אריה מינטקביץ` / צילום: איל יצהר
"דיברנו על השקעה של 250 אלף שקל שלי בהנפקה, והבנתי שאין צורך בכך, הבנתי מנוחי שאנחנו מסודרים, ובסופו של דבר לא השקענו" - כך העיד היום (ד') אריה מינטקביץ', סגן יו"ר אי.די.בי לשעבר ומי שהיה יו"ר רשות ניירות ערך, במשפטם של נוחי דנקנר ואיתי שטרום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
דנקנר ושטרום עומדים לדין בטענה כי הם הריצו את מניית אי.די.בי אחזקות לפני הנפקה שערכה החברה וכדי לשפר את סיכויי הצלחתה.
מינטקביץ' מעיד מטעם דנקנר, שמצידו מקווה שעדותו של מינטקביץ' תחזק את קו ההגנה שלו, לפיו מדובר היה ב"הנפקת חברים" סגורה מראש, ולכן לא רק שלא בוצעה הרצת מניות - אלא שגם לא היה צורך בכך.
מינטקביץ' העיד כי הוא פנה לדנקנר ב-19 בפברואר 2012 בהצעה לגייס מנהלים בכירים בקונצרן להשקיע בהנפקה, וכי למחרת דנקנר אמר לו שאין בכך צורך.
התובעת, עו"ד חנה קורין, עימתה את מינטקביץ' עם דיווח של אי.די.בי לציבור מ-21 בפברואר 2012, בו נכתב כי דירקטורים ונושאי משרה אחרים מסרו לחברה כי בכוונתם להשתתף בגיוס ההון בשלב הציבורי. "אם ב-21 החברה הודיעה על כך, ההצעה שלך עדיין נשקלה ועדיין הייתה על השולחן, ובטח לא נדחתה", אמרה התובעת.
מינטקביץ' השיב: "אני לא יודע. מה שאני יודע זה שלמחרת השיחה שבה הצעתי את הרעיון, השיב דנקנר כי אין בכך צורך".
התובעת המשיכה: "אני מתפלאה על ההתעקשות שלך לגבי התאריכים", אמרה למינטקביץ'. "התחלת ואמרת לי שאין לך זיכרון לגבי התאריך, והתאריך שנקבת נובע מדברים שאמר לך דנקנר. אני מציעה שהאירוע עליו דיברת התרחש יום מאוחר יותר. מצד אחד אתה מספר שנפגשת עם דנקנר, והוא הזכיר לך שיחות מה-19 וה-20, ואני מראה לך ראייה קשיחה - דוח מיידי של החברה שמראה שהאירוע התרחש ב-21 לחודש. או שאתם מטעים לגבי התאריכים, או שהטעיתם את הציבור בדיווח לבורסה".
"פניתי ביום מסוים, ונעניתי ביום המחרת, זה מה שאני זוכר", אמר מינטקביץ'.
קודם לכן אישר מינטקביץ' כי כסגן יו"ר אי.די.בי בתקופת דנקנר, הוא הרוויח מיליוני שקלים.
מהותה של "הנפקת החברים"
דנקנר ושטרום מואשמים כי בפברואר 2012, לקראת מועד ההנפקה של אי.די.בי לציבור, הסכימו כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית אי.די.בי בבורסה, במטרה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה. הרכישות בוצעו בפועל על-ידי עד המדינה בתיק, עדי שלג, שפעל, לפי כתב האישום, בהתאם להוראות של שטרום ובמימון שארגן דנקנר.
בעדותו במשפט הסביר דנקנר את מהותה של "הנפקת חברים" והתייחס למעורבותו של מינטקביץ'. "זו הייתה הנפקה ציבורית, אבל היא בשום שלב שלה לא כוונה לציבור", טען דנקנר. "נקודת המוצא של החברים הייתה שהם באים לסייע לי ולאי.די.בי, ושהם מאמינים בי ובניהול שלי", אמר.
דנקנר הזכיר את מינטקביץ' וגם את מיכאל לוי שיעיד מטעמו בשבוע הבא, כשניים מאותם חברים. "(החברים היו) אנשים רציניים וחשובים במשק שפניתי אליהם, והם הביאו 85% מהגיוס. פניתי לאנשים, כמו מיכאל שטראוס, מיכאל לוי, רמי אונגר, יאיר המבורגר, שאול שני. גם לחיים כצמן פניתי באמצעות אריה מינטקביץ'", העיד דנקנר.
מינטקביץ', יצוין, חייב לדנקנר חלק גדול מהקריירה העסקית המצליחה שלו שהניבה לו הון מכובד. ב-2007, בתום כהונה כיו"ר רשות ניירות ערך, מינה דנקנר את מינטקביץ' ליו"ר קבוצת אלרון וכלל תיירות, שהייתה שייכת לקבוצת אי.די.בי. בדצמבר האחרון פרש מינטקביץ' מתפקידו, וכיום הוא משמש כסגן יו"ר גזית גלוב. בשנים 2008-2013 זכה מינטקביץ' לשכר מצטבר בעלות של כ-18 מיליון שקל.
התביעה תגיב ל"חור השחור"
בתוך כך, נמנעים התובעים במשפט דנקנר, עורכי הדין חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), לומר בבית המשפט כיצד הם מתכוונים להתמודד בסיכומים במשפט עם חוות-הדעת שהגיש שטרום ושמוכיחה לכאורה כי חלק מהטענות של עד המדינה, עדי שלג, בנוגע להתנהלותו של שטרום, אינן נכונות.
בעדותו סיפר שלג כי במסגרת תוכנית המירמה שרקמו לכאורה דנקנר ושטרום עמו, נערכה פגישה בין שטרום לבינו במשרדו של הראשון בהרצליה, שבמסגרתה הורה לו שטרום "להרים את שער מניית אי.די.בי".
במהלך המשפט הגישה באת-כוחו של שטרום, עו"ד איריס ניב-סבאג, חוות-דעת שהכין עבור ההגנה אבי קמר, מומחה לאיכונים סלולריים, שמוכיחה לכאורה כי הגרסה של שלג בנוגע לאותה פגישה גורלית היא שקרית, שכן זו כלל לא התרחשה. "ניתן לומר בוודאות כי המנוי (איתי שטרום - ח'מ') לא יכול היה להיות במשרדו ברחוב המנופים 8 (בהרצליה) בזמן שבו אוכן", כתב המומחה בחוות-הדעת, בהתייחסו לשעת הפגישה שלה טען שלג.
על בסיס האמור בחוות-דעת זו, ההגנה ביקשה מהתביעה לסגת בה מהסדר עד המדינה שנערך עם שלג, אך התביעה סירבה. שלשום (ב') נודע סופית כי התובעים גם לא מתכוונים לחקור את קמר בחקירה נגדית או להביא עדות הזמה. זאת, למרות שהשופט כבוב העיר במהלך המשפט כי "יש חור שחור בעניין האיכונים, והתביעה תצטרך להתמודד עם זה".
לפי ההערכה, הימנעות התובעים מלהתייחס לנושא האיכונים בשלב זה נובעת מכך שהם מעדיפים לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולשלוף את גרסתם בנוגע לאיכונים רק בשלב הסיכומים.
בכל מקרה, התביעה סבורה שהוכח כי שטרום היה חפץ בהרמת שער המניה, וכי ניתן להרשיע את דנקנר ושטרום בעבירות המיוחסות להם, על בסיס שאר הראיות הקיימות בתיק.