פרופסור עידו בצלת/ צילום: אוריה תדמור
חברת פייזר תשתף פעולה עם מעבדת רובוטי ה-DNA שמנהל פרופסור עידו בצלת, אשר פועלת באוניברסיטת בר אילן. בצלת פיתח שיטה ליצירת מולקולות DNA חדשניות בעלות תכונות שבאמצעותן אפשר "לתכנת" אותן להגיע לאזורים ספציפיים בגוף ולבצע בהם פעולות מתוכננות מראש בתגובה לגירויים מן הגוף. שיתוף הפעולה נחשף היום בהרצאתו של ד"ר מייקל דולסטין, מנהל המו"פ הגלובלי של חברת פייזר, בכנס IATI Biomed בתל אביב, שמגיע היום לסיומו.
אורלי טורי, מנכ"לית חברת המסחור של אוניברסיטת בר אילן, אמר כי "זהו שיתוף הפעולה הראשון של פייזר עם גורם באקדמיה הישראלית. הטכנולוגיה יחסית בתולית מנקודת מבט של חברת תרופות, אולם פייזר הסכימה להרים את הכפפה ולתמוך בטכנולוגיה הזו בתקווה כי תתרום לה בבוא העת. כמו בכל הסכמי המחקר שלנו, לחברה המגיעה מן התעשייה יש זכות לנהל משא ומתן לרכישת הטכנולוגיה בסוף התהליך". ההיקף הכספי של העסקה לא נמסר, אולם לרוב הסכמים כאלה מגיעים להיקפים של כמה מאות אלפי דולים לכל היותר. גם התחום הרפואי שבו ייערך השת"פ עדיין לא נחשף, אולם ככל הנראה המחקר יסוב סביב האפשרות שהרובוטים יוליכו תרופות חלבוניות לרקמות ייעודיות.
בצלת הגיע לבר אילן לפני מספר שנים מ-MIT. באירוע TEDMED שנערך לפני כשנתיים הסביר כי: "כדי לייצר רובוט ננומרטי, קודם כל מייצרים רצף DNA על פי בחירה, ואז מקפלים אותו בשיטה שנקראת DNA אוריגמי. בשיטה הזו אדם יכול לתת פקודות למחשב, שמקפל את מולקולת ה-DNA על פי הצורך. התוצאה? ניתן למשל ליצור רצף DNA בצורה של צדפה, שאוצר בתוכו תרופה, אולם מולקולת ה-DNA מכילה קוד אשר מופעל בפגישה עם חומרים מסוימים בגוף. אפשר לדאוג, למשל, שהצדפה תקבל אות לשנות את צורתה ולשחרר את התרופה, רק במפגש עם תא סרטני *או עם הרקמה הרצויה.
"בנוסף - המולקולות יכולות לקבל איתותים זו מזו ויכולות, תיאורטית לשנות את צורתן בהתאם לאיתות מן הגוף ולהתחבר אחת לשנייה על פי תכנון מראש. בעתיד, ניתן יהיה לשלב בכל מולקולה כזו גם אנטנה זעירה. כאשר האנטנה תקבל איתות מבחוץ, היא תגרום לשינוי קטן במולקולה, שיגרום לה להיפתח או להיסגר, להתכלות או להתחבר למולקולה אחרת".
טורי הוסיפה כי: "הייחוד של הרובוטים הוא שהם נפתחים ונסגרים רק על פי איתות מן הסביבה, וזה מאפשר ניהול של המחלה. הרובוט חושף את התרופה לאתרי המטרה בהתאם לסימנים ביולוגיים בתוך הגוף. למשל לו היינו מפתחים את המוצר לסוכרת, למרות שזו לא הכוונה בשת"פ הזה, אפשר היה לפתח רובוט המשחרר אינסולין רק כשהוא חש עלייה של רמת סוכר בדם".