עצים" של מיקי פולונסקי, בוגר בית הספר מנשר, שיתחרה במסגרת הסינפונדסיון היוקרתית לבוגרי בתי ספר לקולנוע.
סרט ישראלי נוסף, שלא נבחר לתחרות הרשמית אך יוקרן במסגרת "הקרנות מיוחדות": "סיפור על אהבה וחושך", העיבוד הקולנועי המתוקשר של השחקנית היהודייה, ישראלית, אמריקאית זוכת האוסקר נטלי פורטמן לספרו של עמוס עוז, בהקרנת בכורה עולמית.
המהלך השאפתני של פורטמן - הפקה ישראלית ואמריקאית דוברת עברית, שבה פורטמן משמשת לראשונה כמפיקה, תסריטאית, במאית, וכשחקנית ראשית, מעורר סקרנות רבה בארצות-הברית ולא פחות מכך בישראל, בין השאר משום שפורטמן הצליחה לסחוף אחריה את התעשייה המקומית, תוך שהיא זוכה לתקציבי הפקה יוצאי דופן בגודלם. הסרט, בתמיכת המיזם לקולנוע ירושלים וקרן רבינוביץ', יוקרן כפי הנראה בפסטיבל הקולנוע ירושלים שיתקיים ביולי הקרוב.
המפיק הישראלי הוותיק דויד מנדיל, והישראלי לשעבר רם ברגמן, שנחשב לאחד המפיקים המוכשרים בהוליווד, הם שותפיה של פורטמן להפקה.
למרבה הצער הסרט לא הוגש למועמדות לפרסי אופיר השנה (שנה שעומדת להיות חלשה יחסית, אם ללמוד מתקצירי הסרטים המתמודדים), כפי הנראה משום שבעת מועד ההרשמה הסרט עוד היה בשלב העריכה, ויש לקוות כי בשנה הבאה הדבר יקרה, בין אם יצליח הסרט ובין אם לא.